הרב פינטו התייחס לכך באחד משיעוריו ואמר: "מעשיו של רבי חייא אינם רק פעולה חינוכית, אלא עבודת קודש להשבת השלמות לשמו של הקב"ה. המספרים חמישה ושישה אינם מקריים, הם מרמזים על השלמת האותיות ו-ה בשם ה' שנפלו בזמן החורבן".

ידוע כי שמו הקדוש של הקב"ה, שם הוי"ה, מרומז בראשי התיבות של הפסוק "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ". כאשר בית המקדש עומד על תילו, שם ה' שלם ומאוחד: האותיות י-ה מגולמות ב"יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", והאותיות ו-ה ב"וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ". אולם בזמן החורבן, כביכול 'נפלו' האותיות ו-ה, ונותרו רק י-ה – "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", מאחר שהארץ אינה שׂשׂה בהעדר המקדש.

הרב פינטו מסביר: "במעשיו, רבי חייא השיב את האותיות ה'-ו' למקומן על ידי לימוד ה' חומשי תורה (ה') ו-ו' סדרי משנה (ו'), ובכך פעל להשלמת השם הקדוש – 'יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ'. זוהי עבודה של גאולה, של תיקון עולם".

לאור דברים אלו, יובן היטב שינוי הלשון בפסוק: "ויקחו לי תרומה" – המילה "תרומה" מסתיימת באות ה', ואילו "תקחו את תרומתי" מסתיימת באות י'. אותיות י-ה מרמזות ל"יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", שהושגו באמצעות המשכן.

נותר לאדם להשלים את "וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ", את האותיות ו-ה, וזאת על-ידי לימוד חומש ומשנה: האות ה' מושלמת בלימוד חמישה חומשי תורה, והאות ו' – בלימוד שישה סדרי משנה.

הרב פינטו מסיים בהדרכתו: "בעת לימוד חומש או משנה, יש לכוון שאנו פועלים להשלמת האותיות ו-ה, כדי ששמו של הקב"ה יהיה שלם ומאוחד – 'יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ'. כך נקרב את הגאולה ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו".