Connect with us

אמנות ובמה

מווילנה לבייג'ין: המסע העולמי של "גטו" נמשך 41 שנים, יהושע סובול

Published

on




אמרת "גטו" אמרת יהושע סובול. כבר יותר מ-40  שנים ש"גטו" המחזה שכתב יהושע סובול בשנת 1983 על התיאטרון שהוקם ופעל בגטו וילנה בתקופת השואה, מחזה שתורגם לעשרות שפות, הועלה בתשעים הפקות, הוצג ומוצג על במות התיאטרון ברחבי העולם (בשפת המקום כשאחת האחרונות היא ההפקה בסין שביים סובול ב-2018, עלתה בבייג'ין ובעוד 26 ערים בסין.

כשחיזר על פתחי התיאטראות, הסתבר לסובול שמרבית מנהלי התיאטראות בארץ אינם מתלהבים, בלשון המעטה, מנושא המחזה ודחו מעליהם את המחזאי ואת המחזה. היה זה נעם סמל, אז המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה (ביחד עם עמרי ניצן) שקלט מיד את הפוטנציאל הטמון ב'גטו'. "הוא החתים אותי על מפית" נזכר סובול.

ואולם, בהיעדר מועד להעלאת ההצגה בחיפה, השקיע סובול את זמנו בתרגום המחזה לאנגלית ושיגר אותו לסוכנת אנגליה שפגש בפסטיבל אדינבורו, וזו שלחה אותו לתיאטרון בגרמניה. כעבור ימים אחדים הגיע מברק לכתובתו של סובול, ובו הודעה מהבמאי פיטר צאדק, שברצונו להעלות את "גטו" בקיץ של אותה שנה.

"חיכיתי עשרים שנים למחזה שלך" אמר צאדק לסובול, שנסע לפגוש אותו בגרמניה. בעקבות כך זורזה העלאת המחזה בתיאטרון חיפה, ויצא ש"גטו" הוצג במקביל בחיפה ובברלין ב-1984. ומאז כאמור, הוא הועלה בעשרות הפקות ברחבי העולם, זכה בביקורות מחמיאות ("אני נבוך מלצטט אותן") וקטף פרסים יוקרתיים בהם "פרס אוליבייה" של אגודת התיאטרון בלונדון.

סיפור המחזה, מציג את חייהם של שחקני קבוצת התיאטרון שהוקם בגטו וילנה והמאמצים של תושביו לשמור על צלם אנוש בתקופת השואה. העלילה מבוססת על אירועים ודמויות אמיתיות שפעלו בגטו, בהם בולטים שניים המנוגדים זה לזה: יעקב גנס מפקד המשטרה היהודית ומי שעמד בראש היודנראט בגטו, ולמולו הרמן קרוק שהשתייך ל"בונים החופשיים" והיה מופקד על הספרייה.

שנתיים וחצי שקד יהושע סובול על עבודת התחקיר המקיפה, ובמשך שבועיים, כתב בקדחתנות את המחזה. ערב מלחמת העולם השניה מנתה יהדות וילנה כ-80 אלף איש, היוותה מחצית מאוכלוסיית העיר ונחשבה למיעוט הגדול בה. הצבא הגרמני שכבש את ליטא ייעד את כוח קומנדו 9 להשמיד ראשונה את האוכלוסייה היהודית.

הטבח בוצע ביער פונאר שבפאתי העיר, שם נמצאו מחפורות שהותיר אחריו הצבא הסובייטי, לכאן הובאו ונרצחו יהודי וילנה שנחטפו ברחובות על ידי ה"חפונס", ליטאים שסייעו לנאצים. בהמשך הקימו הגרמנים בוילנה שני גטאות: גטו 1 וגטו 2 לתוכם נדחקו 30 אלף היהודים שנותרו. יהודי גטו 2 הוצאו להורג ובגטו 1 שנודע בשמו "גטו וילנה" ונמצא בלבו של המחזה "גטו", נותרו 15 אלף יהודים, מהם ומכל יהדות וילנה המפוארת שרדו 3000 יהודים.

