חדשות בעולם
מי יירש את כס ראש השב"כ? הקרב הסודי על תפקיד ראש השירות
משה פוזיילוב ממכון משגב לביטחון לאומי, לשעבר ראש אגף וחבר מטה השב"כ, שוחח עם אריה אלדד ורון קופמן על הפרסומים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן אליו השבוע מועמדים לבחירת מחליפו של רונן בר בראשות שירות הביטחון הכללי.
"יש אחד שאני חושב שהוא מתאים יותר מהיתר, אבל כולם אנשים ראויים וטובים שעשו תפקידים מרשימים", ציין פוזיילוב. לגבי מ', סגן ראש השב"כ המכהן המועמד לתפקיד, אמר: "הוא מנהל מצוין, והוא עשה תפקידים מאוד משמעותיים וטובים. הוא היה רכז השטח הכי טוב שהכרתי, אבל את התפקידים החשובים שלו הוא עשה באופן לא משמעותי".
"ניסו לגדל אותו כראש השירות הבא", הסביר פוזיילוב, "וזה גרם לכך שהוא לא גידל את המסה המנהיגותית המספקת כדי שבאותו לילה מר ונמהר הוא יעמוד מול ראש השירות ויאמר לו שהוא טועה. התפקיד שלו אז כמספר 2, מפעיל הכוח בשירות הכללי, הוא היה צריך לייצר השפעה גדולה, והוא לא עשה את זה".
על המועמד אייל ציר כהן אמר: "הוא היה לוחם וגדל בכל ההיררכייה עד שהגיע לתפקיד ראש מחלקה, ורז עבר למוסד. מעולם לא הייתה לו אחריות על שטח, וזה קריטי. כשרכז או חוקר הולכים לישון בלילה, הם הולכים לישון עם 400 אלף ערבים שרוצים להרוג יהודים, ועכשיו לך תישן עם זה. את חי שטח ולא חי מבצע, אתה רואה את היער, ולא רואה את העץ".
שב"כ כמגן הדמוקרטיה?
פוזיילוב לא אהב את האמירה שיוחסה לציר כהן, שלפיה שב"כ בפיקודו לא יראה את עצמו כמגן על המשטר הדמוקרטי: "אתמול קראתי שהקונגרס האמריקני פותח בחקירה נגד שש עמותות ישראליות שקיבלו מימון אמריקני. הם בודקים אם היה במימון הזה ניסון לשנות את המשטר בישראל. אני לא רוצה לנקוט עמדה, אבל אם אתה ראש השב"כ ואתה מבין מה זה אחריות על שטח, אתה לא מחכה לאמריקנים שיבדקו את זה. אתה בודק את זה. להגן על הדמוקרטיה זה בין הייתר לוודא שלא מנסים סוג כזה השפעה".
"שב"כ חייב להיות מעורב, אתה לא יכול להגיד 'אנחנו לא נהיה מעורבים בדבר כזה'. זה אולי כי אייל שעשה תפקידים חשובים מעולם לא פיקד על מרחב בשירות הביטחון הכללי", הוסיף בכיר השב"כ לשעבר.
עם זאת הוא משוכנע כי כל המועמדים ישמרו על עצמאות השירות: "אני חושב שאף ראש שב"כ שייכנס לתפקיד לא יהיה בן אדם שייתן למישהו להשתלט על קבלת ההחלטות שלו", הדגיש פוזיילוב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
