פרסום ראשון: שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן (הליכוד) מקדם בימים אלה תכנית כוללת לשימוש במרחב הימי על גבי איים מלאכותיים כבסיס להקמת מתקני אנרגיה ותשתיות, כמו תחנות כוח ומתקני אגירה.
על פי התכנית השאפתנית, בעתיד איים אלה יוכלו לשמש גם כבסיס להקמת מבני מגורים, שדות תעופה ועוד. בנוסף תקודם הנחת כבלי חשמל תת ימיים, שיוכלו להתחבר לרשתות חשמל בינלאומיות וכך למכור חשמל למדינות אירופה ואחרות ולקבל מהן גיבוי בשעות חירום. על פי התכנית, בשלב הראשון ייערך מיפוי מרחבי של הים התיכון ולבסוף ייבחרו מיקומים אפשריים עבור הקמת המתקנים ורצועות התשתית.
שאלה גדולה שעולה מהתכנית היא על ההשפעות הסביבתיות רחבות ההיקף והפגיעה הנופית הקשה בהפיכת מרחב הים התיכון הישראלי הפתוח לשורה של אתרי בנייה ענקיים. זאת לצד השאלה אם מתקני ייצור האנרגיה המתוכננים יתופעלו על אנרגיות מתחדשות כפי שפרסמנו לראשונה בחודש שעבר או יכללו גם תחנות כח נוספות המבוססות על גז מחצבים שיגדילו את פליטות גזי החממה בישראל.
התכנית צפויה לגרור התנגדויות מציבור שומרי הסביבה הימית, ארגוני ורשויות שמירת הטבע, רשויות מקומיות, הספורט הימי, התיירות הימית וכו' אבל לעת עתה השר כהן מגבש את הצעת ההחלטה לקידום בממשלה ללא היוועצות מקדימה ומשותפת עם הגופים שאמונים על בחינת ההשפעות התכנוניות והסביבתיות האדירות של הרעיון, כמו המשרד להגנת הסביבה האמון על תסקירי ההשפעות הסביבתיות של פרוייקטים ומינהל התכנון שאמור לאשר בתכנית מיתאר ארצית כל מיזם דומה.
לשאלת מעריב אומרים במשרד האנרגיה כי הצעת ההחלטה קובעת שתוקם ועדת היגוי ייעודית לתכנית, שבה ייוצגו מלבדם גם משרדי הגנת הסביבה, הפנים, התחבורה, האוצר, הביטחון ואחרים. בחודשים האחרונים עבדו במשרד האנרגיה על תכנון פנימי של הפרוייקטים המוצעים יחד עם חברת "בר דב הנדסה וניהול" ו"פז כלכלה והנדסה" כשבשבועות הקרובים התכנית תוצג בפני מינהל התכנון ולאחר מכן תגיע להחלטת ממשלה ובמשרד מדגישים דווקא את היתרונות הסביבתייים בראייתם: "שימוש במרחב הימי מהווה מרחב נוסף לתכנון וקידום תשתיות אנרגיה לאור הצפיפות ביבשה בישראל.
אלי כהן (צילום: אופיר אייבי)
הוא מרחיק מפגעים סביבתיים ורעשים ממרכזי אוכלוסייה, מונע פגיעה בשטחים ירוקים ומפנה יותר קרקעות לבנייה למגורים. יתרון נוסף הוא היכולת לקדם ולבחון טכנולוגיות חדשות מעולמות האנרגיה אשר לא ניתן ליישמן ביבשה כגון שימוש בגלי הים ובזרמי הים לייצור חשמל".
השר כהן עצמו משוכנע: "שימוש במרחב הימי כבסיס להקמת מתקני אנרגיה ותשתיות חיוני להתפתחות המשק. התוכנית תגדיל ותגוון את מקורות האנרגיה של ישראל, תחזק את הביטחון האנרגטי לצרכי המשק העתידיים, תפחית את זיהום האוויר ברחבי הארץ ותאפשר הפניית שטחים ביבשה לטובת מגורים וטבע". נוסח ההצעה לא מצביע על מקורות תקציביים קשיחים לתכנית לאומית בסדר גודל כזה שלא יכולים להגיע מתקציב המדינה. לשאלת מעריב מאין יבואו תקציבי העתק הנדרשים, מדברים במשרד האנרגיה על כך ש"סביר שהמיזמים יתופעלו במתכונת B.0.T", מתכונת שבה היזמים שיבחרו במכרזים הם אלה שיממנו את ההקמה ויחזירו את ההשקעה עם רווח בתקופת ההפעלה הראשונה של הפרוייקט בשיטת זיכיון מהמדינה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".