"חלק מהמידע על תיאטרון הגטו שאבתי מיומנו של הרמן קרוק. וישירות מפיו של ישראל סגל, שהיה המנהל האמנותי של תיאטרון גטו וילנה. כשפגשתי אותו בתל אביב במהלך התחקיר להצגה, הוא היה בן 72 חולה פרקינסון אבל צלול לחלוטין" מתאר סובול.

סגל סיפר כי הקמת תיאטרון הגטו היתה בבחינת הצלת חיים. ראש היודנראט יעקב גנס הבהיר שרישיון עבודה ליהודי.ה מהגרמנים, יכול להציל את חייהם. הוא הציע להקים תיאטרון, כנראה בהסתמך על העובדה שבקרב יהודי וילנה נמנו אנשי תרבות ותיאטרון רבים. "הנימוק של הצלת חיים הכריע את הכף. ותיאטרון הגטו קם" אומר סובול.

במהלך 20 חודשי קיומו (ינואר '42 עד ספטמבר 43') עלו בתיאטרון הגטו חמש הפקות מקור עם מחזות גדולים כשלצד התיאטרון פעלה גם במה סאטירית. הדו"חות שהשתמרו ב"ייווא" המכון למחקר יהודי, בניו יורק מלמדים כי כל ההצגות בגטו היו סולד אאוט ואף יותר, לאולם בן 300 מקומות ("כמו צוותא") נמכרו בכל הצגה גם 30 כרטיסי עמידה. ובכל תקופת פעילותו, נמכרו 35 אלף כרטיסים למאה הצגות. "התיאטרון היה המוסד החשוב ביותר בגטו" אומר סובול.

"אחת הניצולות, אירנה לוסקי שהיתה בת 17, הסבירה את חשיבות התיאטרון בחייה ובחיי היהודים בגטו: "בסופו של יום בעבודת פרך במפעלים הגרמנים, היינו פושטים את בגדי העבודה, לובשים את מיטב מחלצותינו והולכים לתיאטרון. זה המקום, זו התרבות שאוששו אותנו מהתלאות".

על המחזה "גטו", הפצתו בעולם והשפעתו על תפיסת השואה ועוד, ידבר יהושע סובול בכנס "מי כותב את ההיסטוריה שלנו?" שיתקיים מחר (יום שני 7.4) במכון משואה (בשיתוף קרן פרדריך אברט) בתל יצחק. הכנס בן שלושת המושבים ידון בשאלה אודות כתיבת ההיסטוריה בהתייחסות לזיכרון השואה, גם בהתבוננות על האירועים העכשוויים מאז ה-7 באוקטובר.

יהושע סובול יוביל את המושב הראשון בכנס "גטו חוצה גבולות – על נדודיו של המחזה בעולם" וידבר בין היתר על תרגום ההצגה בהקשרים תרבותיים שונים, על הדיאלוג שמתנהל תוך כדי העבודה ואחריה עם הצוות והקהל המקומיים, ויעסוק גם בשאלה כיצד משפיעה ההצגה על תפיסת נושא הגטו והשואה במקומות בהם הוא הוצג ומוצג.

סובול יקרין קטעים מצולמים מתוך ההפקה של "גטו" בבייג'ין, ויוסיף דברים על העובדה שאנשים שואבים כוח מתרבות לאחר אסונות קשים, וידגים את דבריו דרך ההפקה שהועלתה בעיר קובה ביפן לאחר רעידת אדמה קשה שפקדה אותה ב-1995 כשאזורים שונים בעיר היו עדין הרוסים.

"צופים נרגשים נגשו אלי לאחר ההצגה כדי לומר שהם שואבים כוחות מסיפורם של אנשים שהיו קורבן להשמדה, אבל מצאו בעצמם כוח לשקם את חייהם. כך גם הם שחוו הרס ואובדן של אנשים קרובים. הם גם הדגישו שההצגה היא על חשיבות התקומה הרוחנית, על שיקום החיים שמתחיל בשיקום התרבות האמנות והרוח".

