כ-22 בני ערובה ישראלים ממשיכים להחזיק את לב המדינה בדאגה ובכאב, כשהקריאה להצלתם הולכת ונעשית נואשת מיום ליום, וכעת מפרסם מטה משפחות החטופים מסמך חריף בו הם מתריעים מפני סכנת חיים מיידית לחטופים בעזה הקיץ הקרוב. המסמך שנשלח לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מתאר בפירוט את התנאים התת-אנושיים בהם מוחזקים החטופים, ואת ההחמרה החמורה הצפויה במהלך חודשי הקיץ.

במכתבם מתארים אנשי מערך הבריאות של המטה "משולש סיכון קטלני" המורכב ממצבם הבריאותי הירוד של החטופים, אלימות החוטפים ותנאי הכליאה הקשים, אשר מחמירים ככל שחולף הזמן. בקיץ, מציינים הרופאים, גובר הסיכון להתייבשות חמורה עד מוות, עקב מחסור כרוני במים, בתנאי היגיינה ובמזון. שילוב של עומסי חום קיצוניים עם לחות גבוהה ומחסור באוורור במנהרות, עלול להביא לקריסת מערכות הגוף, למכת חום ולאי ספיקת כליות קטלנית.

"מדובר לא רק בהתייבשות חריפה אלא גם בהתייבשות כרונית מתמשכת", הזהירו במכתב, "מצב שגורם נזק בלתי הפיך למערכות החיוניות בגוף ועלול להביא למוות איטי ומייסר". לפי תחקירים ועדויות של חטופים ששוחררו, חלקם ממשיכים לסבול חודשים לאחר שחרורם מסימני פגיעה בכליות, מחלות זיהומיות ופגיעות נפשיות שנגרמו כתוצאה מהחום, מהרעב ומהצמא.

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של פורום משפחות החטופים והנעדרים, ופרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה ולשעבר הפיזיולוג הראשי של צה"ל, החתומים על המכתב, קראו למקבלי ההחלטות "לפעול לאלתר" כדי להציל את החטופים, שלדבריהם מצויים במצב מסכן חיים ההולך וגובר עם כל יום שחולף, במיוחד כשהשובים נתונים בעצמם ללחץ, תסכול וייאוש, מה שעלול להגביר כלפיהם אלימות ולהוריד עוד יותר את סיכויי ההישרדות שלהם.

במכתב הובאו גם עדויות קשות מחטופים ששבו, שתיארו ימים שלמים ללא טיפת מים נקייה, מחסור במזון ובוויטמינים בסיסיים, זיהומים חוזרים, בעיות במערכת העיכול, דיכאון עמוק ותנאים נפשיים קשים שהוחרפו בחום העז של הקיץ הקודם. השנה, כך מתריעים הרופאים, החטופים צפויים להתמודד עם מצב גרוע אף יותר בשל שחיקת כוחותיהם הפיזיים והנפשיים, ולאור הזמן הרב שחלף מאז נחטפו.

במסמך שהועבר לראש הממשלה, מזכיר המטה כי גם הרמטכ"ל התריע בישיבת הקבינט המצומצם שנערכה לפני שבועיים על הידרדרות חמורה במצב החטופים וכי "יש התעללות קשה יותר בחטופים, המצב שלהם קשה מאוד", והוסיף שהמשך הפעולה הצבאית עלול אף לסכן את שלומם.

"מדובר בחובה מוסרית, רפואית ויהודית", נכתב במסמך, "הצלת חיים של מי שנמצא בסכנה מיידית קודמת לכל סכנה עתידית. החטופים הם אזרחים חפים מפשע שמדינת ישראל מחויבת להם, וזכותם לשוב הביתה בחיים". הכותבים הדגישו כי אין אפשרות להעדיף חטוף אחד על פני האחרים, משום שכולם נמצאים בסכנת חיים ברורה ומוחשית, וכל אחד מהם עלול להתמוטט בכל רגע.

חיבוק ארוך על ספסל ציבורי, נשיקה צרפתית בתחנת אוטובוס או אחיזת ידיים בקניון: לא מעט אנשים מרגישים אי נוחות כשזוגות מפגינים אהבה בפומבי, תופעה הידועה כ-PDA, לא המסמך הממוחשב אלא קיצור של Public Displays of Affection. אבל עכשיו מתברר שמחוות אינטימיות כאלה, גם אם נתפסות כמעיקות בעיני הסביבה, עושות טוב לזוגיות. 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One בחן כיצד מזמוזים בציבור ובפרטיות משפיעים על שביעות הרצון במערכת יחסים, והתוצאות חד-משמעיות: זוגות שמבטאים יותר חיבה, בין אם בבית ובין אם מול כולם, נהנים מקשר זוגי יציב ומאושר יותר.

