ביום ראשון הקרוב ועדת שרים לענייני חקיקה, צפויה לדון בהצעת החוק שהגישה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי עם שאר חברי סיעת ישראל ביתנו, במטרה  לעצור את היכולת של ישראליים לקיים מסחר עם רצועת עזה, דבר שקורה גם במהלך המלחמה. כפועל יוצא של החוק, ארגון הטרור חמאס ייחנק מבחינה כלכלית. ועדת השרים תחליט האם לקדם את החוק או לבלום אותו.

לפי החוק, רצועת עזה תוגדר כאזור עוין למדינת ישראל. החוק קובע איסור מוחלט על קיום יחסי מסחר עם גורמים הפועלים ברצועת עזה – בין אם מדובר בקשר ישיר ובין אם באמצעות צד שלישי. המסחר האסור לפי החוק, כולל לא רק העברת סחורות אלא גם שירותים, כספים, נכסים וכל פעילות כלכלית אחרת.

בנוסף, החוק מחיל על רצועת עזה את ההגדרה של "ארץ אויב" לפי פקודת המסחר עם האויב. משמעות הדבר היא שגם הסנקציות והעונשים שקבועים בפקודה הזו יחולו על מי שיפר את האיסור שנקבע בחוק. מטרת החוק היא להגן על ביטחון המדינה ולמנוע תמיכה כלכלית בגורמי טרור שפועלים ברצועה.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת החוק היא להכיר ברצועת עזה כאזור עוין למדינת ישראל ולאסור על קיום יחסי מסחר עם גורמים הפועלים בה לשם הגנה על ביטחון המדינה ומניעת תמיכה כלכלית בגורמי טרור שמקורם ברצועת עזה, אשר מהווים איום מתמשך על יציבותה וביטחונה של מדינת ישראל".

"לפי נתונים עדכניים שפורסמו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים באוגוסט 2024, חמאס שולט ברצועת עזה וצבר הון של כ-4 מיליארד שקלים חדשים מאז פרוץ המלחמה, תוך מעורבות בסחר בלתי חוקי. החל מאירועי השבעה באוקטובר, כ-30% מהסחורות שנכנסו לרצועה הן ממסחר פרטי, בנוסף לסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. עובדה מוגמרת היא כי חמאס שולט באופן מלא על כל הנעשה ברצועה, לרבות על הסיוע ההומניטרי והמסחר הפרטי שנכנס לתוכה וגובה עליהם באופן אוטומטי דמי חסות", פורט בדברי ההסבר.

עוד נכתב כי "לאור האינטרס הלאומי בהיפרדותה של מדינת ישראל מרצועת עזה, יש לאסור כל מגע עמה, לרבות כל פעילות מסחרית, שכן הכספים המשמשים את חמאס מהווים מנוע עיקרי למימון טרור ולהסלמת האיום הביטחוני על מדינת ישראל".

גורם בכיר בתנועת ש"ס אומר ל"מעריב" כי בשעה שלוש וחצי בצהריים לערך נרשמה התקדמות משמעותית במשא ומתן על מתווה חוק הגיוס, אך יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, החליט לפתע להתבצר בנוגע לפרטים קטנים בתוך הסנקציות שבחוק הגיוס.

על הסנקציות עצמן יש סיכומים עקרוניים כלליים. מוסכם כי יוטלו סנקציות בקשר לעיכוב יציאה מהארץ, הוצאה והחזקה של רישיון נהיגה, ביטול העדפה מתקנת בשירות המדינה, ביטול הסבסוד באקדמיה וכן סנקציות מסוימות במעונות היום.

המטרה היום לא הייתה להגיע לנוסח מוסכם, אלא להגיע לסיכומים שיאפשרו לחרדים לתת הארכה של שבוע בהעברת החוק לפיזור הכנסת – כאשר ההישג היה צריך להיות הישגים משמעותיים בתחום הסנקציות.

גורם בליכוד ששוחח עם מעריב תקף את התנהלותו של אדלשטיין: "אדלשטיין מנסה לגרוף הון פוליטי על חשבון יציבותה של הממשלה. אדלשטיין חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו כי הליברלים בליכוד איתו. אדלשטיין צריך לזכור כמה חברי כנסת שנתמכו על ידי הליברלים בליכוד – כבר לא חברי כנסת מטעם הליכוד. אם הממשלה תתפרק יהיו פריימריז בליכוד ואדלשטיין יחווה זאת על בשרו".

לאחר שעות מורטות עצבים, הקואליציה הצליחה לבלום הלילה (חמישי) את העברת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית. ישיבת מליאת הכנסת התחילה ביום רביעי בשעה 11 בבוקר, והסתיימה לאחר כ-17 שעות, ביום חמישי לפנות בוקר, כאשר הצעות החוק לפיזור הכנסת נפלו. 

לפי תקנון הכנסת, כאשר הצעת חוק נופלת בקריאה טרומית, לא ניתן להעלות הצעת חוק דומה במשך חצי שנה אלא אם כן יהיה שינוי נסיבות. המשמעות היא כי ללא שינוי נסיבות, לא יהיה ניתן להעלות חוק לפיזור הכנסת במשך חצי שנה.

באופוזיציה שקלו למשוך את הצעות החוק לפיזור הכנסת לפני ההצבעות כדי שיהיה ניתן להניח אותן על סדר היום גם בשבוע הבא. עם זאת, בסופו של דבר הוכרע כי החוק יעלה לקריאה טרומית כדי שלא לאפשר לחרדים לעשות שימוש בפיזור הכנסת כאיום על נתניהו – במטרה להגיע להישגים בנושא חוק הגיוס.

