סטודנטים שהגיעו מחו"ל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בנגב הוטסו חזרה למדינות המוצא שלהם עם פרוץ המלחמה מול איראן. כעת, עם שוך המלחמה, נרתמת האוניברסיטה הדרומית לממן את טיסותיהם חזרה לטובת המשך לימודיהם ומחקריהם האקדמיים.
 
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכריזה על הקמת קרן סיוע ראשונית בגובה 50 אלף דולר, במטרה לאפשר לסטודנטים בינלאומיים שנאלצו להתפנות מישראל במהלך המלחמה מול איראן, לשוב ללימודיהם ולמחקריהם בקמפוס. הקרן נועדה לסייע במימון כרטיסי טיסה חזרה לישראל, ותורחב בהתאם לצרכי השטח והסטודנטים.

 כשליש מהסטודנטים הבינלאומיים של האוניברסיטה עזבו את המדינה במהלך מבצע "עם כלביא". חלקם פונו בעזרת מדינות המוצא שלהם ואחרים עזבו באופן עצמאי. שני שלישים מהסטודנטים נשארו בארץ והמשיכו את לימודיהם.
 
הקרן הוקמה ביוזמת נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, יחד עם סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בינלאומיים, פרופ' מיכל בר-אשר סיגל וסגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, מר ג'ף קיי. מעבר לסכום הראשוני שנועד להחזר עבור טיסות, פועלת האוניברסיטה לאיתור צרכים פרטניים של כלל הסטודנטים הבינלאומיים שהושפעו מהמצב, על מנת להרחיב את הסיוע בהתאם לצורך.
 
"אנחנו מכווני מטרה לחדש את הפעילות המדעית והמחקרית גם בקרב הסטודנטים הבינלאומיים", ציין פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "יש חשיבות רבה לתרומתם למחקר האקדמי ולשילובם בקמפוסים שלנו, כאן בנגב. זה גם חלק מהמענה שלנו לאלו שמנסים להחרים אותנו".
 
"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רואה בסטודנטים בינלאומיים חלק בלתי נפרד מהקהילה האקדמית והחברתית שלנו, ומחקרם חיוני לקידום מצוינות ולקידום הבינלאומיות של האוניברסיטה. גם בתקופות מאתגרות אלה, אנו נותרים מחויבים לספק להם את התמיכה הנדרשת כדי להבטיח את המשכיות לימודיהם ומחקרם ללא פשרות. קרן זו היא צעד ראשון בהבטחת חזרתם הבטוחה והמהירה לישראל ולחיים האקדמיים בקמפוס", אמרה פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיא האוניברסיטה.

סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, מר ג'ף קיי: "נרתמנו כולנו להשגת היעד החשוב הזה עבור קהילת הסטודנטים שלנו שרצו וביקשו לחזור לחבריהם, למחקר, לקמפוס. אני שמח על השגת היעד. נמשיך ונפעל למענם".

לראשונה מזה עשרות שנים, יוקם באופקים תיכון חדש – במתכונת פורצת דרך שתשלב פדגוגיה מותאמת אישית, סביבת למידה מודרנית וחיבור עמוק לקהילה. השבוע התקבל האישור הרשמי ממשרד החינוך, לאחר שוועדת השיפוט של המשרד בחנה את התוכניות ואישרה את המהלך. בעירייה מגדירים את האישור כ"צעד היסטורי לעיר ולמערכת החינוך כולה".

התיכון החדשני צפוי לכלול מבנה מתקדם שיאפשר לתלמידות ולתלמידים חוויית לימודים ייחודית: מרחבים רב-גלאיים, כיתות חוץ, פינות למידה בטבע, מרחבים פתוחים וחיבור ישיר למרחב הקהילתי. החזון הוא להקים מוסד חינוכי שמסתכל קדימה ומציע לתלמידים מסגרת מותאמת אישית, המעודדת סקרנות, יזמות ומעורבות חברתית.

"זו בשורה אדירה להורים, לילדים ולכלל תושבי העיר", אמר ראש העיר אופקים, איציק דנינו. "התיכון החדשני הוא לא עוד בית ספר – הוא מוסד חינוכי פורץ דרך, שמתאים עצמו לעולם המודרני ומביט קדימה. כבר שנים שאנחנו שואפים ועמלים להקים באופקים תיכון שיאפשר לכל תלמיד ותלמידה למצות את הפוטנציאל האישי שלהם בסביבה מתקדמת ומכבדת, והיום אנחנו יוצאים לדרך. זה חלק מחזון רחב יותר שלנו לבנות מערכת חינוך מובילה, חדשנית ומעוררת השראה. אני גאה בצוותי מנהל החינוך העירוני שעובדים במסירות ובמקצועיות ומחכה כבר לראות את הדור הבא של אופקים לומד בו".