במחקר שפורסם בכתב העת המדעי PLOS One ניסו להבין איך הפגנת חיבה, גם בפרטיות וגם מול אחרים, משפיעה על שביעות הרצון במערכת יחסים. החוקרים מאוניברסיטת שלזיה בפולין בדקו 461 משתתפים בגילאי 18 עד 49, כולם במערכות יחסים הטרוסקסואליות. הם חילקו את הנחקרים לשלוש מדינות, פולין, אינדונזיה ונפאל, שלכל אחת מהן נורמות שונות מאוד בכל הנוגע להפגנת חיבה בפומבי. בעוד בפולין זוגות חופשיים יחסית להתחבק ולהתנשק ברחוב בלי להיתקל בהרמות גבה, באינדונזיה מחוות כאלה נחשבות לא מקובלות ולעיתים אפילו אסורות בחוק, ונפאל נמצאת איפשהו באמצע, עם עמדות מעורבות בין מסורת לפתיחות.

לכל משתתף הועבר שאלון שהעריך עד כמה הוא נוהג להביע חיבה, גם בפרהסיה וגם בפרטיות. בנוסף הם דירגו את שביעות הרצון שלהם מהקשר הזוגי בסולם בין 1, כישלון מוחלט, ל־5, הצלחה מלאה.

התוצאות הצביעו על כך שככל שבני הזוג מביעים יותר חיבה כך הם מרוצים יותר מהקשר. משתתפי נפאל דיווחו על שביעות הרצון הגבוהה ביותר, אחריהם הפולנים, ובסוף האינדונזים. החוקרים הסבירו שככל שמוסכמות התרבות מאפשרות חיבה פומבית, כך גם הביטוי הרגשי גדל. בפולין לדוגמה זוגות נטו להתמזמז הרבה יותר ברחוב, בזמן שבאינדונזיה המגע הציבורי היה כמעט אפסי. גם כשזה מגיע למגע בבית, הפולנים הובילו ברמות החיבה הגבוהות שלהם.

לדברי החוקרים, החיבה, אם בבית ואם מול אחרים, מייצרת תחושת קרבה, מחויבות וביטחון בזוגיות. כשבני זוג נמנעים ממגע, עלול להיווצר ריחוק רגשי, והפער הזה עלול לגלוש לתסכולים ומריבות. לכן ההמלצה שלהם היא לא לוותר על מגע, גם במקומות שבהם נורמות התרבות מגבילות אותו. עם זאת, הם ממליצים להתאים את גילויי החיבה והמגע למוסכמות המקומיות, כדי להימנע מפגיעה ברגשות אחרים. החוקרים מציינים שהמסקנות עשויות להיות לעזר גם למטפלים זוגיים שעשויים להמליץ למטופלים על יותר מגע, גם בציבור. 

למרות ההבדלים התרבותיים, החוקרים סיכמו: התמזמזות אולי גורמת לאנשים לידכם אי נעימות, אבל בני הזוג עצמם מרוויחים ממנו קרבה, תחושת ערך וביטחון. אז אם אתם רוצים לשמור על הקשר שלכם חזק, אל תפחדו מחיבוק או מנשיקה קטנה גם אם זה קורה באמצע הרחוב.

סיגריות בטעמים – לא בישראל: ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אלי דלל לתקן את חוק איסור פרסומות והגבלת שיווק של מוצרי טבק ועישון, ולאסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או ריח לסיגריה אלקטרונית. שר הבריאות סיפר על מלחמתו בעישון שנובעת בין היתר בעקבות הצער על מותו של אחיו מסרטן לאחר שנים של עישון כבד. 

ח"כ אלי דלל פתח את הדיון וציין כי הנזקים שנגרמים לילדים כתוצאה מעישון הם נוראיים וכי ההתנסות ההתחלתית של בני נוער עם סיגריה אלקטרונית הופכת גם להתמכרויות לסמים. ח"כ דלל הוסיף כי הבעיה היא באכיפה, וציין כי הכנסת מחוקקת לא מעט חוקים אך בסוף הם לא נאכפים, "יכול להיות שבגלל צריך להגביל מכירה ושיווק מגיל מסוים ומטה כי עדיין יש לא מעט פרצות", אמר. 

נציגת משרד הבריאות, ד"ר שרון לוי, ציינה כי משרד הבריאות מסכים כי עישון הוא "מכה" בעיקר אצל ילדים ובני נוער. לדבריה של לוי ילדים מתחילים לעשן כבר מגיל 10 וכי כיום יש למעלה מ-8,000 מתים בשנה מנזקי עישון. לוי הוסיפה שיותר מ-50 מדינות אוסרות על מכירה של סיגריה אלקטרונית, והנושא באמת זקוק לאכיפה בהתאם לחוק בכלל, "מדברים על עשרות מדינות ואנחנו באיחור. כבר עשור שלא רואים שינוי בקרב מבוגרים" אמרה. 

