אוהדי נבחרות ארגנטינה וצרפת בישראל כבר סופרים את השעות עד לשעה 17:00 היום, אז שחקני הנבחרות יתייצבו באצטדיון לוסייל בקטאר למשחק הגמר של המונדיאל. "אני וכל החברים שלי שרופים על ארגנטינה", אומר מתן יעקובסון, 28, מראשון לציון, בעלים של חברת "דיגיטק השכלה פרקטית". "אני לא ארגנטינאי, אבל לחלק מהחברים שלי יש שורשים שם. אפילו קשה לי לתאר לך איזה תחושות עברו לנו בגוף בשבוע האחרון כשמסי נתן את הגולים שלו. אני בטוח שבגמר הוא ייתן את הדם שלו על המגרש, פשוט אין דרך אחרת. זה לקחת את המונדיאל".

כמה שנים אתה אוהד את ארגנטינה?
"כל החיים שלי אני אוהד את הנבחרת הזאת, את כל המונדיאלים ראיתי. אני כאמור גם שרוף על מסי. ביום שבו הוא הגיע ארצה עם נבחרת ארגנטינה למשחק בבלומפילד, היינו הראשונים בארץ לקנות כרטיסים. מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהד את ארגנטינה. כרגע הציפייה היא לקחת את גביע העולם ושמסי יסיים את הקריירה בניצחון".

היכן תראה את משחק הגמר?
"אנחנו הולכים לראות את המשחק צבועים בתכלת ולבן. אנו עדיין מתלבטים אם ללכת למועדון האוהדים או לעשות אירוע על אחד הגגות. אצלנו זה ממש אירוע: יוצאים מוקדם מהעבודה, כולם מתחפשים, כולם מוזמנים. ההימור שלי הוא ברור. זה דפנטלי מסי, דפנטלי ארגנטינה. מסי בוודאות יבקיע, וארגנטינה תנצח את צרפת 2:1 או 3:1 ב־90 דקות. לא נגיע לפנדלים. צרפת היא נבחרת חזקה מאוד, הנבחרת הכי מאיימת על ארגנטינה. בחצי הגמר החזקנו אצבעות למרוקו. הלב שלנו הוא עם ארגנטינה. הכי מגיע למסי לנצח, ואני בטוח שהוא ייקח את המונדיאל".

לא עצמתי עין

"כבר הרבה מאוד שנים, מאז שמראדונה הכניס את השער עם היד ומאז שמסי התחיל לשחק, אני אוהד את נבחרת ארגנטינה", אומר סמי ונטורה, 83, פנסיונר מהדיור המוגן "אחוזת פולג". "אני רואה את כל המשחקים של נבחרת ארגנטינה, עוקב אחרי השחקנים שמשחקים ביומיום בקבוצות אחרות ברחבי העולם. לא מפספס אף משחק. את חצי הגמר ראיתי באולם ההרצאות בדיור המוגן. הביאו לנו כיבוד, בירה. היו יריבויות בין האנשים, אבל הכל ברוח טובה וחברית".

אתה מתרגש לקראת הגמר?
"אני מאוד מתרגש, בשבילי זה משהו, זה כובש את כולם. זה עוצר את העולם מלכת. למרות שאני אוהד ארגנטינה, לצערי הרב יש לי תחושה שצרפת תנצח. הן שתי קבוצות נהדרות, אבל לצערי נראה לי שהאחוזים הם 60:40 לטובת צרפת".

"אני אוהד ברצלונה. בשנת 2005 עלה שחקן לבוגרים של ברצלונה בשם ליונל מסי. היום כבר כולם מכירים אותו. מאז אני וכל החברים התחלנו לאהוד את מסי, וזה אומר את נבחרת ארגנטינה", מספר אבי צדקה, 31, מומחה לשיווק ברשתות החברתיות, מבת ים. "בעשור האחרון טסנו חמש פעמים לחו"ל במיוחד לראות את מסי משחק בנבחרת ארגנטינה. הפכנו ממש אוהדי ארגנטינה בגללו. אנחנו אוהדים את ארגנטינה בקטע מטורף. לחצי הגמר התקבצנו כ־50 חבר'ה בבית של מישהו בחולון. היה מקרן, עשינו ממש הפקה. אחרי שארגנטינה עלתה לגמר, פשוט לא עצמתי עין. לא ישנתי בלילה, לא נרדמתי מהטירוף".

איך התחושה לקראת הגמר?
"אי אפשר לתאר את ההתרגשות והציפייה. אנחנו הולכים להרים שוב את אותה ההפקה, שוב פעם באותו בית. השכנים כבר מוכנים, חלק אוהבים את זה, חלק לא. חלק מבנות הזוג אוהבות, חלק לא. אבל אין מה לעשות, כולם מודעים לחשיבות של זה".

מסי יניף את הגביע?
"הפעם זה קורה, הפעם ארגנטינה תיקח. זה יהיה 1:0 לטובת ארגנטינה. צרפת היא הנבחרת הכי טובה, אבל הפעם ארגנטינה תיקח. לא תמיד מי שהכי טוב גם מנצח במשחקים".

