העימות הפוליטי והאזורי בין דימונה לירוחם מקבל תפנית חדשה, כשהסערה סביב סוגיית חלוקת ההכנסות ממישור רותם והקמ”ג הולידה הצעה דרמטית מצד ראש עיריית דימונה, בני ביטון: לאחד את שתי הרשויות. אתמול (שני), בתגובה למכתב רשמי ששלחה אליו ראש מועצת ירוחם, עו”ד נילי אהרון, קרא ביטון בריאיון ל"מעריב" לשר הפנים, משה ארבל, לאחד בין דימונה לירוחם “כדי להעלות את ירוחם על המפה”.
היום (שלישי), עו”ד אהרון שוחחה עם "מעריב" בריאיון מיוחד והגיבה בחריפות להצעת האיחוד ולעמדתו של ביטון: “המהלך הזה הוא חלק מאסטרטגיה כוללת לחיזוק האיתנות הכלכלית של ירוחם והבטחת עתידה”, אמרה בהתייחסה למכתב ששלחה לביטון. “זה לא נובע מחולשה, ההיפך הוא הנכון. רק לאחרונה, במאבק עיקש מול משרד הביטחון, הבאנו לירוחם תוספת רטרואקטיבית של 4.2 מיליון ש”ח מהסכם הארנונה עם עיר הבה”דים".
משה ארבל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
היא המשיכה: "ירוחם מתפתחת וצומחת, והיא דורשת את מה שמגיע לה בזכות. לא ייתכן מצב שבו דימונה נהנית מ-100% מהכנסות הקמ”ג, 25% מהכנסות מישור רותם ו-20% מהכנסות מפעלי ים המלח, בעוד ירוחם, שנושאת בנטל סביבתי ובסיכונים דומים בשל הקרבה הגוברת, נשארת מאחור. הדרישה היא לצדק חלוקתי אמיתי, ליישום העיקרון הלכה למעשה”.
אהרון לא הופתעה מהתגובה החריפה של ביטון, אך לא הסתירה את אכזבתה: “האמת היא, שידעתי שבני יקבל את הבקשה הזו בצורה מאוד קשה. לצערי, מניסיון העבר ומתוך היכרות, בני לא מצטיין ביכולת לחלוק הכנסות שמקורן בצדק חלוקתי. נראה שהוא אינו מבין עד הסוף את המשמעות ואת גודל האחריות שבעיקרון הזה, עיקרון שהוא עצמו נלחם עליו בעבר. הוא יודע עמוק בפנים שהמאבק שלנו צודק ושבסופו של דבר ירוחם תקבל את מה שמגיע לה, כי זו המהות של צדק חלוקתי במדינה מתוקנת. לכן, למרות שידעתי שיהיה קשה, בכל זאת התפלאתי מעוצמת התגובה הילדותית, הרגשית והלא עניינית שלו בדמות הצעת האיחוד הזו”.
לדבריה, הצעת האיחוד של ביטון אינה רק לא ריאלית, אלא מנותקת לחלוטין: “אני אפילו אחסוך מהקוראים ניתוח מעמיק של ההצעה ההזויה והמנותקת הזו, כי אין לה שום בסיס ושום היתכנות במציאות בשטח. היא ריקה מתוכן. לא מחברים רשויות שהמרחק ביניהן הוא מעל 20 קילומטרים, כשביניהן מפרידים שטחי אש פעילים, בסיסים צבאיים והפזורה הבדואית. זה פשוט לא רציני, וזה מראה על חוסר הבנה בסיסי של המרחב או על ניסיון לייצר ספין ריק מתוכן".
עוד היא אמרה: "זה מזכיר בדיוק את ההתנהלות של בני ביטון רק לפני שבוע, כשהצהיר שהוא מקים את שדה התעופה האזרחי בנבטים – רעיון שנפסל באופן חד משמעי ומיידי על ידי ראש הממשלה והדרג הצבאי הבכיר ביותר. אבל זה לא הפריע לו לקיים ועידה מפונפנת סביב הספין הזה, שעל פי פרסומים עלתה לתושבי דימונה מעל חצי מיליון שקלים. כנראה שזו השיטה – לייצר כותרות במקום להתמודד עם המציאות”.
