שעון הקיץ ייכנס לתוקפו בלילה שבין 27 ל-28 במרץ 2025 (בין חמישי לשישי) בשעה 02:00. בשעה זו יזוזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה, מה שיגרום לנו לאבד שעה אחת של שינה. תקופת שעון הקיץ תימשך עד המעבר לשעון חורף ב-26 באוקטובר 2025. ביום האחרון של שעון החורף, הזריחה תתרחש בשעה 05:34 והשקיעה תהיה ב-17:58. ביום הראשון של שעון הקיץ, הזריחה תהיה בשעה 06:33 והשקיעה ב-18:59.
לוח הזמנים של שעון הקיץ נקבע בחוק ב-2013, כך שיתואם לשעון הקיץ הנהוג במדינות אירופה. על פי החוק, שעון הקיץ חל מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מארס ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. בשעון הקיץ, זזים מחוגי השעון שעה אחת קדימה, מה שמעניק שעות אור נוספות במהלך היום.
המצאת שעון הקיץ מיוחסת לבנג'מין פרנקלין, שהציע בשנת 1784 לצרפתים להקדים את השעון שעה אחת בקיץ כדי לחסוך בנרות. הצרפתים לא קיבלו את רעיונו, אך גרמניה הייתה הראשונה לאמץ את רעיון שעון הקיץ, באפריל 1916, בשל מחסור בפחם בימי מלחמת העולם הראשונה. גם בריטניה אימצה את רעיון שעון הקיץ מספר חודשים לאחר מכן.
שעון הקיץ נועד להאריך את שעות האור במהלך היום ולחסוך באנרגיה, ומעבר הזמן לשעון קיץ משפיע על תחושות פיזיות ופסיכולוגיות של בני אדם. ד"ר עבדל רחמן נאדר, ראש מעבדת השינה בבית חולים משגב לדך של קופת חולים מאוחדת, מסביר כי אובדן שעת שינה עשוי להשפיע על תחושת עייפות ועוררות של אנשים, במיוחד ביום הראשון לאחר המעבר לשעון הקיץ. יחד עם זאת, אנשים נהנים משעות אור נוספות עד מאוחר בערב, דבר שעשוי לשפר את איכות החיים.
המעבר לשעון קיץ משפיע גם על התנהלות היום-יום. בעונות החורף, החשכה מתחילה כבר בסביבות השעה 17:30, בעוד שבקיץ אנו נהנים מאור יום עד השעה 19:30, כלומר, תוספת של שעתיים. אמנם, הזזת השעון מתבצעת רק בשעה אחת קדימה, אך בפועל אנו מקבלים שעתיים נוספות של אור במשך היום. את השפעת שינוי השעה על גופנו יש לזכור במיוחד ביום המעבר.
קדימה או אחורה? – איך זוכרים
שעון קיץ = קדימה, שעון חורף = אחורה. כלומר, במעבר לשעון קיץ אנחנו מפסידים שעה, היות שהשעה תשתנה מ-02:00 לפנות בוקר לשעה 03:00 לפנות בוקר.
איך מכוונים שעון קיץ בסמארטפון?
בנוגע לעדכון השעה בסמארטפונים, רובם מעדכנים את השעה אוטומטית, אך יש לוודא כי האפשרות הזו פעילה, או לעדכן את השעה ידנית. עבור משתמשי אייפון (iOS), יש להיכנס להגדרות ולוודא כי המתג של "כיוון אוטומטי" פעיל. עבור משתמשי אנדרואיד, יש לוודא כי האפשרות "תאריך ושעה אוטומטיים" פעילה גם כן.
כך תוכלו לוודא שהגדרות השעון האוטומטי שלכם נכונות:
אייפון (iOS) – היכנסו ל"הגדרות" (Settings) ובחרו ב"כללי" (General). – לחצו על "תאריך ושעה" (Date & Time). – ודאו כי "כיוון אוטומטי" פעיל ותחתיו מופיעה המילה "ירושלים". אם לאחר הדלקת המתג לא מוצג "ירושלים" תחת "שעון מקומי" – כבו את המתג, היכנסו לאפשרות "שעון מקומי", הקלידו "ירושלים" או "תל אביב" ובחרו אותה בתוצאות החיפוש.
