כלכלה
לקראת חג הפסח: שיא בהוצאות האשראי של הישראלים במרץ
בחודש מרץ 2025, נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי של הישראלים רשמו שיא חדש – ועמדו על סכום של 47.5 מיליארד שקלים. כך עולה מנתוני חברת שבא, שמנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות באשראי.
מדובר כאמור בנתון שיא בהיקף ההוצאות בחודש קלנדרי והוא גבוה ב-2.3% וב-1.053 מיליארד שקל מהשיא הקודם שנרשם בדצמבר 2024, ועמד על סכום של 46.569 מיליארד שקלים.
היקף ההוצאות של חודש מרץ 2025 מהווה עליה של 5.132 מיליארד שקלים -12.1% לעומת חודש מרץ 2024, שבו סך ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על 42.452 מיליארד שקלים.
נתון ההוצאה הממוצעת היומית במרץ 2025 עמד על 1.535 מיליארד שקלים ליום, והיה גבוה ב-166 מיליון שקל לעומת הממוצע היומי במרץ 2024 שעמד על 1.369 מיליארד. בשבא מזכירים כי נתון השיא בהוצאה היומית בחודש נרשם בחודש ספטמבר 2024 עם 1.536 מיליארד שקלים.
שיא גם בעסקאות באונליין
סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 28.099 מיליארד שקלים – עלייה של 3.506 מיליארד שקלים לעומת סכום של 24.593 מיליארד, שנרשם במרץ אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 906.412 מיליון שקלים לעומת סכום של 793.324 מיליון במרץ 2024.
ממוצע ההוצאות היומי באונליין הוא הנתון השני הגבוה שנרשם במערכות שבא אחרי הנתון של ספטמבר 2024, שעמד על 906.975 מיליון שקל. ממוצע ההוצאות היומי באונליין במרץ השנה גבוה ב-4.5% ו-39.187 מיליון שקלים לעומת הממוצע היומי בפברואר 2025 שעמד על 867.225 מיליון שקלים.
עוד דווח כי בחודש שעבר נרשם סכום של 19.485 מיליארד שקלים בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בסכום השני הכי גבוה בעסקאות פיזיות שנרשם במערכות שבא אחרי השיא שנרשם בחודש אוגוסט האחרון. הנתון של מרץ מהווה עליה של 9.1% לעומת סכום של 17.859 מיליארד שנרשם בחודש מרץ 2024.
ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מרץ 2025 עמד על סכום של 628.555 מיליון שקלים ובהשוואה לממוצע ההוצאות היומי בחודש פברואר 2025 מדובר על עליה של 5.2% ו-31.14 מיליון שקלים כאשר בחודש הקודם הסכום עמד על 597.416 מיליון. באוגוסט 2024 ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על 632.010 מיליון שקלים.
"שיאי ההוצאות בכרטיסי החיוב, שנרשמו על ידי הציבור הישראלי, במהלך חודש מרץ מהווים נתון ראשון לגבי ההכנות לקראת חג הפסח", אמר מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב, "אנו רואים שענפי המסחר המרכזיים שנפגעו במהלך המלחמה, התיירות והתרבות, הציגו בחודש מרץ נתונים גבוהים יותר מאשר בחודש מרץ לפני שנתיים. בנוסף, היקף ההוצאות של הישראלים בתחומי המזון, ההלבשה וההנעלה, חשמל ואלקטרוניקה נמצא במגמת צמיחה".
בתל אביב יקבלו התושבים פטור מתשלום בכחול לבן, בגבעתיים לא תהיה אכיפה: "סגרנו גם את השימוש בפנגו כדי שאנשים לא ישלמו סתם". גם בטירת כרמל ובטבריה נקטו במהלך דומה: "אם כבר כולנו בימים אלה 'כחול-לבן' על מלא, אז למען הסולידריות הישראלית לא נאכוף חנייה בכחול לבן"
Source link
נכון לכתיבת שורות אלה, לא קיימת הנחייה המחייבת תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב הוראות פיקוד העורף. מנסיון העבר, הסדרים אלה פורסמו רק בשלבים מאוחרים יותר. לכן, יש להיערך מראש באמצעות תיעוד מסודר של היעדרויות ושל ירידה בהכנסות, על מנת לזכות בפיצוי רטרואקטיבי.
באופן כללי, בימים אלה כדאי שהמעסיקים ישמרו תיעוד מדויק של כל ההיעדרויות, חופשות כפויות, או חל"ת, יגדירו בכתב מי הם העובדים החיוניים, יתנו הנחיות ברורות לעובדים, גם לאלה שעובדים מהבית. בנוסף יש לתעד ירידות בהכנסות העסק. ולשמור על כל הזכויות הסוציאליות של עובדים.
אם עובד נעדר בזמן חירום ממקום עבודתו בשל הנחיה רשמית של רשות מוסמכת – יש איסור על פיטוריו – וזאת לפי הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום משנת 2006.
כמו כן, החוק מגן פני פיטורין על אחד ההורים לילד עד גיל 14 – או גיל 21 אם מדובר על ילד בעל צרכים מיוחדים . זאת כאשר העובד נעדר לצורך השגחה על ילדו, עקב סגירת מוסד החינוך. כאמור, הגנה זו תקפה אך ורק לאחד מהוריו. לכן, אם אחד מההורים נעדר לצורך השגחה על הילד – בן זוגו איננו מוגן מפני פיטורין.
אני ממליצה לפעול בשיקול דעת, להגיע להבנות עם העובדים כדי שמעסיקים לא ימצאו עצמם ללא עובדים כאשר תתאפשר חזרה לשגרה ויש לדאוג כי כל הסכמה שכזו תתועד בכתב.
הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין שמתמחה בדיני עבודה.
דאו ג'ונס נחלש ב-0.7%, המדדים S&P 500 ונאסד"ק נחלשו ב-0.9%. המשקיעים עוקבים אחר המלחמה בין ישראל לאיראן ומודאגים בנוגע להגדלת המעורבות האמריקנית. הנפט מסוג WTI מזנק ב-4.8% ל-75.1 דולר לחבית
Source link
"ניתן לחנות בכחול לבן ללא תשלום": הערים שמעניקות הקלות לנהגים
איגור פרדקין ואורי לוי הם שני ההרוגים הנוספים בבז"ן