התיכון ישולב גם בקונספט העיר החכמה של אופקים, תוך חיבור לתחומי האגרוטק, התרבות והפנאי. המבנה יתוכנן כך שיתמזג עם המרחב הציבורי, יתחבר לפארק העירוני וישמש בשעות אחר הצהריים גם כמרכז קהילתי פתוח.

בעירייה מציינים כי בתקופה הקרובה יימשך שלב התכנון המפורט וההיערכות למכרזים לקראת תחילת עבודות ההקמה. מדובר בצעד משמעותי נוסף בתוכנית הפיתוח העירונית, שנועדה לתת מענה לצמיחה הדמוגרפית המרשימה של אופקים בשנים האחרונות.

כ-2.5  מיליון תלמידי מערכת החינוך כבר עמוק בחופש גדול, והחלו לגדוש את חופי הים. אבל 157 תלמידים במערכת החינוך לא חיכו לחופש הגדול לבלות בים – הם מבלים בו כחלק אינטגרלי מהלימודים שלהם. מדובר בתלמידים שסיימו בשנה האחרונה את לימודיהם במגמת מערכות ימיות, וניגשו לבגרות במקצועות מדעי הים וימאות וספנות, בהיקף של 10 יחידות לימוד. במסגרת הלימודים, הם לומדים לנווט בים ומתנסים בהשטת כלי שיט, כגון קיאק וסנונית, המשמשים לצורכי דיג, נופש, ספורט ועוד. 

מדובר במגמת לימודים ייחודית, המשלבת בין מקצועות הטכנולוגיה למקצועות הים ונלמדת רק בשמונה בתי ספר במערכת החינוך, ובראשם קציני ים עכו, רמות ים (מכמורת), אורט קציני ים אשדוד והישיבה התיכונית אילת.

בשנתיים האחרונות הביקוש למגמה מצוי בעלייה: מ-83 תלמידים ב-2023 ל-157 תלמידים בשנת הלימודים שהסתיימה – מדובר בעלייה של כ-90% במספר התלמידים תוך שנתיים. כזכור, במהלך המבצע הצבאי מול איראן, המרחב האווירי של ישראל נסגר, וישראלים רבים חיפשו כל דרך לשוב ארצה, ולכן פנו למשיטי יאכטות כדי להפליג בחזרה ארצה. כעת צופים במשרד החינוך כי בעקבות האירועים האחרונים, הביקוש ללימודים במגמה עשוי לגדול אף יותר.

נבו דהן, בוגר מגמת מדעי הים בקציני ים עכו, מספר למעריב: "בעקבות המלחמה וגם במהלך הלימודים, הבנתי שלמרחב הימי של מדינת ישראל יש חשיבות לא קטנה מהמרחב האווירי, אם זה מההיבט הצבאי שחיל הים שולט במרחב הימי ומאפשר ביטחון שוטף למדינת ישראל ולתושביה, ואם זה חילוץ ישראלים שנתקעו בחו"ל עקב המצור בטיסות".

הוא הוסיף: "במחשבה לאחור אני חושב שזה היה מאד חכם ללמוד את המקצועות האלה, זה פיתח אצלנו דפוסי חשיבה שונים על חשיבות המרחב הימי של מדינת ישראל, ואיך אפשר לנצל אותו למען מטרות חיוניות".

נבו מתגייס לקורס חובלים בספטמבר הקרוב והשאיפות שלו מרחיקות לכת: "אני מתכנן להיות איש צבא בשאיפה להתמנות למפקד חיל הים", הוא מסכם.

שר החינוך, יואב קיש, אומר למעריב: "כשהכיתה נפתחת לעולם, מתחילה למידה אחרת. מגמת מערכות ימיות לא רק מלמדת, אלא מאפשרת לתלמידים לגלות את עצמם דרך עשייה, אחריות ועבודת צוות. העלייה של כמעט 90 אחוז במספר הלומדים בשנתיים האחרונות מוכיחה: כשנותנים אמון בבני הנוער – הם לא מאחרים לשרטט לעצמם את האופק".

תלמידי המגמה מקבלים בסיום לימודיהם, בנוסף לתעודת בגרות, מספר הסמכות, ובכללם הסמכה למשיט סירת מנוע, הסמכה למשיט סירת מפרש עד שבעה מטרים והסמכה למשיט יאכטה לשיט חופי (סקיפר). בנוסף, התלמידים מוציאים רישיון להשטת סירת מפרש ואופנוע ים.

הלימודים במגמה עוסקים במחקר בטכנולוגיות ימיות, תולדות המחקר האוקיאנוגרפי, המערכת האקולוגית, ארכיאולוגיה, תרבויות ימיות והיסטוריה ימית. עוד במסגרת המגמה, התלמידים מודדים את מידת הגאות והשפל בים, רמת המליחות של הים ועוצמת הזרמים. לא פחות חשוב, הם לומדים גם על החוקים והאמנות הבינלאומיות העוסקות במניעת זיהום הים. במסגרת הלימודים על ימאות ספינות, התלמידים לומדים על ניווט חופי, ניווט מכשירים, מכונאות ימית ועוד.