אנדרואיד (ייתכנו תפריטים וניסוחים שונים) – היכנסו להגדרות ובחרו ב"ניהול כללי" (או הקלידו "שעה" בשורת החיפוש למעלה) – לחצו על "תאריך ושעה" – כעת, ודאו כי המתג ב"תאריך ושעה אוטומטיים" דולק, וגם "לפי אזור הזמן על סמך המיקום".
מכשיר אייפון (צילום: REUTERS/Tatyana Makeyeva)
כך תוכלו להזיז שעה באופן ידני:
אייפון (iOS) כדי לעדכן שעה ידנית במערכת ההפעלה iOS, היכנסו לתפריט ההגדרות (Settings) ובחרו באפשרות "כללי" (General). כעת מבין האפשרויות המוצגות לחצו על "תאריך ושעה" (Date & Time) וכבו את המתג של "כיוון אוטומטי" (Set Automatically). כעת בחרו באזור הזמן הנכון וכוונו ידנית את השעה הרצויה.
אנדרואיד היכנסו לתפריט ההגדרות (Settings) וחפשו ברשימה את אפשרות "תאריך ושעה" (Date and Time). לאחר שנכנסתם אליה, בטלו את אפשרות "תאריך ושעה אוטומטיים" (Automatic Date and Time). בחרו את אזור הזמן הנכון ואז את השעה הרצויה.
מאחר ויש לא מעט סוגים שונים של מערכת ההפעלה אנדרואיד ואינספור גרסאות, התפריטים עלולים להיות שונים מעט אחד מהשני. אם אתם לא מוצאים את תפריט עדכון התאריך והשעה, הוא כנראה מסתתר בתוך תפריט אחר. חפשו את "אפשרויות נוספות" בתפריט וכנראה תמצאו את מה שאתם מחפשים שם.
מתי נכנסת שבת בשעון קיץ?
המעבר לשעון קיץ משפיע גם על זמני כניסת השבת. בשעון חורף, זמן כניסת השבת היה בין 16:10 ל-17:20, ובשעון קיץ זמני כניסת השבת יהיו בין 18:00 ל-19:20, כתוצאה משינוי זמני השקיעה. לוח זמני כניסת ויציאת השבת.
שינויים בנתב"ג
בלילה שבין יום חמישי לשישי, 27-28 במרץ 2025, תתבצע גם השינוי במערכות המחשוב בנמל התעופה בן-גוריון, ולכן לא יינתנו שירותים בעמדת רשות האוכלוסין בין השעות 23:00 עד 06:00. רשויות הנמל מבקשות מהנוסעים להיערך מראש ולהתחשב במגבלות השירות בזמן זה.
האחראי על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה מסביר: מה אנחנו יודעים על הזמן העולמי והזמן המקומי במדינת ישראל? מתי ולמה התחיל שעון הקיץ בעולם ולמה המעבר בשעה 2:00?
מהו זמן מקומי, לאומי וזמן עולמי?
העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ מתבצעת בישראל לפי חוק קביעת הזמן משנת 2013. שעון הקיץ בישראל מתקיים תמיד בין יום חמישי לשישי שלפני יום הראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00. מחוגי השעון יזוזו שעה אחת קדימה (משעה 2:00 לשעה 3:00) מה שיעניקו שעות אור רבות יותר במהלך היום.
לפי חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה במשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC(INPL) זמן היקום המתואם של ישראל. זמן היקום המתואם העולמי מסומן כ-UTC.
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ, המחולק ל-24 אזורי זמן. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ'.
למה דווקא בשעה 2:00 בלילה מזיזים את השעון קדימה?
