Connect with us

דעות

פרופ' רפי קרסו על הדיון בבית המשפט העליון

Published

on




ביום שלישי, פעמיים כי טוב, צפיתי בשידור הדיון בבג"ץ. אמרתי "פעמיים כי טוב"? זה לא היה אפילו עשירית מהטוב, שלא לומר רע. רק פתח כבוד השופט יצחק עמית את פיו, ומיד שוסע בקריאות מהקהל, ואין כוונתי להורים השכולים שנכחו באולם. התנהגות כזו, בלשון המעטה, אינה הולמת את המעמד ואת המקום שבמדינה דמוקרטית הוא מקודש.

במסגרת מקצועי ביקרתי במהלך השנים פעמים רבות בבתי משפט כעד מומחה – מטעם בית המשפט או מטעם אחד הצדדים. בכל בתי המשפט, בכל היררכיה, יש נהלי דיבור והתנהגות המוכרים לכל אחד, קל וחומר לעורכי דין: לא קוראים קריאות ביניים ובוודאי שלא מתפרצים לדברי השופט ולא משסעים אותם. זו התנהגות חריגה, לא מקובלת ולא תרבותית, ולדעתי יש בה מידה של פתולוגיה התנהגותית.

האירוע החריג והדוחה גרם לי מיד להיזכר בלימודיי בתחום הפסיכופתולוגיה והפרעות אישיות פסיכו־סוציאליות, מה שנקרא בעבר פסיכופתיה או סוציופתיה. אם ניכנס לרזי הפסיכיאטריה – ההבדלים הם בהיבט ההתנהגותי. בהפרעות אלו דפוסי ההתנהגות מתאפיינים באימפולסיביות, התנהגות אגרסיבית, הפרת נורמות התנהגותיות חברתיות ופגיעה ברגשותיהם של אחרים.

הלוקים בהפרעה זו דואגים בדרך כלל לעשות רושם באמצעות הפחדה או אלימות (פיזית או מילולית), הם מדברים מהר ובשטף, מזלזלים באחרים, מפגינים יהירות ואינם חשים רגשות אשמה כלפי אלה שנפגעו מהתנהגותם.

התנהגות אנטי־חברתית זו מתאפיינת גם בהתנהגות מניפולטיבית, לחלק מהלוקים בה קשה להתמיד ולתחזק קשר חברי או זוגי, וחלקם מובטלים או גרושים או אף מסכנים את עצמם בהתנהגותם. חלקם מעוותים את המציאות, רואים אותה אך ורק דרך המשקפיים שלהם עצמם ולעיתים שופטים אותה בליווי גוון פרנואידי. בעקבות זאת, הם מגיבים באימפולסיביות ותוקפנות לפרובוקציות או לאנשים המתנגדים לדעתם – כל זאת במטרה לקבל רווח משני, כוח ושליטה.

ממצאים אחרים שנזכרתי בהם הם מצבי מאניה והיפומאניה, המתאפיינים בשטף דיבור רם וקולני, ולרוב גם חסר מעצורים, שאינו מאפשר לעומד מולם להחדיר ולו מילה אחת. מצבים אלה אופייניים גם לאנשים בעלי אישיות נרקיסיסטית ותיאטרלית, הזקוקה תדיר לתשומת לב ובו בזמן היא גם אגוצנטרית ומגיבה בזעם מול חוסר התייחסות לדבריהם. הנרקיסיסטים, בניגוד לסוציופתים שלא אכפת להם מה חושבים עליהם, דווקא מחפשים אהבה, התייחסות והערצה. אינני בא, חלילה, לרמוז על אבחנה פסיכו־פתולוגית אצל אדם זה או אחר. זו פשוט אסוציאציה חופשית שעולה ומסתובבת במוחי הקודח.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דעות

איראן לא הייתה צריכה להתאמץ כדי לגייס ישראלים – גם חכמים | דעה

Published

on




מה מביא ישראלי לחצות קווים אדומים? מה מביא אזרח להפוך למשתף פעולה עם האויב? האם התשובה היא רק בצע כסף? אין מדובר במי שלא הבינו מה דורשים מהם. להיפך, מי שמוכנים, כביכול, להפוך למרגלים יודעים שמי שמפעיל אותם הוא סוכן איראני. למרות זאת הם מוכנים לאסוף מידע, להתקין מצלמות נסתרות, לפרוץ למחשבים פרטיים, לשבש תשתיות ולבצע עבודת הכנה לפיגועים או להתנקשויות.

