פגר של כלב ים בוגר התגלה בחוף מעגן מיכאל, כך מסרו הגורמים המקצועיים ברשות הטבע והגנים. הפגר אותר על-ידי פקח היחידה הימית רותם שדה ומשה זורע מהאזור.
צוות מומחים שהגיע למקום זיהה כי מדובר בכלב ים באורך 2.20 מטרים, כנראה נקבה. ד"ר מיה אלסר, מומחית לחקר כלבי ים מארגון דלפיס, ציינה כי רק בדיקת DNA תוכל לאשר בוודאות אם מדובר בכלב ים ממין נזירי ים תיכוני. פרופ' גיתי יהל מהמכללה הימית רופין העריך כי הגופה צפה בים "לפחות כמה ימים ואולי אפילו שבועיים", על סמך ברווזוני ים שנצמדו לפגר.
הפגר הועבר למעבדת טורפי העל באוניברסיטת חיפה לצורך נתיחה שלאחר המוות, בסיוע פקח היחידה הימית ברשות הטבע והגנים. לצורך זיהוי מדויק, תמונות כלב הים נשלחו למומחים מאיטליה וקפריסין המלווים את פרויקט החזרת כלבי הים הנזיריים לחופי ישראל שהחל באפריל 2023.
זהותה עדין לא ידועה. פגר כלבת הים (צילום: ד"ר אביעד שיינין, דלפיס)
התצפית האחרונה בכלב ים חי בישראל דווחה בדצמבר 2024, כאשר חיילי מילואים הבחינו בכלב ים בנקרות ראש הנקרה. אז לא היה ברור אם מדובר בכלבת הים 'מאיה' שתועדה באותו מקום חודש קודם לכן. במסגרת פרויקט לעידוד חזרתם של כלבי הים לחופי ישראל, צפויות להתחיל בקרוב עבודות להנגשת מערות ראש הנקרה לכלבי הים.
רשות הטבע והגנים וארגון דלפיס מזכירים לציבור לשמור על מרחק במקרה של תצפית בכלב ים, לצלם ממרחק ללא פלאש, ולדווח למוקד דלפיס. חשוב להרחיק סקרנים וכלבים מהמקום ולשמור על שקט.
חברת נמלי ישראל החלה הבוקר (רביעי) בביצוע העבודות להריסת מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. תהליך הריסה היסטורי ומורכב אשר מסמן שלב חשוב נוסף בשיקום מפרץ חיפה והפיכתו למרחב נקי ובטוח לתושבים.
מדובר במיכל לא פעיל שכבר רוקן לחלוטין מאמוניה, עשוי פלדה עטופה בשכבות אלומיניום ובידוד נוסף ומוקף בשתי מעטפות בטון בעובי של כארבעים סנטימטר כל אחת במרחק של כמטר אחת מהשנייה. עבודות ההריסה יבוצעו בשלבים התחלתיים עם הריסת המעטפת החיצונית לאחריה הפנימית ובהמשך יפורק גוף המיכל עצמו.
הריסת מיכל האמוניה בחיפה (צילום: חברת נמלי ישראל)
העבודות מתבצעות על ידי הקבלן מטעם חיפה כימיקלים במימון משותף של חברת נמלי ישראל ו"חיפה כימיקלים", וזאת כחלק ממחויבות משותפת להשלמת הפירוק הסופי של המתקן ששימש במשך עשרות שנים את תעשיית הכימיקלים הישראלית. בחברת נמלי ישראל הדגישו כי "ישנה חשיבות להרוס את מיכל האמוניה, העומד ריק מזה עשר שנים, ואינו נמצא עוד בשימוש. זאת, כדי למנוע אפשרות כלשהי לשימוש במיכל לטובת אחסון של חומרים מסוכנים בעתיד".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך להבראת מפרץ חיפה ולהפיכתו לאזור בטוח ונקי יותר. אני מברכת את חברת נמלי ישראל על המימוש המקצועי של המשימה הלאומית הזו".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "ההריסה של מיכל האמוניה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות והתפתחות במפרץ חיפה. מדובר בצעד חשוב שמבטא את המחויבות שלנו לפיתוח תשתיות מודרניות שמתאימות לעתיד של האזור נמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים כדי לקדם מרחב איכותי יותר לתושבים ולחזק את הקשר בין העיר לנמל".