זאת בכדי לשמור על סינכרוניזציה של הזמן המקומי ישראלי עם הזמן עולמי UTC. מכיוון שהזמן מקומי שלנו מקדים את הזמו העולמי בשעתיים, אז כאשר בישראל שעה 2:00 בלילה אז בגריניץ' ולפי זמן העולמי זה יהיה השעה 00:00 בלילה. בכול העולם עושים שינוים בזמן בשעה 00:00 בלילה לפי זמן העולמי UTC כדי להישאר מסונכרנים לזמן העולמי UTC.
למה ומתי התחיל שעון קיץ?
בשנת 1784, בנג'מין פרנקלין עת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע לצרפתים לקום שעה אחת מוקדם יותר בקיץ בכדי לחסוך בנרות. הצרפתים לא קיבלו את הרעיון של פרנקלין.
לעומתם, גרמניה הייתה הראשונה לאמץ בפעם הראשונה, באפריל 1916, את רעיון שעון הקיץ בשל המחסור בפחם שהורגש מאוד בימי מלחמת העולם הראשונה. רעיון זה של שעון הקיץ הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה. זמן קצר אחרי הגרמנים, בריטניה אימצה גם כן במאי 1916 את שעון הקיץ, מאותן הסיבות של חיסכון בפחם.
רוב המדינות בעולם כבר ביטלו את שינוי הזמן לקיץ וחורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. גם בארה"ב יש גורמים הלוחצים להפסיק עם שינוי השעון בחורף. בנוסף, הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ כך שכל מדינה באיחוד סוברנית להחליט אם להישאר במשך כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ.
היתרונות של הזזת המחוגים שעה קדימה
החל מסוף השבוע הקרוב נעבור לשעון הקיץ ונקדים את השעון בשעה. אמנם נאבד שעת שינה אחת בלילה הראשון, אך נרוויח שעות אור נוספות, המשפיעות לחיוב על מצב הרוח, השינה, והבריאות הכללית. בנוסף, שעון הקיץ צפוי לחסוך למשק הישראלי מאות מיליונים בשנה הודות לצמצום בחשמל ובאנרגיה. לכתבה המלאה
הוויכוח העולמי על שעון הקיץ
הוויכוח על שעון הקיץ אינו מוגבל רק לארצות הברית. מדינות רבות ברחבי העולם מנסות להתמודד עם השפעות המעבר לשעון קיץ ולבצע שינויים בלוחות הזמנים, כל אחת בהתאם לצרכים ולנסיבות שלה.
באירופה, הוויכוח על שעון הקיץ נמצא בתהליכים רגולטוריים. בשנת 2018, הועלה הצעה בפרלמנט האירופי לבטל את שעון הקיץ, ובמקום זאת לאפשר לכל מדינה לבחור אם ברצונה להמשיך להשתמש בשעון הקיץ או להחיל שעון חורף באופן קבוע. רבים טוענים כי השפעותיו על הבריאות הציבורית, כגון בעיות שינה והגברת תאונות דרכים, מצדיקות את ביטולו. עם זאת, ישנם מדענים המתנגדים לרעיון, מאחר שהם סבורים שהחסכון באנרגיה שמביא שעון הקיץ לא נצפה להיות משמעותי בעידן המודרני.
באוסטרליה, לא כל המדינות מאמצות את שעון הקיץ. ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, אוסטרליה הדרומית וטריטוריית הבירה האוסטרלית מאמצות את השעון, בעוד שבאוסטרליה המערבית, צפון אוסטרליה וקלדוניה החדשה לא משתמשות בו. העדויות בנוגע להשלכות החיוביות או השליליות של שעון הקיץ באוסטרליה עדיין לא חד משמעיות, וישנם חוגים הקוראים להפסיק את המעבר לשעון הקיץ בשל בעיות של התאמת לוחות זמנים של בתי ספר, תחבורה, ופעילויות חוץ.