הגיוס נעשה בצורה מחושבת. הסוכנים האיראנים מציעים למגויסים משימות תמורת סכומים נאים, בלי שאלות, בלי חתימות ובלי מעורבות ישירה. רק משימות נקודתיות. לאיראנים אין צורך להחדיר סוכנים אל שטח ישראל. הם משתמשים בישראלים שמחפשים דרכים לעשות כסף קל. לא תמיד מדובר באנשים שבשוליים. לעיתים קרובות אלו צעירים בעלי ידע טכנולוגי, עובדי הייטק או בעלי גישה למערכות רגישות.

מדובר בהתפרקות מוסרית מדאיגה. החברה הישראלית, שידעה לגייס מתנדבים לצה”ל מכל העולם, שהייתה סמל של סולידריות לאומית, הופכת לזירה של ביזור ערכים. הפטריוטיות נעשתה מילת גנאי, והמחויבות נעשתה סוג של פראייריות. לצד זאת, מתפתחות תחושות כוח, שליטה וערך עצמי בקרב אנשים מסוימים שמחפשים הכרה ותחושת שייכות – ומוצאים אותן אצל הגדולים שבאויבי המדינה, שגם מוכנים לשלם אלפי שקלים תמורת ביצוע פעולה פשוטה.

לא צריך להיות איש שב”כ כדי לדעת עד כמה מערכות האבטחה והאכיפה בישראל יעילות. רוב החשודים בריגול נתפסים, ומואשמים בהאשמות חמורות מאוד שהרשעה בהן עשויה לגרור עונשי מאסר של שנים רבות. סעיפי האישום הם מגע עם סוכן זר, מסירת מידע לאויב, סיוע לארגון טרור ולעיתים גם בגידה חמורה.

בשנים האחרונות נגזרו בישראל גזרי דין חמורים גם על קטינים שביצעו פעולות ריגול, כולל עונשי מאסר של עד עשר שנים. עתידם של המורשעים אינו פשוט גם לאחר ריצוי עונשם. מוסדות ציבור וגם גופים פרטיים רבים לא יעסיקו אותם, והם צפויים לנידוי חברתי.

מי ששותף להרפתקה פסולה שכזו מוכרח לדעת: הריגוש יחלוף, והמחיר שישולם יהיה גבוה בהרבה מהתשלום שהתקבל. המהמרים על עתידם הם שוטים שחורצים את דינם לשנות סבל ארוכות. אין ארוחות חינם, ואין כסף קל. חוסר שיקול דעת עלול להוביל לתהום ללא תחתית.





Source link

Continue Reading

דעות

העסקה שחמאס חולם עליה: מעט חטופים, הרבה מחבלים, אפס הכרעה

Published

on




איזו בשורה תצא היום (שני) מהפגישה בבית הלבן בין טראמפ לנתניהו? האם ה”חגיגה” שדיבר עליה נשיא ארצות הברית אכן תתגשם? זו תהיה חגיגה – לנו, בראש ובראשונה – אם שני המנהיגים יבשרו שאנחנו בדרך לעסקה שבה תסתיים המלחמה בעזה וכל החטופים – אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל – ישוחררו בפעימה אחת.

בינתיים מדובר על עסקה חלקית, שגם היא נחלקה לפעימות משנה, להפסקת אש זמנית ולשחרור עשרה מהחטופים החיים ועוד חטופים חללים.

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

תהיה זו שמחה גדולה לראות חטופים מתאחדים עם בני משפחותיהם אחרי 20 חודשים בשבי הנורא. מי יהיו עשרה אלה, ומי יהיו האומללים שיישארו מאחור – לעת עתה אין אנו יודעים. שמחה על המשוחררים מצד אחד, ועצב מצד שני על אלה שימשיכו להינמק במנהרות. סלקציה מכאיבה.

