פתאום הרגשתי סחרחורת. לא הבנתי למה הכל זז לי מצד לצד. הייתי בטוח שמשהו אצלי לא בסדר, עד שאלעד צעק לי: "רעידת אדמה", ומיד אחר כך את המשפט שזכר מתרגולי רעידת אדמה כשהיה מורה: "הכי בטוח בשטח פתוח".
היינו בדיוק במסעדה ישראלית, יום שישי בצהריים, ממש דקות אחרי שסגרנו חוזה בדירה חדשה באחד המגדלים היותר גבוהים בעיר.
זינקנו מהמקום ויחד איתנו גל של מאות אנשים שהתחילו להבין מה קורה, כולם רצים החוצה לכאוס מוחלט, לרחובות. עיר של 10 מיליון תושבים פשוט מתרוקנת מהבניינים שממש מתנדנדים מצד לצד.
כולם מסתכלים על גורדי השחקים, אי אפשר לדעת מי מהם ישרוד ומי לא, אנשים פשוט בורחים למקומות מהם אנשים בורחים למקומות אחרים, לאף אחד אין יעד, כולם פשוט רצים.