מנגנון ה"סנאפבק" הוא כלי שכלול בהחלטת מועצת הביטחון מספר 2231, המאפשר לכל מדינה החתומה על הסכם הגרעין להחזיר באופן אוטומטי את הסנקציות שהוסרו, במקרה של הפרה חמורה מצד איראן. הבקשה אינה דורשת אישור או הצבעה – אלא אם יתקבל רוב במועצת הביטחון נגדה, מה שנחשב לתרחיש בלתי סביר מבחינה פוליטית.

אם אכן ייכנס המהלך לתוקף, יבוטלו כלל ההקלות שניתנו לאיראן במסגרת הסכם הגרעין, ובהן הסרת האמברגו על ייבוא וייצוא נשק, הסנקציות הכלכליות, המגבלות על תוכניות חלל, והגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית.

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי לעמדתה השימוע המתוכנן להיום מאפשר לממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה וכל יועץ שיבוא אחריה משיקולים זרים ומושחתים. היועמ"שית הודיעה כי לא תתייצב לשימוע.

"השימוע הקבוע להיום מבוסס על החלטת ממשלה בלתי חוקית; יסודו בשיקולים זרים; הוא נערך למראית עין ואף דברי נציגי הממשלה, ביניהם חברים בוועדה, מעידים על כך שתוצאתו ידועה מראש; הוא מוחק, כלא היו, את לקחי פרשת בר-און חברון; והוא מאפשר לממשלה שליטה פוליטית מלאה בהליך סיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה ללא כל בקרה חיצונית, בניגוד להמלצות ועדת שמגר וכללי סיום הכהונה אותם קבעה הממשלה עצמה", כתבה היועמ"שית.

לדבריה, "השימוע, כביכול, הוא בגדר ניסיון בוטה להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית למוסד התלוי בחסדי הדרג הפוליטי, הנדרש לתת יד להפרות חוק ואשר נרתע מפעולות אכיפת חוק ומניהול הליכים פליליים נגד אנשי שלטון ומקורביהם שמא יבולע לו. המשמעות היא הסרת מגבלות על כוחה של הממשלה, פגיעה קשה בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בזכויות אדם וביכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם פרשות שחיתות שלטונית".

לטענת היועמ"שית, "הליך סיום כהונה חוקי, שנערך באופן תקין, בלב פתוח ובנפש חפצה, בהתאם לעקרונות שהותוו בהחלטת ממשלה לאחר פרשת בר-און חברון על בסיס דוח ועדת שמגר, הוא הערובה הקיימת למניעת שימוש לרעה בסמכות הפיטורים של הממשלה".

"אחרת תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה, המשמש גם כתובע הכללי של המדינה, בתואנות שונות, אך בפועל מתוך שיקולים זרים או חלילה מושחתים. למשל, כתגובה לכך שהיועץ מנע פעולות לא חוקיות, הורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה, סירב להפסיק הליך פלילי מתנהל נגד חבר ממשלה מכהן או כחלק מ"דיל פוליטי" להבטחת שרידותה של הממשלה", טענה היועמ"שית. 

על פי מכתב היועמ"שית, "השתתפות היועצת המשפטית לממשלה בהליך שיסודו אינו חוקי, שנערך למראית עין, הקובע דרך סיום כהונה חדשה שתפגע באופן קשה, מעתה ואילך, בעצמאותו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי הציבורי – תיתן תוקף להליך. בכך תחטא היועצת לתפקידה" – כך שהיא אינה צפויה להשתתף בשימוע.

קרן BARD – הקרן הדו־לאומית למחקר ופיתוח חקלאיים של ישראל וארצות הברית – הכריזה על השקעה חסרת תקדים בהיקף של 10.5 מיליון דולר לשנת 2025, שתוקדש לקידום מחקרים חדשניים בתחומי החקלאות, הביטחון התזונתי והקיימות.

במסגרת ההשקעה, ימומנו 27 פרויקטי מחקר, שבע מלגות פוסט־דוקטורט במסגרת תוכנית המלגות ע"ש יואש ועדיה, תשע מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים ומלגת מחקר בכירה אחת. בנוסף, תתמוך הקרן בשלוש סדנאות מדעיות בינלאומיות לשיתוף ידע וחדשנות.

הרחבה במסלול המחקר הפורץ

ישיבת מועצת המנהלים של הקרן אישרה הרחבה משמעותית של היקף מענקי המחקר, כולל העלאת תקרת המענק במסלול "Pioneer" עד ל־600,000 דולר לפרויקט – יותר מפי שניים מהסכום שהיה נהוג בעבר. מדובר במהלך שנועד לעודד פריצות דרך מדעיות בעלות השפעה רחבה.

תחומי מחקר מגוונים: ביטחון מזון, אקלים, חדשנות

ההשקעה של BARD ממוקדת באתגרים בוערים של מערכת המזון העולמית:

הגנה על יבולים – מחקרים בתחום פתולוגיה של צמחים ופיתוח עמידות למחלות בגידולים, כולל שליטה בנגיפים ושימוש בטכנולוגיה מולקולרית לשיפור ההגנה על צמחים.

בריאות בעלי חיים – פיתוח טכנולוגיות אנטיבקטריאליות ללולים, מחקר על מצבי מחלה בפרות, ואסטרטגיות לשיפור בריאות הרבייה.

חקלאות ימית – פרויקטים חדשניים בגידול שפמנונים וייצור סרטנים חד־מיניים במעבדה, מהלך שעשוי להביא למהפכה בתחום המזון הימי.

קיימות סביבתית – מחקרים חדשניים להמרת מתאן מאגני פסולת של בעלי חיים לאנרגיה ולשיפור השימוש בחנקן, במטרה להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של החקלאות.

"השקעה אסטרטגית בחוסן עולמי"

פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD, אמר: "המחקרים שאנו מממנים משקפים את המחויבות שלנו לחדשנות חקלאית ולפתרונות מעשיים לבעיות אמתיות בשטח. זו השקעה בעתיד של כולנו."

יו"ר מועצת המנהלים של הקרן, פרופ' עודד שוסיוב, הוסיף: "הקרן ממשיכה להוות גשר מדעי בין ישראל לארה"ב. זו שותפות שמביאה תוצאות – לא רק מדעיות, אלא גם כלכליות, סביבתיות וחברתיות."

על הקרן

קרן BARD נוסדה ב־1977 כשותפות אסטרטגית בין ממשלות ישראל וארה"ב. מאז הקמתה תמכה ביותר מ־1,450 מחקרים חקלאיים בהשקעה כוללת של כ־360 מיליון דולר, שהובילו לפיתוח של מאות טכנולוגיות חדשות, רישומי פטנטים, ושיתופי פעולה מסחריים חוצי־יבשות.