ראש עיריית דימונה בני ביטון (צילום: איגוד התאגידים העירוניים )
אהרון הבהירה מה הייתה מצפה שיקרה לאחר שליחת המכתב: “המינימום הנדרש. החוק מחייב אותי לפנות אליו תחילה כדי לקדם שיח והידברות על חלוקת ההכנסות. לכן, כשפניתי אליו בבקשה רשמית ומכובדת, ציפיתי שניפגש סביב שולחן הדיונים, שני ראשי רשויות שכנות, ונדון באחריות, במקצועיות ובכובד ראש בנושא כל כך רגיש וחשוב לעתיד ירוחם ולעתיד הנגב כולו. ציפיתי לדיאלוג ענייני, לא להתחמקות באמצעות הצעות תלושות מהמציאות”.
כשנשאלה על הצעדים הבאים אם לא יתקיים שיח עם ביטון, ענתה: “המטרה שלי היא אחת: לייצר מצב שבו ירוחם מקבלת את מה שמגיע לה בזכות ולא בחסד. אני מבינה שבני דחה למעשה את הבקשה שלי לשבת ולדון כשהוא בחר להגיב בהצעות מופרכות. אז המסר שלי ברור: אנחנו ניפגש בשולחנות אחרים. אנחנו נפנה לוועדות המוסמכות במשרד הפנים ובממשלה, ושם, בשולחנות האלה, לבני ביטון כבר לא תהיה אפשרות לפנטז או לייצר ספינים. שם הוא ייאלץ, בעל כורחו, לדון בצורה עניינית ומקצועית. ואני מתחייבת בפני תושבי ירוחם – אנחנו נדאג שירוחם תקבל את מה שמגיע לה על פי דין. המאבק הזה רק החל, ואנחנו נחושים להצליח בו למען עתיד היישוב שלנו”.
Friday's incident follows another in the town of Deauville in Normandy last week, when Elie Lemmel said he was punched in the stomach by an unknown assailant.
בצל דיווחים שישראל שוקלת לתקוף את טהרן "בימים הקרובים" אמר הנשיא האמריקני שהוא "האחרון שמעוניין בעימות עם איראן". הוא הסביר את החלטתו לפנות שגרירויות: "לא רוצה להיות זה שלא נתן אזהרה". בממשל בוחנים כיצד לסייע לישראל, ועשויים לספק לה מודיעין ועזרה בתדלוק אווירי. בכיר איראני ל"ניו יורק טיימס": "כבר דנים בתגובה לתקיפה, יכולים לעשות זאת עם מאות טילים"
בינואר 2024 הציג את הקולאז' הראשון – עם 375 פנים. "היום, לצערי, כבר יש 1,420. וכל אחד – זה לא רק תמונה. זה טקסט שכתבה אמא, אבא, אחות. אני לא כתבתי מילה. רק עיצבתי, הדפסתי, תליתי. אני עובד מולם אחד-אחד. חשבתי מה אני כאמן מספר, האם את סיפור הרצח שלהם או מראה את מי איבדנו?. חודורוב לא עובד לבד. "בהתחלה זה היה רק אני. היום גם קק"ל בתמונה. קיבלתי מהם שטח של 40 דונם, והם לוקחים אחריות על התשתיות – מים, חשמל, ניקיון. את כל שאר העבודה – אני עושה".
"אני מעצב, מתקין, בונה. הבמה המרכזית – אני בניתי. חפק המשטרה – אני הקמתי. הקירות, הקונסטרוקציות, השלטים – הכול אני. ירון אחרון ויניב מימון ממרחב דרום של קק"ל היו הראשונים שהבינו מה אני עושה, ונתנו לי גב". היום, האתר כבר פועל עם תשתיות מוסדרות, שבעה עובדים קבועים מטעם קק"ל, ויותר מ־7,000 מבקרים ביום. "התחילו להרחיב גם את הכבישים באזור, כי מבינים שזו תהיה נקודת ציון לאומית".