בקנדה, כמו בארה"ב, ישנן מדינות ומחוזות שמתנגדים לשעון הקיץ. בפרובינציית קוויבק, למשל, יש אנשים שקוראים לבטל את המעבר לשעון הקיץ, בעיקר בגלל הבעיות הרפואיות והחינוכיות הנגרמות כתוצאה מהשינוי בשעון. כמו כן, יש מיעוט במדינה התומך בהשארת שעון הקיץ כל השנה, בעיקר בגלל האפשרות להפיק יותר שעות אור עבור פעילויות חוץ.
הוויכוח על השעון לא מתמצה רק בזווית של חיסכון באנרגיה. השפעות השינוי על הבריאות הופכות להיות יותר ויותר נושא מרכזי בשיח הציבורי. מחקרים מצביעים על כך ששעון הקיץ יכול להוביל לשיבושים במערכת השינה האנושית ולבעיות בריאותיות שונות, כולל בעיות לב וכלי דם, עלייה בתאונות דרכים, והחמרה במצבים של דיכאון וחרדה. רבים מהמדענים בתחום הבריאות טוענים כי ביטול המעבר לשעון הקיץ והיישום של זמן קבוע לשנה כולה עשוי לשפר את הבריאות הציבורית ולצמצם את הסיכונים הרפואיים.
הוויכוח על שעון הקיץ נראה שימשיך להעסיק מדינות ברחבי העולם בשנים הקרובות. עם הגידול בהבנה של ההשפעות הבריאותיות והחברתיות של שינוי השעה, קיימת סבירות גבוהה ששינויים נוספים יתבצעו במדינות רבות, תוך כדי בחינה מחדש של יתרונות וחסרונות המעבר לשעון קיץ.
הטבע לא מכיר גבולות: ממחקרים וניטורים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי ישראל ואיראן חולקות מערכות אקולוגיות דומות, והן בית למגוון בעלי חיים שחולקים את המרחב המשותף, חלקם בסכנת הכחדה ומרשימים במיוחד. למרות המתיחות הפוליטית, המרחב האקולוגי מספר סיפור אחר – סיפור של טבע המחבר בין עמים ותרבויות. המינים הללו עוברים בין מרחבים גאוגרפיים עצומים וחוצים מדינות וגבולות שאינם קיימים מבחינתם.
הדמיון בתנאי השטח – מדבריות, הרים ואזורים חצי-צחיחים – מוביל לכך שחלק מהמערכות האקולוגיות משני צדי המזרח התיכון דומות במיוחד. "שיתופי פעולה אזוריים לשמירה על מינים נדירים הם אתגר, אבל גם הזדמנות. הטבע לא מתחשב במחלוקות בין מדינות. בעלי החיים רואים את המרחב כולו כביתם. בימים שבהם היחסים בין המדינות מצויים בעימות, ייתכן שדווקא שימור הטבע המשותף יוכל להוות גשר של הבנה, מחקר ושיתוף פעולה עתידי – אם לא מדיני, אז לפחות סביבתי", אומר אלי חביב, אקולוג מרחבי בחברה להגנת הטבע.
אנשי החברה להגנת הטבע ריכזו עבורנו את המינים המיוחדים הללו:
קרקל – הקרקל הוא מין של טורף במשפחת החתוליים. מקור השם מגיע מהשפה הטורקית – "אוזן שחורה" (karа =שחור, kulak =אוזן), שמבטא את אזניו השחורות המחודדות. בעל תחום תפוצה עולמי רחב למדי, אשר כולל את אפריקה, אסיה, ארצות ערב וישראל. הקרקל מאכלס מגוון של בתי גידול, החל ממדבריות ועד לאזורים מיוערים, אולם מעדיף אזורים יובשניים. בשל תחום תפוצתו הרחב, המכסה מגוון של מערכות אקולוגיות, הקרקל נתון ללחצים ואיומים שונים המשתנים בהיקפם וחומרתם. בעוד שבמרכז ובצפון אפריקה מצב האוכלוסייה יציב, באזורים נרחבים אחרים – דוגמת אירן, אוכלוסייתו מוערכת בירידה כתוצאה מהרס בתי גידול וצייד.
