ברביעי הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקדה את תוכנית "רובע התקומה" באופקים, שעתיד להרחיב באופן משמעותי את העיר ויענה על צרכי הדיור של כ-10,000 תושבים. העיר אמורה לגדול מכ-35,000 תושבים כיום לכ-100,000 בעתיד. הרובע החדש יבנה בסמוך לשכונת מישור הגפן, שבה נרצחו עשרות מתושבי העיר בטבח ה-7 באוקטובר. 47 מתושבי אופקים ועוד 5 שוטרים נהרגו באופקים ב-7 באוקטובר, 39 מתוכם נהרגו כולם בשכונה אחת – מישור הגפן.

השם "אופקים" ניתן ליישוב עם הקמתו ב-1955 על שום האופקים הנגלים ממנה לכל עבר. אולם, כיום, ממרכז העיר ניתן לראות באופק בעיקר פרויקטים של בנייה בשלבי גימור שונים, ומפאתי העיר, ביום בהיר ניתן להבחין במגדלים של באר-שבע. מעיר פצועה אופקים הופכת לפצצת ולמגנט השקעות בדרום. תנופת הבנייה של אופקים החלה בשנת 2015 והתקדמה במרץ עוד לפני המלחמה. בשנת 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים, ב-2017 נחתם הסכם גג שהוסיף לה יותר מ-12,000 יחידות דיור, חלקה בבנייה צמודת קרקע וחלקה לגובה. 

התנופה הזו לא נעצרה מאז, הבנייה באופקים השוכנת כ-24 ק"מ צפון מערבית לבאר-שבע, מתקדמת בקצב מעורר השתאות, העיר צפויה להכפיל את מספר תושביה בשנים הקרובות. כביש חדש שנסלל מקצר את הדרך לעיר המחוז – באר שבע, תחנת הרכבת מנגישה בקלות את הדרך לתל-אביב מצפון ולבאר-שבע מדרום. שלושה מרכזים מסחריים גדולים שעומדים להיפתח, דיבורים על שדה תעופה משלים שימוקם בסמוך והטבות המס מושכים אוכלוסייה מכל הסוגים. נראה כי העתיד מסמן אותה כפצצת נדל"ן מבטיחה. 

עושה הרושם כי העיר הופכת אטרקטיבית מעוד סיבה: את סיפורה של רחל אדרי, שמחבלים התבצרו בביתה והיא התמודדה איתם בקור רוח והציעה להם עוגיות כולם כבר מכירים. גם על חבר הכנסת אלמוג כהן, שיצא מביתו בכפכפים להילחם במחבלים רבים שמעו. רבים הם הגיבורים מאופקים, משה ואליעד אוחיון – אב ובנו שנרצחו בשבת השחורה בזמן שניסו לסייע לאזרחים משקפים את הערבות ההדדית בקהילה, כך גם טלי חדד, שנכנסה לזירת הקרב מול המחבלים וחילצה משם 13 פצועים ובהם את בנה שקפץ מוקדם יותר להילחם.

הדף שפתחה עיריית אופקים מכיל סיפורי גבורה מה-7 לאוקטובר של עשרות אזרחים, בו גם סיפורם של האחים אריאל ורפאל גורי שזינקו להגן על העיר ונרצחו שניהם, ויש עוד סיפורים על גיבורים רבים נוספים. בתוספת הילת העוז ו"הגיבורים" מה-7 לאוקטובר שהעיר התברכה בהם ומנעו בגופם את התקדמות מחבלי חמאס, תדמית העיר נצבעת בצבעים אופטימיים של תהילה.

התוכנית החדשה כוללת ברובה בניה עירונית גבוהה, רוב הדירות יוקמו בבניינים בני 5-10 קומות, לצד מגדלים גבוהים של 26 קומות, וכן 750 מגרשים לבנייה צמודת קרקע. מתוך כלל יחידות הדיור כ-2,500 יוקצו לטובת דירות קטנות, כך שהרובע ימשוך מגוון גדול של משפחות ויחידים המחפשים את הדירה המתאימה להם בעיר. במקביל, הוסכם כבר בחודש מרץ כי אזור התעשיה בעיר יתרחב בעוד כ-700 דונם. בנוסף, רמ"י התחייבה להקים מרכז לרפואה דחופה בשיתוף עם משרדי הבריאות והאוצר.