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פינו צרויה, הוסיף "פירוק מיכל האמוניה הוא צעד חשוב למען תושבי חיפה והסביבה. חברת נמלי ישראל תמשיך לעבוד יחד עם עיריית חיפה כדי לקדם סביבה נקייה איכות חיים טובה יותר ולחזק את הפעילות הנמלית של העיר ברמה בינלאומית".
במהלך שנות ה-80 העולם המערבי עבר מהפך צרכני עם התבססות והתפשטות של רשתות שיווק גדולות וסופרמרקטים לעומת קניות במכולת השכונתית. שינוי זה בתרבות הצריכה הבליט את הצורך בהארכת חיי מדף של ירקות ופירות בכלל ועגבניות בפרט.
בתחילת שנות ה־90, כשדיברו על עגבניות, הדאגה המרכזית של חקלאים, משווקים וגם צרכנים הייתה פשוטה: לעגבנייה אין חיי מדף ארוכים. היא התרככה מהר מדי, איבדה צבע, התפרקה במשלוח ועוד. זה השתנה כשב-1991 הושקה בישראל עגבנייה מזן חדש בשם "דניאלה", שהצליחה לשלב תכונות שבעבר נראו כמעט סותרות: יציבות פיזית, חיי מדף ארוכים, עמידות לשינוע, וכל זה מבלי לוותר על תכונות של איכות הפרי.
ייחודיות ויתרונות של הזן גרמו לכך ש"דניאלה" היווה אבן דרך בעולם טיפוח העגבניות, כבש את שווקי העולם ונהיה מותג ברמה בינלאומית.
מה מיוחד ב"דניאלה"?
הפיתוח של "דניאלה" לא היה רק הישג חקלאי אלא גם פתרון ממשי לבעיה תזונתית עולמית: איך מביאים ירקות טריים, מזינים ובטוחים למרחקים ארוכים, מבלי לפגוע באיכותם או בבטיחותם?
עגבניות נחשבות למזון על. הן מקור עשיר לוויטמינים C ו-A, סיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון כגון ליקופן.
לא רק הישג חקלאי (צילום: באדיבות "הזרע")
ליקופן: צבע אדום עם כוח רפואי
ליקופן (Lycopene) הוא פיגמנט טבעי ממשפחת הקרוטנואידים, האחראי לצבע האדום-עז של העגבנייה. אבל צבע הוא רק ההתחלה.
בשנים האחרונות הליקופן זכה לעשרות מחקרים מדעיים, שהצביעו על קשרים בין צריכתו לבין יתרונות בריאותיים מובהקים:
הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם – בזכות השפעתו האנטי-דלקתית ונוגדת חמצון. הגנה מסוימת מפני סוגי סרטן – במיוחד סרטן הערמונית, הריאות והקיבה. שיפור בריאות העור כולל הגנה מקרינת UV. שמירה על בריאות הראייה ומניעת ניוון מקולרי בגיל מבוגר. ככל שהעגבנייה בשלה יותר – תכולת הליקופן בה גבוהה יותר. תכולה זו משתמרת גם לאחר בישול (ואף זמינה יותר לגוף בצורתה החמה), אבל כשמדובר בשיווק ירקות טריים, האתגר הוא להביא את העגבנייה הבשלה והאיכותית כפי שהיא אל הצרכן.
חקלאות עם אחריות בריאותית
עבור "הזרע" שייצרה את זן עגבניית "דניאלה", בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, זו לא הייתה רק הצלחה מסחרית, אלא הוכחה לכך שחדשנות חקלאית יכולה להשפיע על הבריאות הציבורית. מאז אותה הצלחה, החברה המשיכה לפתח זני ירקות עשירים בערכים תזונתיים, עמידים יותר לתנאי גידול קשים וידידותיים יותר לאדם ולסביבה.
היום, יותר מתמיד, ברור: הירקות שאנחנו אוכלים לא רק ממלאים את הצלחת, הם גם מעצבים את הבריאות שלנו. ועגבנייה אחת, שצמחה כאן בישראל, הייתה שם ברגע שבו זה התחיל להשתנות.
הקיץ בישראל הולך ומתלהט עם השנים. כשהטמפרטורות מתחילות לנסוק, אנו מבחינים שינויים בהתנהגותם של בעלי החיים. אחד מהשינויים הבולטים שאנו רואים בחודשי הקיץ בספארי הוא ירידה בתיאבון אומרים בספארי ברמת גן, שם מנסים להתמודד עם התופעה.