הנה כי כן, ארגון טרור נאצי מוסיף לתעתע בישראל, בארצות הברית, בעולם החופשי כולו, משחק בכוחנות על גבם של חטופים חפים מפשע ועל גבם של המוני נתיניו המסכנים, מציב תנאים, מערים מכשולים, מושך זמן. זאת, לאחר שהטריטוריה שהייתה בשליטתו ההדוקה הפכה לעיי חורבות, אלפים מבני עמו נהרגו באשמתו, עשרות מאנשיו מחוסלים מדי יום. גם אחרי כל אלה, ממשיכות שאריותיו לפרוט על עצבינו.

איך זה קורה? איך ברברים אלה זוכים לתמיכה בעולם הערבי ול”הבנה” בעולם המערבי? קודם כל, בגלל שנאת ישראל והמדינה היהודית, והאנטישמיות שהרימה ראש. למה שחמאס לא יקשיח עמדות כשמדינות “נאורות” כספרד, נורווגיה, אירלנד, איסלנד וסלובניה מחרימות את “האויב הציוני”? כשתעמולת הזוועה שלו מכה הדים באירופה המתאסלמת? כשאירועי השבעה באוקטובר נמוגים מהזיכרון, ורק המראות בעזה, קשים ככל שיהיו, מעוררים את רחמי הצרפתי מקרון ודומיו?

מבחינת חמאס, כדאי לו להמשיך ולהתל בנו, להתעלל בחטופים ובבני משפחותיהם, כשהוא נסמך על קולות של האשמה עצמית העולים מתוך ישראל, כשהוא שואב עידוד מהכותרות בעיתון העברי הנחשב, "הארץ".

הנה מבחר חדשות מיום אחד, מעמוד אחד, מגיליון שישי: “תנאי העסקה מעידים שישראל בזבזה חודשים רבים”, “האסירים בכלא מגידו מורעבים, חולים מתים”, “תפיסת שטח בעזה מבטיחה מלחמת נצח”. בעמודי הדעות נתניהו זכה למבחר השמצות. שם, הגיבור הנערץ הוא איימן עודה.

ח''כ איימן עודה (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
ח"כ איימן עודה (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

בהיות חמאס גוף בלתי רציונלי לחלוטין, שנאתו לעם היהודי מכתיבה את הליכתו העיקשת עד סופו המר. בידו קלף מיקוח חזק – החטופים שאנחנו כה כמהים לשחרורם. לכן הוא מעלה את הדרישות והמחיר. ארגון טרור מרוסק, שחיי אדם נחשבים בעיניו כקליפת השום, שנשען על אידיאולוגיה פונדמנטליסטית, מתעתע במדינה שלה הצבא הכי חזק במזרח התיכון, במנהיג הכי חזק בעולם, במעצמה הגדולה ביותר.

גם לאחר שיואיל לשחרר באותה עסקה מדוברת חלק מהחטופים, עדיין נשארת בידי חמאס יכולת מיקוח מול מדינה מתגוננת, דמוקרטית, שמתנהלת על פי כללים של בני אנוש. גם כשישראל הוכיחה את נחת זרועה במדינת האם של הטרור במזרח התיכון, איראן, אחרוני חמאס רואים בחטופים שבידם את קלף הביטחון המדומה.

זכור לכל אותו משא ומתן מורט עצבים שניהלו הטרוריסטים על שחרור חטוף אחד, גלעד שליט. יותר מאלף אסירים קיבל חמאס תמורת שחרור החייל הישראלי. מחיר שיצר תקדים. והמחיר מאמיר ככל שיוטחו בקרבנו האשמות על עיכוב המשא ומתן מצד ישראל, כביכול.

גם המנועים שמתחממים לקראת הבחירות, והרצון בשמאל להקדימן, אינם תורמים לסיום פרשת החטופים. האופוזיציה, בגיבוי חלקים נכבדים בתקשורת, עטה על מלכוד החטופים כעילה להטחת האשמות בממשלה, מה שעלול רק להאריך את סבלם של החטופים ואת קשיחות הלב של שוביהם.

דמוקרטיה? בעיני חמאס זוהי חולשה מובנית שיש לנצלה. כשלטון קשוח, כל עוד הוא שורד, ארגון הטרור מדכא כל קול של מחאה בעזה, מוציא להורג בסיטונות את אלה שנחשדים בסטייה, בהשמעת בדל ביקורת, ואינו זז במילימטר מהשאיפה הדרקונית ל”פלסטין מן הנהר ועד הים”.