"גל של מפונים מהעוטף הגיע לאופקים, והתפוסה בעיר התמלאה כמעט לגמרי"

מרק גרינגולס הוא תושב חדש יחסית בעיר. מרק עזב את באר-שבע ועבר להתגורר באופקים עם משפחתו לפני כשש וחצי שנים. למרות כל היתרונות שפורטו לעיל, כשאנו שואלים אותו מה טוב באופקים? הוא שם דגש דווקא על תחושת הקהילתיות: "זו עיר עם אופי של כפר, במובן הטוב של המילה, נוסטלגיה שהולכת ונעלמת מהמפה של ארץ ישראל. אנשים שמכירים אחד את השני, מכבדים את זולתם ונרתמים לעזרה בעת הצורך – גם בעתות המשבר וגם בשגרה". 

"העיר עוברת תהליך פיתוח מואץ", מסביר מקסים צ’רנוב, סוכן נדל"ן ובעלים של סוכנות "בית בנגב". צ'רנוב מפרט: "נפתחות בה רשתות מוכרות, אזורי תעסוקה ובילוי, וניתן לראות התקדמות אמיתית בכל התחומים. רק לאחרונה, לדוגמה, נפתח באופקים סניף חדש של רמי לוי – וזה רק סימן אחד מני רבים לשינוי שמתחולל כאן".

אבי אוחנה, פיזיותרפיסט, נשוי לעדן אבא ל-4, גדל באופקים מגיל 3 ומתגורר בה כעת. אבי מברך על ההתפתחות ומציין מספר נקודות בהן העיר עונה על צרכיו: "הגדילה באוכלוסייה מחייבת את העיר לעשות התאמות לדרישות החדשות, והרבה דברים שבעבר היינו צריכים לצרוך מחוץ לעיר נמצאים כבר בתוך העיר ואין סיבה לצאת".

אבי מעלה עוד נקודה חשובה: "בגלל הנהירה הגדולה לעיר, היא הופכת להיות יותר ויותר מותאמת ומונגשת לשכבת הגיל הצעירה שמגיעה אליה. זה בא לידי ביטוי במספר תחומים (חינוך, תרבות, פנאי ועוד)". אבי ומשפחתו הם חלק מקהילת בית הכנסת "תיכון מרום" שהיא חלק מגרעין "אפיקי אורות". הקהילה שלו גם היא הולכת ומתפתחת. "זה גורם חשוב ומשמעותי בשבילנו", הוא מדגיש.

נעם אוחיון, בעלים של "דרך נעם – תיווך נדל"ן באופקים" משקף לנו את המגמות כפי שהוא חווה אותן. לדבריו, "רואים עלייה ברורה בביקושים, שהחלה עוד לפני אירועי 7 באוקטובר והתחזקה עוד יותר לאחריהם – בעיקר בתחום השכירות". צ'רנוב מחדד את דברי אוחיון: "לאחר ה־7 באוקטובר, שוק השכירויות בעיר חווה הלם ראשוני – אבל תוך זמן קצר מאוד המצב השתנה. גל של מפונים מהעוטף הגיע לאופקים, והתפוסה בעיר התמלאה כמעט לגמרי. כתוצאה מכך, הביקוש לשכירות זינק – במיוחד לנכסים עם ממ"ד ומעלית".

אוחיון מודה: "כיום אין כמעט נכסים זמינים להשכרה באופקים, והביקוש האדיר גורם גם לעלייה במחירי השכירות". עוד הוא מספר כי "בשוק המכירה והקנייה נרשמה תקופה של קיפאון – בעיקר בדירות יד שנייה – אך פלח השוק של וילות, דירות דו-משפחתיות ובתים צמודי קרקע דווקא שמר על יציבות, ולא נפגע משמעותית".

במבט כללי, אוחיון מאבחן כי "מחירי הדירות באופקים לא חוו עלייה משמעותית בשנה וחצי האחרונות – הם נותרו פחות או יותר באותה רמה". חשוב לו לציין כי "אירועי 7 באוקטובר לא יצרו שינוי דרמטי בעיר בהיבט הנדל"ני". הקיפאון לדבריו נובע "מהמצב הכללי בשוק הנדל"ן בישראל – ירידה בהיקף הקונים ביחס לשנת השיא של 2022."

צ'רנוב חושף כי "בימים הראשונים לאחר המלחמה, מחירי הדירות כמעט נעצרו – היו נמוכים מאוד, אבל גם זה התאזן מהר, והמחירים חזרו לרמות שלפני האירועים. היום, למעשה, המחירים אף עלו ביחס למה שהיה קודם – כמובן, בהתאם לאזור ולסוג הנכס". הוא משתף ונותן דוגמה בדירת גן עם ממ"ד צמוד שמוצעת כעת בסוכנות שלו בפחות ממיליון שקלים. לדבריו, מדובר ב"עסקה נדירה יחסית לשוק".