בצד השני של המתרס אוהדי צרפת בישראל מצפים בכיליון עיניים לניצחון קבוצתם. "נולדתי בצרפת", מספר וורן הבבו, 31, אנליסט, מרמת גן. "בגיל שנה עליתי ארצה. כל המשפחה של אבא שלי חיה בצרפת. אבא התחתן עם ישראלית ובא לחיות בארץ. מגיל קטן אני צופה בכל המשחקים של צרפת בטורנירים שונים – מונדיאל, יורו, משחקי ידידות. בכל טורניר אני קונה חולצה של צרפת דרך חברים או דרך אתרים שונים, וכמובן גם הולך לבר שרואים בו משחקים. גדלתי על הנבחרת הזאת בגלל אבא. אבא שלי נכח בלא מעט משחקים של נבחרת צרפת, אני צופה בהם על המסך. את הגמר אני מתכנן לראות בבר בתל אביב".

אתה מתרגש במהלך המשחקים?
"תלוי באיזה שלב. אם זה בשלב הבתים, יש התרגשות קלילה. בשלב חצי הגמר מאוד התרגשתי".

מה חשת לנוכח המהומות שהיו בערי אירופה אחרי הניצחון של צרפת על מרוקו בחצי הגמר?
"האמת, אני כבר לא מתרגש. שנים שמהבחינה הזאת זה נהיה שם יותר גרוע. מצד אחד זה כואב, מצד שני זו המציאות. כשאבא שלי נוסע לצרפת, הוא אומר שהוא כבר לא מזהה אותה".

איך אתה מרגיש לקראת הגמר?
"ההתרגשות בשיאה. אני מהמר על 2:1 לטובת צרפת".

גם מישל חדד, 62, בעל חברת נדל"ן, מתל אביב, הוא אוהד שרוף של נבחרת צרפת. "בצרפת יש שלושה דברים חשובים", הוא מבהיר, "הנבחרת ושתי הקבוצות היריבות: מרסיי ופריז סן ז'רמן. אני אוהד מרסיי עוד לפני נבחרת צרפת. עכשיו אנחנו מאוחדים למען הנבחרת".
חדד נולד בתוניסיה ובגיל שנה הגיע לצרפת. בגיל 22 עלה ארצה. "מגיל 10 אני אוהד של מרסיי וגם של נבחרת צרפת", הוא אומר.

"המונדיאל הראשון שראיתי היה בשנת 1970. בשלב הזה נבחרת צרפת עוד לא הייתה דומיננטית כמו שהיא היום. הכדורגל הצרפתי התחיל להתעורר עם הכדורגלן מישל פלאטיני. בעיקר זכור המונדיאל של 1982 שבו צרפת הייתה נהדרת והפסידה במשחק דרמטי בחצי הגמר נגד גרמניה. בשנת 1984 נבחרת צרפת זכתה בגמר היורו עם פלאטיני הגדול".

למרות שעזב את צרפת לפני שנים רבות, חדד נשאר נאמן למרסיי ולנבחרת צרפת. "אני צופה בטלוויזיה בכל המשחקים", הוא אומר. "למשל במונדיאל 1986 במקסיקו, הייתי מתעורר בלילות לראות משחקים של נבחרת צרפת שהיו באמצע הלילה".

איפה ראית את חצי הגמר האחרון?
"בבית, עם הבת שלי. היא באה לראות איתי את המשחק. אשתי מרוקאית, אז היה קצת מתח בבית (צוחק). ההתפרעויות שהיו בצרפת אחרי המשחק כמובן מצערות מאוד. את הגמר אני מעריך שאראה בבית עם הילדים והנכדים. נעשה מזה חגיגה משפחתית".

אתה כבר יכול לנחש את התוצאה?
"אני מתלבט בין סיום המשחק ב־2:2 ואז יהיו פנדלים או שזה יסתיים ב־3:1 לטובת צרפת. אבל הכי חשוב לי שאמבפה , שמשחק בפריז סן ז'רמן, היריבה של מרסיי, לא יבקיע. אצלי זה מורכב מאוד".

מה אתה חושב על נבחרת ארגנטינה?
"זו קבוצה לא רעה. כולם אומרים שלמסי מגיע לזכות, שככה הוא ישתווה לפלה ולמראדונה. אני חושב שהוא שחקן נפלא, אבל שיישאר בסוף עם טעם מר בפה. גם אם יפסיד, זה לא ישנה את המורשת שלו".

קשה ומעניין

"אני בשביל צרפת מאה אחוז. אנחנו הקבוצה הכי טובה בעולם, אין עלינו בכלל", אומר אלון זריבי, 22, סטודנט, מתל אביב. "נולדתי בפריז, בגיל 15 הגעתי לארץ. מגיל אפס התחברתי לכדורגל והייתי צופה במשחקים של נבחרת צרפת. לא הייתי מפספס אף משחק של הנבחרת. יצא לי כמה פעמים לראות אותם גם באצטדיון. את חצי הגמר ראיתי בבית קפה בנמל תל אביב. חצי היו שם בעד צרפת, חצי בעד מרוקו. כשניצחנו, הייתי הכי שמח בעולם. היינו יותר חזקים מהקבוצה השנייה. אבל עכשיו הולך להיות משחק עוד יותר קשה ומעניין".

איזו קבוצה הולכת לזכות במונדיאל?
"קשה להמר. גם ארגנטינה טובה מאוד. אני לא יכול להגיד מה יהיה, אבל אני חולה על מסי. בשבילי הוא השחקן הכי טוב בעולם. קשה לי עם הסוגיה הזאת, אבל יהיה בסדר".