זה נוגע גם לאסון שלנו מה-7 באוקטובר?
"עברנו אסון גדול ונורא בארץ ב-7 באוקטובר. אבל מעבר לשיקום הפיסי של הישובים שנפגעו, הציפייה מהממשלה היא למתן רוח גבית לתרבות ולאמנות, בעזרתם תשוקם הנפש. בזמן השואה בגטו וילנה הבינו שחובתם להשקיע בתרבות כדי לשקם את הנפש. לצערי, אצלנו פגעו קשות בתקציב התרבות. במקום שתקציב התרבות יעמוד על 1% מהתקציב הלאומי, כפי שמקובל בעולם, קצצו אותו מה שמעיד על זלזול עמוק של השלטון האסוני, בעם הספר.

ההשקעה בתרבות היא המשתלמת ביותר, שכן התשואה להשקעה גם הקטנה ביותר נמשכת דורות על דורות. לדוגמא, ההשקעה בשייקספיר מלפני 400 שנה תורמת עד היום לתיירות התיאטרון באנגליה, כשבכל שנה מגיעים ללונדון 40 מיליון מבקרים.

צריך להבין שפגיעה בתרבות משמעה פגיעה בהווה ובעתיד. לצערי שרי ושרות התרבות בשנים האחרונות לא עסקו ביזמות בעולם התרבות, אלא התמקדו בצנזורה".

בקיץ הקרוב ולאחר שנדחה על ידי התיאטראות הרפרטוארים, תעלה ב"המרץ 2" הצגה חדשה "פשע ורשע" שכתב יהושע סובול בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, המביאה את סיפורם של חטוף וחטופה, השפעתה של השירה (במחזה 11 שירים שכתב סובול והלחינה איילה אושרוב) ששומע החטוף מעבר לקיר מה שנותן לו רצון לחיות. "אין תחליף לתיאטרון, כשהשחקנים עומדים בכל ערב מול קהל חי. הדבר דומה למעשה האהבה".

בעולם שטוף שנאה קשה לדמיין אהבה.
"באחד מנאומיו אמר היטלר 'צריך לאחד את העם סביב אומץ, העזה ושנאה' וחזר והדגיש את המילה 'שנאה' לפחות ארבע פעמים. כדי לשנוא, לא צריך להיות מי שאתה, אלא להיות אחד מתוך ההמון, אתה מעין בועה ריקה שמתמלאת ביצר ההרס.

כשאני רואה את מי שמושך מלחמה במשך שנה וחצי, למעשה הוא מטפח את יצר ההרס. שלא תביני לא נכון, אני סבור שצריך היה להעניש את החמאס על הטבח הנורא שביצע ב-7 באוקטובר, אבל לסחוף עם וצבא שלם להחצנה של יצר ההרס שהוא יצר המוות, זה אומר לתת לזה לגיטימציה בצורה הכי קיצונית שיש.

אסור לנו להתמכר ליצר ההרס והמוות שהורסים את נפש האדם. הכרח הוא לעשות עבודת שיקום מאסיבית שבה לתרבות יהיה תפקיד מאד חשוב".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמנות ובמה

מתיכון עירוני א' לבמת תיאטרון גשר: נועה כרמי בהצגה של חנוך לוין

Published

on




השחקנית נועה כרמי רק בת 24 וכבר לוהקה למחזה שכתב גאון המחזאים חנוך לוין. זו ההצגה "קרום" בתיאטרון "גשר" בה היא מגלמת את דמותה של פליציה. ההפקה החדשה של "קרום" בבימויו של אלכסיי זולוטוביצקי היא אופרה, או בעצם אופרטה צבעונית וחדשנית, כפי שמדגישה כרמי, כשהשחקנים כולם, מראשיתה ועד סופה שרים את הטקסטים בסגנונות מוסיקליים שונים ללחניו של אבי בנימין.

