המשתתפים מילאו שאלונים פסיכולוגיים, כולל סולם UPPS לבחינת התנהגות אימפולסיבית, סולם ברט (BIS-11) למדידת אימפולסיביות, ושאלוני בק לבדיקת רמות דיכאון (BDI) וחרדה (BAI). חומרת השפיכה המוקדמת נמדדה באמצעות מדד AIPE.
אז מה הם גילו?
הממצאים הראו כי גברים עם שפיכה מוקדמת כרונית היו אימפולסיביים יותר באופן משמעותי מקבוצת הביקורת. הם הציגו נטייה לתכנון לקוי, חיפוש ריגושים, חוסר התמדה, ופעולה מתוך דחפים מיידיים. החוקרים חילקו את קבוצת השפיכה המוקדמת לארבע תתי-קבוצות: אלו שגמרו עוד לפני החדירה, אלו שגרמו בתוך 15 שניות מחדירה, 15 עד 30 שניות, ו-30 עד 60 שניות. הם מצאו שככל שזמן השפיכה היה קצר יותר, כך הגברים הראו נטייה גבוהה יותר לפעול במהירות ללא שליטה, במיוחד בתגובות מהירות לדחפים ובפעולות ספונטניות.
בנוסף, גברים עם שפיכה מוקדמת דיווחו על רמות גבוהות פי חמישה עד שישה של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, לא ברור אם מצבים אלה תורמים לשפיכה המוקדמת או נובעים ממנה, מה שדורש מחקר נוסף. רמות החרדה והדיכאון לא השתנו משמעותית בין תתי-הקבוצות של זמני השפיכה.