ח"כ דוד ביטן הביע ביקורת על כך שמשרד הבריאות לא העבירו הצעת חוק ממשלתית בנושא, ופנה לנציגי משרד הבריאות ושאל "אם זה מאוד חשוב מבחינתכם למה לא הגשתם הצעת חוק ממשלתית וחיכיתם להצעת חוק פרטים שאתם מבקשים להרחיב?". ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, השיבה לשאלתו של ביטן ואמרה כי משרד הבריאות עובד על הצעת חוק ממשלתית שכוללת לא מעט נושאים כולל התייחסות לאכיפה ולטעמים של סיגריה אלקטרונית אך אין לה אפשרות להתחייב למועד, "מה שמעכב זה בדיוק המחשבות בעניין האכיפה, כי זה שינוי דרמטי" אמרה. לוי הוסיפה לדבריה של אלרעי-פרייס ואמרה כי הצעת החוק היא צו השעה וכי הם באיחור רב. 

עו"ד יורם בונן, מייצג את פיליפ מוריס, העלה בפני הוועדה כי הנוסח להצעת החוק הוא איסור ייצור סיגריות ולא עניין של טעמים. בונן הסביר כי בתהליך ייצור הסיגריות נעשה שימוש בחומרים שלא יוצרים טעם מובחן והצעת החוק מבקשת לאסור את השימוש בהם מה שיגרום לחוסר אפשרות לייצר סיגריות. "כדי להגיע לסיגריה בטעם המקובל היום נעשה שימוש בחומרים שיאסרו" אמר. ח"כ ביטן התייחס לדבריו של בונן ואמר כי אין כוונה להרחיב את ההצעה כך שאי אפשר יהיה למכור סיגריות כלל, וכי הכוונה היא לטעמים כמו פירות או אבטיח. 

נציגת משרד הבריאות, אורנה כהן, הסבירה לוועדה כי לפי מחקרים יש טעמים כמו מנטה בעיקר שמוספים מתחת לסף שמורגש שהמטרה שלהם היא להוריד את המרירות שנגרמת מהניקוטין וחומרים אלו מעמיקים את ההתמכרות, "זה גורם לילדים שלנו להתמכר אחרי סיגריה אחת או שתיים", אמרה.

נציגת פיליפ מוריס, עו"ד לילך דחוח, התייחסה גם היא לנושא האכיפה וביקשה להתייחס למדינות שבהם יש איסורים גורפים ומדינות כמו בריטניה ושוודיה שבהם הצליחו להוריד את אחוז המעשנים וסיפרה, "כשקופאית התבלבלה ומכרה אלכוהול לנער בן 17 היא קיבלה כתב אישום אישי, איך ייתכן שכאן אין אכיפה", אמרה. דחוח הוסיפה כי יש טעמים כמו מנטה שעוזרים לאנשים מבוגרים לטענתה להפחית עישון, "אם נאסור את הכל זה לא יהיה", אמרה. 

ח"כ ביטן התייחס לנושא הנרגילות שעלה בוועדה וציין כי נרגילות לא יהיו חלק מהצעת החוק וכי זו הרחבה גדולה מדי. "הנרגילות הגזמתם ברור שזה בטעמים, זה פחות בעייתי. אחרת האוכלוסייה הערבית תעזוב את מדינת ישראל", אמר. ד"ר שרון לוי התייחסה לדבריו ואמרה כי יש 40% עישון בחברה הערבית ועישון נרגילה לא פחות בעייתי מבחינה בריאותית. 

מנהל פעילות האגודה למלחמה בסרטן בחברה הערבית, פאתן ג'טאס, ציין כי 46% מהמעשנים בארץ מתחילים מעישון נרגילה וכי יש נרגילה ללא טעמים. "אם העישון כה משמעותי בחברה הערבית זה משפיע בחברה היהודית. הנרגילה התחילה בחברה הערבית אבל התפשטה. אנחנו אלה שדורשם את האכיפה פה. להחריג את הנרגילה בטעמים זה לא לטפל בעישון בחברה הערבית" אמר. נציגת האגודה למלחמה בסרטן, דנה פרוסט, הוסיפה כי הטעמים הם מיסוך של המסוכנות, "אני רוצה לצעוק את הגוועלד של החולים בסרטן שהגיעו אלינו 40-50 שנה אחרי שאמרו להם שזה לא מסוכן. זה מתוק לבני הנוער אז זה קל להם, אם לא נאסור המסר שיתקבל שזה פחות מסוכן", אמרה. 

שר הבריאות, אוריאל בוסו, סיפר לוועדה כי אחיו נפטר מסרטן ריאות והיה מעשן כבד, "אנחנו מזועזעים ש-400 איש מתים בתאונות אבל כל שעה ורבע מת אדם בישראל מעישון. אפשר לעטוף את זה בריח ואלקטרוני בשורה תחתונה זה נתון מזעזע" אמר. השר הוסיף כי בכל יום מתים 22 איש מעישון והמספרים לא משתנים ולכן צריך לקדם את הצעת החוק מהר, "הנזק הכלכלי הוא עשרות מיליארדים וצער ועוגמת נפש, ואנחנו משחררים את הרסן. כל יום שלא עושים מעשה אנחנו חוטאים לעצמנו", אמר.