"בטבע בעלי החיים אוכלים כל מה שיש נמצא בהתאם לעונת השנה. אם צריך, הם נעים בעקות המזון לסביבה, שמספקת להם את הדרוש למחייתם, כמו למשל, שומנים להם הם קוקים, כדי להעטות בשומן לפני החורף הקר ובקיץ, פירות עתירי סוכר ואנרגיה".
"גם בספארי אנו מוגבלים בעונתיות של הפירות והירקות, אבל יכולים להיות גמישים יותר שאר המרכיבים בתפריטים של בעלי החיים" הסבירו בספארי ברמת גן – "אנו עושים זאת תוך התחשבות בשינויים בחילוף החומרים שלהם ובמידת התיאבון המשתנה אף היא בעונות השונות".
דובים בספארי רמת גן (צילום: דוברות הספארי)
בספארי ציינו, כי בעונה החמה יורדת הדרישה האנרגטית של הגוף, מה שמוריד גם את התיאבון. החתולים הגדולים, כדוגמת טיגריסים, נמרים ואריות, מבלים חלק גדול מהימים החים ברביצה בצל ורמת הפעילות שלהם יורדת משמעותית.
"לכן, בקיץ אנו מצמצמים את כמות הבשר היומית, כדי להתאים את המנה היומית לתיאבון ולצרכים הביולוגיים של בעלי החיים", הסבירו עוד בספארי – "ההפחתה המדודה שומרת על הטורפים בריאים וגם מונעת מהם להשמין בתקופה שבה הם פחות פעילים פיזית".
בעת שהחתולים הגדולים מצמצמים את צריכת והוצאת האנרגיה, הקזואר הדרומי – עוף גדול המגיע מאוסטרליה, דווקא זקוק לתוספת מזון בחודשים אלו. בטבע התזונה שלו מבוססת על מגוון פירות היער ובקיץ האוסטרלי יש שפע של פירות עסיסיים זמינים.
הקזוארים אוכלים כמות גדולה של פירות כדי לקבל מהמזון גם אנרגיה וגם נוזלים. "אנחנו דואגים לספק לקזוארי מנות גדולות ועשירות יותר של פירות וירקות בעונה החמה, מה שעוזר להם לשמור על איזון נוזלים ועל האנרגיה בימים הלוהטים", הסבירו עוד בספארי.
אבל הנהנים הגדולים ביותר של הקיץ בכל הקשור למזון הם הזוחלים. תנינים, נחשים, טאו וצבים, כולם מקבלים אקסטרה מזון בקיץ. הפעילות וחילוף החומרים של הזוחלים מושפעים מטמפרטורות הסביבה ומערת העירכול שלהם עובדת יותר כאשר חם".
הסבירו עוד בספארי – "חלק מהזוחלים כלל לא פעילים בחורף ואינם אוכלים כלל. באביב הם הם חוזרים לפעילות ומתחילים לאכול שוב. התנינים בספארי לא אוכלים בחורף כלל. זוחלים אחרים אוכלים בחורף בתדירות נמוכה יותר".
קופים אוכלים פירות, ספארי רמת גן (צילום: דוברות הספארי)
כחלק מהנסיונות לצנן את בעלי החיים, המטפלים מכינים עבורם קרטיבים מותאמים אישית. השימפנזים, כמו גם שאר הקופים, מחכים בקוצר רוח ל"קרטיפרי" – קרטיב עצום המכיל בתוכו את פירות העונה. הטורפים זוכים ל"ארטידם"– קרטיב קרח עם בשר טחון קפוא ודם. הדובות דווקא מעדיפות את "ארטידג"– גושי קרח שבתוכם ירקות ודגים קפואים.
בספארי הבהירו, עבור בעלי החיים, לקרטיבים שלוש מטרות: לצנן אותם ולספק להם הקלה בחום הכבד של הקיץ, לספק להם תעסוקה ועניין ולסייע לגרום להם לאכול את המזון, כאשר התפריט של כל בעל חיים נקבע על ידי התזונאית של הספארי.
"אנו משקיעים מחשבה ומאמצים רבים, כדי לשמור על בריאות תקינה של בעלי החיים בספארי", ציינה ד"ר רוני הורוביץ – המשמשת בשנים האחרונות כתזונאית של הספארי.