דמותה של פליציה אותה כאמור מגלמת נועה כרמי, היא מעין ביג מאמא מפחידה ששולטת בעניינים, יודעת הכל על כולם, יודעת לעמוד על שלה ולדרוש את מה ששלה, גם את מה שאינו שלה ועושה זאת בגסות ובבוטות. "דמותה של פליציה, שאני כל כך נהנית לשחק, נעה בין הומור לגרוטסקה ובין פאתטיות לכנות אנושית עמוקה, בדומה לדמויות רבות של לוין" אומרת כרמי ששרה את הטקסטים של פליציה בסגנון שנע בין מוסיקה שחורה לגוספל. "העבודה עם המלחין אבי בנימין היא חוויה יוצאת מהכלל ומשתלבת עם עבודת הבימוי של אלכסיי זולוטוביצקי.

אני לוקחת שיעורים בפיתוח קול מילדותי. שרתי בלהקות וגם בזמן הלימודים עשינו מחזות זמר כמו 'גריז' ואחרים. מיוזיקלס זה הטעם שלי בתיאטרון. בנוסף להיותי שחקנית אני מציגה את עצמי גם כזמרת" היא אומרת.

נועה כרמי  (צילום: מור אלוש)
נועה כרמי (צילום: מור אלוש)

ההצגה "קרום" תעלה בבכורה ביום שישי 21.6 | 12:00 | בתיאטרון גשר, שנדד בימים אלה למעונו הזמני באולם דוהל בדרום תל אביב. זו אינה הופעת הבכורה של נועה כרמי במחזה של חנוך לוין. הפעם הראשונה שלה היתה בימיה כתלמידת תיכון עירוני א' לאמנויות בהצגה "הלוויה חורפית" שביים תום ווליניץ, כשהיא בתפקיד שרציה, דודתו של לצ'ק בוביצ'ק ואשתו של רשס.

"שתי הדמויות שלי במחזות של חנוך לוין, שרציה ופליציה דומות מאד בכך שהן עוסקות בשאלה של חיים ומוות. זה תמיד על חתונות ולוויות ושאלת השאלות נוגעת במשמעות של החיים ולמה אנחנו חיים" היא מבהירה.

"לשחק בהצגה מאת חנוך לוין היה מתמיד החלום שלי. כששיחקתי בתיכון בתפקיד שרציה ב'הלוויה חורפית' התרגשתי. הטקסט הצחיק אותי מהשניה הראשונה, והחל באותו הרגע חנוך לוין הפך להיות המחזאי האהוב עלי והראשון שהכרתי לעומק את כתביו. אגב אצל חנוך לוין כמעט תמיד ניתן לזהות את אמא שלך, בוודאי בהוויה הישראלית".

קרום תיאטרון גשר (צילום: סרגיי דמיאנצ’וק)
קרום תיאטרון גשר (צילום: סרגיי דמיאנצ’וק)

מצאת את אמא שלך בדמותה של פליציה?
"טוב, לא בדיוק. אמא שלי היא וונדר וומן שיכולה לעשות הכל ויש לה תשובות להכל. פליציה מרושעת וגרוטסקית, אמא שלי לא כזאת. ואת, אל תסבכי אותי עם אמא".

אל תיאטרון גשר הגיעה כרמי בשנה ב' ללימודי משחק בסמינר הקיבוצים בעזרתם ובתיווכם של חבריה מתיאטרון צה"ל. בפעם הראשונה שלה בסטודיו של תיאטרון גשר היא לוהקה ל"התנצלויות פומביות" מאת ג'ון דונלי, הצגה אנסמבלית שכל שחקניה היו בתחילת שנות ה-20 שלהם.

"הדמויות בשתי ההצגות 'התנצלויות פומביות' ו'קרום' הם תפקידים שהכי רחוקים ממי שאני. פליציה חיה בעולם כל כך שונה מעולמי במציאות, אבל להיכנס לדמות שלה משחרר מאד, זה כמו לקחת הפסקה מהחיים" אומרת כרמי.

את התשוקה למשחק שהיתה מושרשת בה, גם כשלא היתה מודעת לכך, היא גילתה במסיבת יום הולדת 13 של ילדה מהשכבה. "זה היה יום הולדת מהסרטים, שגם צולם" נזכרת כרמי.

