לא רק ללירי ולאמילי: מכונית ספורט היא עדיין סמל לחופש

כאשר שוחררה התצפיתנית לירי אלבג ב-25 בינואר, אחרי 477 ימים בשבי, המתינה לה ליד הבית טויוטה סופרה, שרכש עבורה אביה אלי בזמן שנאבק לשחרורה. אלבג, חובב רכב ותיק ונהג מירוצי ראלי ודראג, ידע מה החלום המוטורי של הבת שלו שגדלה לצד מכוניות מירוץ ומסלול, וייבא עבורנ אחת במיוחד מדובאי.

טויוטה לא ממש מזוהה בארץ עם הנאה מנהיגה וספורט מוטורי, אבל יש לה מסורת ארוכה של מכוניות ספורט. סופרה היא אחת הבולטות שבהן, והושקה עוד ב-1978. בישראל פחות נחשפנו לצד הזה של היצרנית היפנית, שהיבואן שלה ממעט למכור כאן את דגמי הספורט שלו, רק הסליקה וה-MR2,
אבל גם בגלל שבזמן שהושקה הסופרה עוד בחרה טויוטה להיכנע לחרם הערבי וסירבה לאפשר מכירה של מכוניותיה בישראל, עניין שהשתנה רק בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, והביא אלינו ייבוא סדיר מ-1992.

הסופרה של לירי אלבג יותר מבוגרת ממנה, מכונית קלאסית בת 31, צעירה בשנה מגיל המינימום לייבוא רכב ותיק לישראל. מודל 1994, מנוע בנזין 3 ליטר וצמד מגדשי טורבו, 324 כ"ס. הכוח מהמנוע עובר לגלגלים האחוריים, דרך תיבה ידנית עם 6 הילוכים.

לירי, שגדלה במשפחה חובבת ספורט מוטורי, ומי שאחיה גיא הוא אלוף קרטינג, סימנה כמכונית החלום שלה את הסופרה, שזכתה לחשיפה גדולה במסגרת סדרת סרטי "מהיר ועצבני". הסופרה נמכרה בעיקר ביפן, שוק סגור שאליו הזרימו היצרנים המקומיים לא מעט גרסאות מיוחדות, ובמקרה הזה ספורטיביות ומחוזקות, שלא נמכרו מחוץ ליפן, יוצרות סצינה מוטורית מעוררת קנאה.

ואם יש איזו נקודת תקווה לעתיד אחר היא שיתוף הפעולה שהביא את המכונית לארץ. מעבר לכך שהסופרה הגיעה אלינו מדובאי, בסיס לסצינה מעניינת של מכוניות יפניות שלא מגיעות לאירופה, גם בשטח, האיש שחיבר את אלי אלבג ואת דורון קאופמן, מנהל קהילת MotorHeads שסייע לו בחיפושים אחרי המכונית הנדירה היה תושב מזרח ירושלים בעל קשרים במפרץ, שאיתר את הרכב, עם 70 אלף ק"מ בלבד. מכוניות ספורט הן משהו שמדבר בכל השפות.