אופנה
כשמשככי הכאבים דווקא מגבירים את הכאב בגוף
הואיל ותפיסת כאב מושפעת מגורמים רבים כגון חרדה, דיכאון, גנטיקה, תרופות ומחלות, כך גם עוצמת ההיפראלגזיה אינה זהה בכל החולים. לפיכך, עדיין לא ברור כיצד לחזות באופן מדויק את הסיכון להיפראלגזיה במטופל הספציפי – אצל מטופלים מסוימים השפעת המשככים על מערכת האנדורפינית נראית מינימלית ומתפתחת באיטיות ואילו אצל אחרים מערכת האנדורפינים משתנה תוך מספר שעות לאחר החשיפה לאופיואידים.
מה שכמובן ידוע בוודאות הוא שהסיכון להיפראלגזיה גבוה יותר אצל מטופלים הנוטלים אופיואידים באופן קבוע. מסקנה זו מסתמכת על מחקרים שבדקו רגישות לכאב במטופלים שנטלו אופיואידים לפרקי זמן ממושכים לעומת מטופלים שלא נטלו אופיואידים כלל. אותם המחקרים גם השוו את הרגישות לכאב של החולים לפני ואחרי התחלת טיפול באופיואידים. בשני המקרים, החוקרים ראו כי נטילה של אופיואידים הגבירה את הרגישות לכאב ואף החמירה את הכאב הקיים.
הדרך היעילה ביותר למניעת היפראלגזיה היא קודם כל להבין את עוצמת ההשפעה של תרופות אלו על הפיזיולוגיה שלנו. אמנם אנו מכירים בתופעות הלוואי הנפוצות והמסוכנות של האופיואידים (כגון מנות יתר, התמכרויות, בחילות ועצירות), אך לא מודעים לאופן שבו הם משפיעים על תפיסת הכאב שלנו. לפיכך, חשוב להשתמש בתרופות אלה אך ורק כמוצא אחרון, במינון היעיל הנמוך ביותר, ולפרק זמן קצר ככל האפשר (ולהתייעץ כמובן עם רופא הכאב המטפל בכם).
ואילו במקרים בהם עולה החשד להיפראלגזיה, הטיפול החשוב ביותר הוא להפסיק לחלוטין את השימוש בתרופה (תהליך גמילה שנדרש שייעשה בליווי של גורם מקצועי). הקפדה על התנזרות מאופיואידים עשויה לפתור את השינויים המוחיים שנגרמו כתוצאה מהטיפולים הנרקוטיים ולהוביל להפחתה משמעותית בכאב. במהלך תקופה זו, ניתן להשתמש במשככי כאבים אחרים שאינם משתייכים למשפחת האופיאואידים, כמו למשל פרצטמול (אקמול, דקסמול), נוגדי דלקת לא סטרואידליים (נורופן, אדוויל, ארקוקסיה אתופן וכד'), או תרופות משלימות כגון נוגדי פרכוסים כמו הפרגבלין (ליריקה). כאן המקום להדגיש כי חשוב שהתהליך יעשה בליווי ובפיקוח של איש מקצוע ולא יבוצע ללא הדרכה רפואית נאותה.
הבנת הפרדוקס המרתק של תופעת ההיפראלגזיה ובחינה מקיפה של השפעת האופיאטים על הפיזיולוגיה שלנו הם הבסיס להתמודדות מוצלחת עם מגיפת המשככים הנרקוטיים. העלאת המודעות להיבטים שהוצגו בכתבה תאפשר לעולם הרפואי לפתח גישות טיפוליות חדשות ולהציע תקווה למטופלים המתמודדים עם כאב כרוני והתמכרות.
הכותבת היא מגר' סשה ז'וראט, רוקחת קלינית ומייסדת חברת My Medic, המתמחה בהתאמת תרופות באופן אישי
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
מבושם יוקרתי בהשראת דוראן דוראן ועד קרם לחות שעושה פלאים – הכנו לכם רשימה של חמישה מוצרי יופי שזה עתה הגיעו למדפים והם בדיוק מה שאתם צריכים לסופש
עוד בנושא
לסוכנות נמאס מהמשפיעניות והדוגמניות – אז הם יצרו דוגמנית AI שמרוויחה להם מלא כסף
קריפי או היסטרי? הבינה המלאכותית הגיעה אל המסלול
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.