יש לציין כי אם 61 חברי כנסת יחתמו על בקשה לפזר את הכנסת, ככל הנראה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יהיה מחויב להעלות את החוק לפיזור הכנסת להצבעה בקריאה טרומית גם לפני שתעבור חצי שנה. בשל כך, באופוזיציה לא התרגשו מהאפשרות שהחרדים יצביעו נגד פיזור הכנסת – מתוך הבנה כי אם החרדים באמת יהיו מעוניינים בפיזור, ניתן יהיה לעשות זאת.

המשא ומתן של הקואליציה עם החרדים על פרטי חוק הגיוס התנהל לאורך יום רביעי כולו. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק הייתה מעורבת בגיבוש עקרונות החוק, ולאחר מכן נציגי החרדים הגיעו לסיכומים עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין.

הסיכומים הם על סנקציות שיחולו על מלש"בים שלא יתגייסו בשלושה שלבים. בשלב הראשון, כאשר חרדים לומדים תורה ואינם מתגייסים הם לא יוכלו ללמוד לימודים אקדמאים, להוציא רישיון נהיגה או לצאת מהארץ – ללא קשר לשאלה אם החרדים עומדים ביעדי הגיוס. בנוסף, מי שלא יתגייס לצבא לא יהיה זכאי לאפליה מתקנת בתעסוקה ולסבסוד לימודים אקדמאים.

ההנחות במעונות היום והסנקציות המוסדיות יהיו במתווה הדרגתי. בנוסף, לאחר שנה במידה ולא תהיה עמידה ביעדים, תבוטל ההנחה בתשלום דמי ביטוח לאומי. יעדי גיוס צפויים לעלות באופן הדרגתי ולעמוד על 50% לאחר 5 שנים. 

בתום המשא ומתן, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין הודיע: "אני שמח לבשר כי לאחר דיונים ארוכים הגענו להסכמות על העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס. כפי שאמרתי לאורך כל הדרך – רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל – תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות".

"זו בשורה היסטורית ואנחנו בדרך לתיקון אמיתי בחברה הישראלית וביסוס ביטחונה של מדינת ישראל. בקרוב ועדת החוץ והביטחון תחל הדיונים על החוק וקידומו לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו בדרך להיסטוריה", מסר אדלשטיין.

יש לציין כי הפערים בין הסיעות החרדיות לאדלשטיין הן "כחוט השערה" לפי הגדרת בכירים ביהדות התורה, ומתמקדים בעיקר בדרכי אכיפת סנקציות, המועדים, חריגים לסנקציות וכדומה. בנוסף, לא סוכם על לוח הזמנים לחקיקת חוק הגיוס. החרדים הבינו כי לא ניתן לגבש את כלל המתווה לפני ההצבעות על פיזור הכנסת, ועדכנו בכך את הרבנים.

מנהיגי דגל התורה, הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש, הורו לחברי הכנסת הליטאים לתת לקואליציה שבוע נוסף כדי לגבש את המתווה הסופי לחוק הגיוס ולא לתמוך בפיזור הכנסת – וכי במידה ובאופוזיציה יתעקשו להעלות את החוק, להתנגד לפיזור. בש"ס הצטרפו לעמדת דגל התורה, וביקשו מהאופוזיציה לדחות בשבוע את ההצבעה על פיזור הכנסת.

בהודעה מיוחדת שהוציאו בש"ס ודגל התורה לאחר תום המשא ומתן, נכתב: "לאחר שיחות ממושכות שקיימו נציגי ש״ס ודגל התורה מול יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ יולי אדלשטיין, הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות".

"מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה של ש״ס ומועצת גדולי התורה של דגל התורה, הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי. משכך, אנו פונים לאופוזיציה בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה – נצביע נגד פיזור הכנסת", הודיעו החרדים.

לעומת זאת, בסיעת אגודת ישראל החסידית המצב היה שונה. חברי הכנסת קיבלו הוראה לתמוך בפיזור הכנסת. באגודת ישראל הודיעו רגעים לפני ההצבעה: "עד לרגע זה לא הוגשה טיוטת חוק, ואף לא הצעה כתובה עם פרטי החוק המסדיר את מעמד בני הישיבות, ומשכך  אנו פועלים על פי הנחייתם הברורה של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א  ותומכים בהצעה לפיזור הכנסת, במידה והיא תעלה להצבעה".

ההצבעה באגודת ישראל הייתה מפוצלת. חברי הכנסת יעקב טסלר ומשה רוט הצביעו בעד פיזור הכנסת. לעומת זאת, ח"כ ישראל אייכלר הצביע נגד פיזור הכנסת – בהתאם לעמדת האדמור מבעלזא המתנגד למהלך הפיזור, אותו הוביל האדמו"ר מגור. לאחר ההצבעה, נמסר מאייכלר: "לאור ההסכמות שהגיעו נציגי החרדים עם ראש הממשלה ושר הבטחון ויו"ר ועדת חו"ב, להסדרת מעמד בני הישיבות, קיבל ח"כ הרב ישראל אייכלר הוראת קודש להצביע נגד הצעת האופוזיציה השבוע לפיזור הכנסת".

כך, לאחר 17 שעות – בשעה 4 לפנות בוקר לערך, נערכה ההצבעה. 53 הצביעו בעד פיזור הכנסת, 61 נגד. ללא החלטה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי חל "שינוי של ממש בנסיבות" המצדיק את הדיון מחדש בפיזור הכנסת, לא יהיה ניתן להעלות הצעת חוק לפיזור הכנסת בחצי שנה הקרובה. האופוזיציה אולי הפסידה בהצבעה ולא הביאה לפיזורה של הכנסת, אבל באופוזיציה הצליחו לשלול מהחרדים את הכלי האפקטיבי ביותר לגרימת פשרות במתווה הגיוס – קידום חקיקה לפיזור הכנסת.