ברגע האחרון שלפני הצילומים, הגיבורה הבריזה כי התביישה להצטלם, נועה קפצה על ההזדמנות והתנדבה להצטלם במקומה. "מאז ילדותי המוקדמת רקדתי. הייתי בוכה על שהציבו אותי מאחור ואני רציתי להיות בפרונט. עד לאותו יום הולדת לא שיחקתי אבל כנראה שיצר המשחק היה טבוע בי. כששיחקתי ב'סרט' יום ההולדת, נהניתי כפי שלא נהניתי מעודי. התאהבתי בתחושה הזאת ועד מהרה עשיתי הסבה מחוגי הריקוד בהם רקדתי לחוגי תיאטרון. למדתי משחק ב'ענתות' בראשון לציון. ככה הכל התחיל".

היא נולדה בראשון לציון, בת אמצעית לאב מהנדס חשמל ואם מורה. לקראת לימודי התיכון כשהדחף ללימודי תיאטרון בער בה היא 'העבירה' את המשפחה מראשון לתל אביב, על מנת שתוכל ללמוד בעירוני א' לאמנויות. "אחי היה אז בצבא ולא התנגד, ואילו אחותי הצעירה נטרה לי על המעבר, כי הפרדתי אותה מחבריה וחברותיה בבית הספר, זה כמובן עבר לה, כי המעבר לתל אביב היה הדבר הטוב ביותר שקרה לנו". את שירותה הצבאי עשתה נועה כרמי בתיאטרון צה"ל, כאן לדבריה פגשה כמה מחבריה הטובים בהם ניר כנען, נטע רוט ואחרים.

בימים אלה נועה כרמי משחקת גם ב"חמדה" סרטו של הבמאי שמי זרחין בתפקיד נגה. זהו הסרט הראשון שלה והיא מרבה להתפעל מהכוכבים ששיחקה לצידם בסרט ששון גבאי ואסי לוי. "לראות אותם מהצד היה כמו בית ספר למשחק עבורי".

בנוסף היא משחקת בסדרות נוער כמו "בת השוטר" בתפקיד רייזי ובחינוכית היא עושה 'תפקיד קטן' בסדרה "לב בבית" לצד נטע רוט חברתה הטובה שמשחקת בתפקיד מיקה צור בסדרה. "לעבוד עם חברים זה הכי כיף בעולם. אנחנו נמצאים בחממה מפרגנת. וכשיש הזדמנות אנחנו ממליצים על חבר.ה שמתאימים לתפקיד. זה מביא קארמה טובה".

גם בפני ילדים היא מופיעה ומשחקת בהצגה "בן המלך והעני" שרצה בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. "לא ידעתי שכל כך אוהב ואהנה מקהל ילדים. זה הקהל אמיתי. כשההצגה טובה הם יוצאים מהאולם עם עיניים נוצצות, מה שמזכיר לי את עצמי כשאני רואה שחקנים על הבמה ואני רוצה לחבק אותם".

בלילה שלפני ה-7.10 היא חגגה במסיבה בתל אביב בבית של חברה. "שיגע אותי לחשוב שחבר'ה בני גילי, חברים, וחברים של חברים היו בנובה. המחשבה על איך זה נגמר, מה עבר עליהם ועל תחושת הפחד והאימה שלהם שיגעה אותי וכאבה לי בטירוף. הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו" היא משתפת.

בעקבות כך היא החלה להתנדב בארגון Stand With Us שיוצר סרטוני הסברה ישראלים ולהפיצם בעולם. "כדי ליצור את הסרטונים הייתי צריכה לצפות בכל הזוועות בצורתן הכי גרפית, שאירעו ב-7.10, כדי שאהיה מסוגלת להיחשף לסרטים ולעבוד בזה הרגשתי שאני צופה בהם כמו רובוט. עד שבשלב מסוים הרגשתי שזה משפיע עלי לרעה. כשסיימתי את ההתנדבות ולפרק זמן מסוים הרגשתי בגלל החשיפה לזוועות, שהפכתי להיות אדם אדיש למול החיים האמיתיים, הכל נראה לי סתמי ולא רלוונטי. חיפשתי משהו כדי לחזור לעצמי והתיאטרון היה כזה, אבל זה לקח חודשים ארוכים. לפני כל הצגה יש לנו מעין ריטואל בו אנחנו אומרים שחזרנו לשגרה, אבל לא באמת חזרנו לשגרה, כי שום דבר לא חזר להיות כפי שהיה בעבר. אני שייכת לדור הזה שנלחם ונרצח".