בישראל, האוכלוסייה קטנה ומרוכזת בחבל המדברי, אך בעבר תחום תפוצתו כלל אזורים נוספים בצפון הארץ. לקרקל יכולות ציד מרשימות במיוחד. חוש הראייה המפותח שלו מאפשר לו להיות פעיל לילה מובהק. רגליים מכוסות פרווה מאפשרות לו להתקרב אל הטרף בשקט מוחלט. הוא מסוגל לתמרן בין הליכות ארוכות בכל לילה, מהירויות גבוהות במרדפים קצרים וגם טיפוס על עצים.
קרקל בישראל (צילום: יובל דקס, החברה להגנת הטבע)
יחמור פרסי – אלי חביב, אקולוג החברה להגנת הטבע, מסביר שזהו מין של אייל המאכלס אזורי חורש ויער סבוכים. מקור השם נגזר מהשורש חמר, המבטא את צבע פרוותו, חום-אדמדם. בשנות ה-1940 נחשב כמין שנכחד מהעולם, אולם במהלך שנות ה-50 נמצאה אוכלוסייה קטנה במחוז ח'וזיסטן שבאירן. בישראל הוא נכחד בסוף המאה ה-19, בעיקר בשל ציד אינטנסיבי ופגיעה בבית גידולו.
באמצע שנות ה-70, רשות הטבע והגנים החלה בביסוס גרעין רבייה לצורך השבתם לטבע בישראל. תחילה הובאו שני זוגות מגרמניה. לאחר מכן, בפעולה חשאית, הובאו מאירן ארבע נקבות, מהן שלוש היו בהריון. באמצע שנות ה-90 רשות הטבע והגנים החלה בפעולות השחרור לטבע. פרטים ראשונים שוחררו בנחל כזיב ולאחר התבססות האוכלוסייה פרטים נוספים שחוררו בנחל שורק, בכרמל ובגליל העליון. כיום, היחמור מוגדר כמין בסכנת הכחדה עולמית בדרגה השנייה בחומרתה. אזור התפוצה של המין מצומצם ביותר וכולל את אירן וישראל בלבד, כאשר האוכלוסייה מוגדרת בעליה בשל מאמצי השבה לטבע ושימור.
יחמור (צילום: לירון שפירא, החברה להגנת הטבע)
אירניה – יותם לנרד, ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מסביר כי זו אולי הציפור הכי "איראנית" שיש, שקיבלה את השם שלה בזכות התפוצה שלה שמשתרעת מטורקיה עד לפקיסטן ובעיקר בהרים באירן. האופי ההררי שלה גורם לכך שבישראל ניתן למצוא אותן רק במרומי החרמון שם הן אפילו מקננות במספרים קטנים. מדי שנה צפרים רבים "עולים לרגל" לחרמון במאי ויוני לצפות בהן.
אירניה בירושלים (צילום: מי כנרת קורמן, החברה להגנת הטבע)
פלמינגו גדול – לפלמינגו יש העדפות קולניריות מאוד ייחודיות – הם אוכלים סרטנים זעירים באגמי מלח ומכאן שהם פוקדים אתרים קבועים ועוברים בינהם. בישראל פלמינגו מוכרים לנו -מבריכות המלח באילת, בריכות המלח בעתלית ומאוד מספר מקומות ולא מעט מהפלמינגואים שלנו מגיעים לפה מאירן, שם מקננים אלפים ובמיוחד באגם ליד העיר שיראז.