העם החי בציון הוא רחמן, פולמוסן, דמוקרטי – וטוב שכך. עם זאת, למרות החולשות שלנו, כפי שהן מצטיירות בעיני האויב המוכה, גם מולו עלינו לקום “עם כלביא” ולהביא לקץ שלטון האימים של חמאס.





Source link

Continue Reading

דעות

חוק הגיוס החדש מעדיף סיוע כלכלי למשתמטים – על פני גיוס אמיתי

Published

on




בלהט חגיגות הניצחון על הגרעין האיראני והישגי ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ בהבאת “מזרח תיכון חדש” לעולם, כביכול, התפוגג מתחת לרדאר כמעט חוק הגיוס החדש. התפוגגות החוק שהיה אמור להיוולד על רקע המצוקה הקשה בכוח האדם בצה”ל החזירה אותנו למציאות המוכרת בכל מה שקשור לגיוס החרדים: מה שהיה הוא שיהיה.

ח”כ יולי אדלשטיין, ראש ועדת חוץ וביטחון, יצר בשנה האחרונה תחושה של איש ציבור אחראי, שנאמן לעקרונותיו המתנגדים להשתמטות. אדלשטיין, שדבק במטרתו להביא חוק גיוס אמיתי ושוויוני למרות הלחצים והאיומים שהופעלו עליו, מוכיח בימים אלה שהוא בעצם משענת קנה רצוץ, רחוק ממה שציפו ממנו – להיות מי שינצל הזדמנות חד־פעמית שנוצרה כאן בעקבות אסון 7 באוקטובר לתיקון עוול בן 77 שנים.

כפי שזה נראה היום, אדלשטיין נכנע לדרישות החרדים, בעיקר בעניין סנקציות שהיו אמורות לחול על המשתמטים.

יולי אדלשטיין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
יולי אדלשטיין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

עד כמה חטא ואכזב אדלשטיין אפשר ללמוד ממכתבו של ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גורדוס, שנשלח בין השאר ליועמ”שית גלי בהרב מיארה. נכתב שם: “המתווה הנוכחי החדש כפי שהוא מתגבש ביוזמת ראש ועדת החוץ והביטחון, ח”כ אדלשטיין, לא רק שלא יעודד גיוס חרדים, אלא יפגע ויעמיק את הבעיה הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל. מדובר במתווה שצפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס החרדים ללא הגדלת היקף המתגייסים, וזאת בניגוד לצורך המיידי והדחוף בהגדלת מצבת חיילי החובה”.

מדובר בחוק של כאילו גיוס וכאילו סנקציות, חוק שלא ישנה במאומה את המציאות המרה של עשרות אלפי המילואימניקים הנושאים בעול הביטחוני, חלק ניכר מהם עם למעלה מ־400 ימי מילואים, חלקם עם עסקים שנהרסו, חלק אחר עם משפחות שנפגעו.

מי שנושאים על גבם את העול הכבד הזה, שצריכים להתחנן למתווה גיוס שוויוני, ימשיכו לסבול רק בגלל שיקולים פוליטיים של ממשלה שכל מהלכיה ודרכיה מנותבים לשרידותה. גם תקוות השווא שהציג אדלשטיין אינה אמורה להפתיע. זה אותו אדלשטיין שכיו”ר הכנסת במרץ 2020 הפר ברגל גסה את החוק כשמנע את כינוס מליאת הכנסת למרות פסיקת בג”ץ, ואחר כך טען “מצפוני לא אפשר לי לקיים את פסיקת בג”ץ”.

מעניין היכן נמצא מצפונו של אדלשטיין היום, אחרי שהוא הוליך שולל את ארגוני המילואים ואת כל האזרחים שהאמינו לו, כשאמר שלא ייכנע לשום לחץ ולשום איום ושהוא נחוש לשים סוף לעוול בנושא החלוקה בנטל.

מכאן שסיסמאות האחדות שהופצו ועדיין מופצות כאן לאורך שנתיים כמעט, מאז פרוץ המלחמה, כמו “יחד ננצח”, “אחים אנחנו”, “עם אחד, צבא אחד”, צריכות להיות מושלכות לפח.





Source link

Continue Reading

כל העדכונים