חוויית לימודי המשחק בסמינר הקיבוצים קשורה בקשר בל יינתק עם הלב השבור של כרמי שליווה אותה במהלך הלימודים בעקבות פרידה כואבת שעברה ממי שהיה בן זוגה, השחקן עמית מורשת, אח של דניאל מורשת. כרמי שיחקה לצידו בסרט 'חמדה'. "לא היו לנו סצנות משותפות בסרט אבל תמיד נחמד היה לפגוש את דניאל מורשת. גרתי אצלם בבית כשהייתי בת הזוג של עמית, אחיו".

"אני לא יכולה לנתק את חוויית לימודי המשחק מהפרידה מעמית. זו היתה אהבה ראשונה שנמשכה שנתיים, השבר היה גדול והלימודים אינטנסיביים שהביאו לפיצוצים לטוב ולרע. הבמה היתה לי מקום מפלט לנתב אליו את הרגשות בגלל הפרידה, ולהחזיר לעצמי את הביטחון. כיום אני רואה בזה פרק יפה בחיים שלי שאני מחבקת אותו".

מה את מעדיפה: מסכי טלוויזיה/קולנוע או בימת התיאטרון?
"אני לא רוצה לבחור. אני מרגישה שאני נמצאת בשני מקצועות שונים לגמרי. התיאטרון הוא מקצוע בו התאהבתי והתמקצעתי. כרגע הוא התשוקה שלי וכשאני נמצאת מול מצלמה אני מרגישה שאשמח לשחק גם בעתיד בקולנוע ובטלוויזיה".

נועה כרמי עדיין מתגוררת בבית ההורים בתל אביב, אבל בימים אלה היא נמצאת בתהליך של חיפוש דירה, כדי לעבור למגורים בשותפות עם חברים.ות. "אני מרגישה שהגיע הזמן שלי לפרוש כנפיים. אז אם מישהו שמע על דירה פנויה בסביבות שינקין כזה, שיעביר אלי את הפרטים. כמובן והלוואי אני מקווה למצוא גם אהבה של גדולים".

"קרום"

תיאטרון גשר – אולם דוהל תל אביב
בכורה: יום שישי 21.6 | 12:00 |

הצגות

יום שבת 21.6 | 21:00 |
יום חמישי 10.7 | 19:30 |
https://www.gesher-theatre.co.il/he/repertoire/a/view/?ContentID=2851





Source link

Continue Reading

אמנות ובמה

פסטיבל מחול כרמיאל חוזר בגדול: 37 שנות ריקוד ממשיכות

Published

on




לאחר הפסקה כפויה בשנה שעברה עקב המצב הביטחוני בצפון, חגיגת המחול הגדולה של ישראל שבה לפעום. פסטיבל מחול כרמיאל ה-37 יעלה מחדש בין ה-1 ל-3 ביולי, כשכרבע מיליון חובבי ריקוד צפויים להציף את העיר.

האירוע, בניהולו האמנותי של גדי ביטון, יארח מעל 30,000 רקדנים מלהקות ברחבי הארץ. נקודת השיא: מופע הפתיחה "משיב הרוח" שיעסוק במסע הישראלי מאז ה-7 באוקטובר – מהשבר דרך האבל והלכידות ועד לתקומה. על הבמה יעלו אברהם טל, דניאל וייס, אורנה ומשה דץ ואמנים נוספים.