פלמינגו גדול באילת (צילום: נועם וייס, החברה להגנת הטבע)
דוחל שחור – הדוחל השחור הוא מהציפורים היותר נדירות בישראל, רק 11 נצפו עד היום וכל אחד שנשאר למספר ימים הפך לחגיגה עבור קהילת הצפרים. הדוחל מגיע אלינו ממזרח איראן משם הם מגיעים אלינו. ב-2023 הגיע לישראל הדוחל השחור ה-10 ונשאר כל החורף במזרח עמק חפר. הוא אף זכה בתחרות "ציפור השנה" של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
דוחל שחור (צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
פרא – הפרא בישראל הוא תת מין של חמור בר אסייתי המאכלס אזורים מדבריים בעלי נוף פתוח. תחום תפוצתו העולמי רחב, וכולל את סין, מונגוליה, אירן וישראל. בשל ציד אינטנסיבי, תת המין המקומי, פרא סורי, אשר איכלס את ישראל ושכנותיה, נכחד בסוף שנות העשרים של המאה ה-20. בשנת 1968 רשות הטבע והגנים החלה בפעולות ביסוס של בניית גרעין רבייה בישראל, במסגרתו הובאו 11 פרטים מאירן לשמורת חי-בר יטבתה.
פרא (צילום: יובל דקס, החברה להגנת הטבע)
בשנת 1982 החלו פעולות השבה ושחרור פרטים לטבע, כאשר בעשור הראשון שוחררו 14 זוגות לטבע. כיום, אוכלוסיית הפראים בישראל משגשגת ומוערכת במאות פרטים הפזורים בעדרים מהר הנגב ועד לנחלים הגדולים שבדרום הנגב. הפראים הם אוכלי עשב ומנצלים הזדמנויות לשיחור מזון שהאדם מייצר, כך שבעשור האחרון מתקיים קונפליקט בין החקלאים בנגב, לבין הפראים שנכנסים לשטחים החקלאיים, בעיקר כרמים, ופוגעים בגידולים.
החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות מפרסמת היום (שלישי) להתייחסות הציבור עבודה כלכלית מקיפה ממנה עולים מספר ממצאים המדגישים את התועלת המשקית של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (שמש, רוח, מים), תחום שישראל מפגרת בו עדיין הרחק מאחורי העולם המפותח.
כושר הייצור והאגירה של חשמל מאנרגיית השמש בישראל הוא אדיר כבר כיום אבל בגלל עודף חסמים ביורוקרטיים, רגולטוריים וטכניים ובעיקר בגלל סחבת של הממשלה והעדפתה את גז המחצבים פולט גזי החממה כמקור עיקרי לייצור חשמל, חלקן של האנרגיות המתחדשות עומד נכון לשנה שעברה על 11.5% בלבד מייצור החשמל בישראל שהייתה אמורה להגיע כבר על פי החלטות הממשלה ל-20% השנה, כמעט פי שניים, כישלון מהדהד של משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.
טורבינות הרוח ברמת הגולן (צילום: הדס פרוש)
על בסיס ניתוח התועלות בוצעה השוואה של העלות הכוללת של יצור חשמל באנרגיות מתחדשות במתקנים שונים לעומת ייצור בגז מחצבים ("גז טבעי"). תוצאות ההשוואה של העלות הכוללת של ייצור קוט"ש בגז כוללות עלויות חיצוניות ונלוות, ועומדת על 43.1 אגורות לקוט"ש ולעומת זאת, עלות ייצור קוט"ש במתקן סולארי סמוך לצרכן עומדת על 35.4 אגורות.
מהניתוח עולה כי התועלת המשקית של מתקנים סולאריים הסמוכים לאזורי הביקוש נאמדת ב-38.3 אגורות לקוט"ש (קילו-וואט-שעה) מיוצר. התועלת המשקית של מתקנים סולאריים המרוחקים מאזורי הביקוש נאמדת ב-24.9 אגורות לקוט"ש מיוצר. תועלות אלו מבוססות על חיסכון בעלויות דלקים, הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה הנגרם מיצור חשמל מדלקים פוסיליים, הפחתת התלות בגז טבעי כמקור ייצור יחיד, וצמצום הסיכון להפרעות באספקת החשמל למשק, ההבנה שהאצת הקמת מתקני אנרגיות מתחדשות מפחיתה את עלויות ההקמה והתפעול של תחנות כוח קונבנציונאליות וכי הקמת מתקני ייצור חשמל סולארי הקרובים לאזורי הביקוש מפחיתה את הצורך בפיתוח רשת חלוקת החשמל.