"הנדל"ן בעיר צפוי להמשיך לעלות"

ראש העיר, איציק דנינו הבטיח באוקטובר 2024: "במקום בו רצו לזרוע הרס וחורבן, אנחנו נבנה ונתרחב. במקום בו זרעו טרור ומוות, אנחנו ניצור תשתית לחיים טובים יותר. במקום בו פגעו בנו, נצמח מחדש וגם ננצח". נראה כי דבריו אלה וכן האמירה: "יחד – נתקן, נגדיל ונצמח מחדש כעיר אחת, חזקה יותר מאי פעם", לא היו מילים בעלמא.

בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים וביטחוניים, אופקים מציגה סיפור של תקומה ועתיד מבטיח. העיר שקמה מאפר השבת השחורה הופכת למוקד משיכה לא רק בזכות סיפורי הגבורה שלה, אלא גם בזכות התשתיות המתפתחות, הנגישות לתל אביב ולבאר שבע, ותוכניות הפיתוח השאפתניות.

עם מחירי נדל"ן שעדיין לא הגיעו לשיאים, תכנית "רובע התקומה" שתוסיף עשרות אלפי יחידות דיור, והביקוש הגובר לשכירות, החלון ההשקעתי באופקים עשוי להיסגר בקרוב. המשקיעים החכמים יודעים שלפעמים ההזדמנויות הטובות ביותר מגיעות דווקא בזמנים של מבחן – ואופקים של היום עשויה להיות בדיוק ההזדמנות הזו. מקסים צ'רנוב מאמין  כי "הנדל"ן בעיר צפוי להמשיך לעלות – הן במחיר והן בהיקף הבנייה".

פנטהאוז רחב־ממדים מוצע למכירה במגדל הגן האיקוני ברמת גן, שתוכנן על ידי האדריכל אילן פיבקו. לדברי המשווק, קמחי נדל"ן, מדובר בפנטהאוז יוצא דופן, הממוקם בקומה ה־15 וכולל שלושה מפלסים המחוברים במעלית פנימית. שטחו הבנוי של הנכס כ־500 מ"ר, נוסף לכ־200 מ"ר של מרפסות. הפנטהאוז כולל שבעה חדרים, חמישה חדרי רחצה, ממ"ד מאובזר, שלוש חניות פרטיות ומחסן. המחיר המבוקש עומד על 29 מיליון שקלים. לפי פרסום הנכס, המרפסות פונות לכל כיוון – לרבות נוף לפארק הירקון.

פרסום הדירה עורר עניין ניכר ברשתות החברתיות, לצד ביקורת סאטירית וצינית מצד גולשים. אחד מהם כתב: "עד היום חשבתי שזה נשק יום הדין של מדינת ישראל". אחר תהה: "דירה מדהימה, אבל 7.5 מיליון דולר זה מטורף", וגולש נוסף סיכם: "פראיירים לא מתים, רק מתחלפים".

מגדל הגן, המתנשא לגובה של 68 מטרים ונבנה בשנת 2004, כולל 16 קומות בלבד ובהן 20 דירות יוקרה. בבניין הותקנו בריכת שחייה, חדר כושר ומתקנים נוספים, מתוך מטרה למשוך אוכלוסייה מבוססת.

המבנה תוכנן בצורה לא שגרתית ביחס לקו הרקיע הישראלי, ונראה כאילו "מתרחב" בחלקו העליון – תוצאה של ארבעה מסבכים בולטים שמתרחקים מפינות הבניין ומתחברים אל הקומות העליונות, שם ממוקמות דירות הפנטהאוז. אף שהמסבכים נראים כחלק מהשלד, בפועל הם אלמנט עיצובי בלבד, ואינם נושאים עומס מבני. שלד הבניין עשוי בטון מזוין, ומרפסות הפלדה ההיקפיות אינן מחוברות למסבכים עצמם.

שלוש מחזיתות המגדל כוללות מרפסות וקירות זכוכית רחבים, בעוד החזית הרביעית – הפונה לנתיבי איילון – עשויה בטון חשוף. קיר זה משמש כגב פונקציונלי לבניין, ומאחוריו מרוכזות המערכות הטכניות. חלקו העליון של המבנה מחופה בפח גלי בצורת קשת, המעניק לו מרקם אדריכלי יוצא דופן