אברהם טל (צילום: משה נחומוביץ)
אברהם טל (צילום: משה נחומוביץ)

הפסטיבל מבטיח שילוב מרתק של מחול ומוזיקה. יהודה פוליקר יופיע בתחרות "דברים שרציתי לרקוד" המוקדשת לשיריו, נטע ברזילי וטיפקס ישתתפו במופע "מוכרחים להיות שמח" בבימוי איציק כהן, ואנסמבל בת שבע יבצע את "וירוס" של אוהד נהרין. להקת הפלמנקו רמנגאר תארח כוכבים מספרד, והאירועים יימשכו מסביב לשעון.

אוהד נהרין (צילום: משה שי, פלאש 90)
אוהד נהרין (צילום: משה שי, פלאש 90)





Source link

Continue Reading

אמנות ובמה

ג'ון קליז, כוכב מונטי פייתון, דוחה את הופעתו והגעתו לישראל

Published

on




ג'ון קליז, השחקן הבריטי הנודע והמוערך, מענקי הקומדיה של זמננו, כוכב "מונטי פייתון" ו-"המלון של פולטי", היה צפוי להגיע לישראל לקראת סוף חודש יוני, אולם הודיע למפיק המופע בישראל – אלון יוריק – כי ייאלץ לשנות את תאריכי הגעתו. את המופעים ינחה צביקה הדר.

תאריכי המופעים החדשים של קליז
26.11 ירושלים – תיאטרון ירושלים
27.11 תל אביב – סמולרש
30.11 תל אביב – בית החייל
1.12 תל אביב – בית החייל

אלון יוריק, מפיק המופע בישראל, מסר: "קיבלנו ממנהליו של קליז את ההודעה על דחיית המופעים בעקבות שינויים בלוחות הזמנים שלו. הכרטיסים מומרים אוטומטית לפי סדר המופעים המקורי – בסדר המופעים החדש".

ג'ון קליז, הקומיקאי האגדי שזכה לכינוי "האיש הכי מצחיק בעולם", השחקן והתסריטאי הנודע שכבש לבבות רבים בארץ ובעולם ומי שהטביע את חותמו לראשונה כחבר בלהקת מונטי פייתון האגדית בשנות ה-60 ובהמשך ככוכב "המלון של פולטי" והמשיך לכתוב, להפיק, לביים ולככב בכמה מהלהיטים הקומיים הגדולים ביותר בארבעים השנים האחרונות – בהם גם בתפקידו בסרט "דג ושמו וונדה" עליו היה מועמד לפרס האוסקר – חוזר לישראל.

המופע החדש, "ערב עם ג'ון קליז", הוא הרבה מעבר למופע קומי. זו הזדמנות נדירה למפגש אישי קרוב עם אחד היוצרים והשחקנים האהובים ביותר בבריטניה, המספר את סיפור חייו, נזכר ברגעים מעוררי השראה וברגעי ההצלחה וההכרה הגדולים.

במופע מספר קליז על נקודות הפריצה ורגעי השיא בקריירה שלו, על הרגעים המצחיקים שכבשו הרבה מעבר לממלכה הבריטית והפכו לקאלט של ממש, וכמובן לא חוסך לשתף בדעותיו על המצב בעולם וכמובן גם על המצב בישראל.

קסמו של קליז הוא בהרבה מעבר ליכולות הקומדיות שלו ויכולות המשחק. מה שהופך את השיח שלו לשיח מרתק ושובה לב הוא הניסיון שצבר בתחומים רבים, בהם: ניסיון הניהול שלו ב-Video Arts, חברת סרטוני ההדרכה שלו לניהול, שני הספרים רבי המכר שכתב על פסיכולוגיה, הידע בתחום הפרסום בטלוויזיה וברדיו, ההצלחה ביצירת פרסומות, התואר השני שלו במשפטים וגם – ארבעים שנה של ניסיון כמרצה מוערך מאד בתחום המוטיבציה האישית.

משרד ההפקות שיפיק את המופעים של ג'ון קליז בישראל הוא "אלון יוריק הפקות", העומד בתקופה האחרונה מאחורי הפקת מופעים רבים בינלאומיים בישראל, בהם: המופע של דגלאס מארי, הנסיך הירוק, אמה שפלן וריצ'ארד קליידרמן.





Source link

Continue Reading

כל העדכונים