זה שנים שבמשרד האנרגיה אשר במידה רבה אחראי להעדפת גז המחצבים על פי האנרגיות המתחדשות, מדברים בשני קולות אבל הקול החשוב שעולה מהחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד, מגובה כעת בעוד עבודה כלכלית חשובה ושם מדגישים: "הממצאים מדגישים את התועלות הרבות והמגוונות של אנרגיות מתחדשות ומעידים כי הן אינן רק מחויבות המציאות, אלא גם השקעה כלכלית נבונה, ראויה ואחראית למען הדורות הבאים.
קבלת החלטות בתחום האנרגיה מחייבת ראייה רחבה, הרואה לא רק את העלות הישירה, אלא גם את ההשפעה העתידית של אנרגיות מתחדשות על כלל המשק והחברה הישראלית". במשרד האנרגיה מנסים לשדר מסר אחיד ומוסיפים: "המשרד נחוש לעמוד ביעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 ולכן ימשיך לפעול לקידום פרויקטים בתחום ולהסרת חסמים בירוקרטיים שיאפשרו למשק לממש את הפוטנציאל הגלום באנרגיה סולארית".
כשרוסלן רבין מכרמיאל, נכנס אתמול (ראשון) לשנרקל בחוף קצא"א שבאילת, הוא לא תיאר לעצמו שייתקל ויתעד את הדג הגדול בעולם – כריש לוויתני. "שחיתי ליד העמודים ופתאום הופיע היצור הענק הזה. זה מפחיד קצת ומסקרן במקביל, במיוחד הדגים הקטנים שחגו סביבו. שחיתי איתו קצת עד שנעלם במעמקים. זו הרגשה של פעם בחיים, אדרנלין מטורף ואושר גדול", הוא משחזר.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי אורכו של כריש לוויתני יכול להגיע עד 12 מטרים, ומשקלו יכול להגיע ל-20 טון. כרישי הלוויתן ניזונים מפלנקטון (אורגניזמים זעירים הצפים במים), ומאופיינים בכתמים לבנים הפרוסים בדוגמה ייחודית על גבם. שמו של כריש הלוויתן נובע מגודלו ומטכניקת האכילה שלו ולמרות גודלם, כרישי הלווייתן אינם מסוכנים לאדם. הם מוגדרים מין מוגן בישראל ובסכנת הכחדה עולמית, לפי הספר האדום של ה-IUCN. גודל האוכלוסייה נמצא כיום בירידה עקב ציד מסחרי וחובבני.
שי אורון, אקולוגית מפרץ אילת בחברה להגנת הטבע, מוסיפה שהכריש הלווייתני קופץ לעיתים לביקור במפרץ אילת ולשחות לידו זו חוויה חד-פעמית עוצמתית לכל חובב ים וטבע. "נוכחותו מעידה על נוכחות של מזונו – זואופלנקטון, רכיב חשוב ביותר במערכת האקולוגית שלנו כאשר היא מתפקדת כראוי. חשוב מאוד לתעד אותם, כי כל תמונה או סרטון נכנסים למאגר זיהוי המשווה את 'טביעת הנקודות' של כל פרט.
כך חוקרים עוקבים אחרי נתיבי נדידה בים-סוף ומקבלים ראיות בשטח על מצב אוכלוסייה של מין מיוחד זה – שמוגדר בסכנת הכחדה עולמית. על מנת שכרישים לוויתניים נוספים יגיעו לאזורנו, עלינו לשמור על מים נקיים מפלסטיק ושפכים, להגן על השונית והמגוון הביולוגי, להאט כלי שייט ולשמור מרחק, וכמובן לא לגעת, לא לרכוב, רק להתפעל, לצלם ולדווח באפליקציית SeaWatch, כי כל דיווח קטן מוסיף עוד פיסה בפאזל לשמירת הענק הידידותי של הים", היא אומרת.