Connect with us

פוליטיקה

כמה נקודות חשובות לפגישת ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב

Published

on




העולם כמרקחה. דומה שטלטלה כזו הוא לא חווה זה זמן רב, ובכל שעה משעות היום יש חדשות בעניין כזה או אחר – מדיני, משפטי, כלכלי, ביטחוני  – או הכל ביחד. דווקא כעת, חשוב וביתר שאת לשים לב לצומת הדרכים האסטרטגי הקריטי בתחום הביטחוני כמעט בכל זירה בעולם, בדגש לזו במזרח התיכון, ולברור את המוץ מהתבן, כשהמפתח לסיום המלחמה ולסדר החדש במזרח התיכון מצוי במפרץ הפרסי.

להלן כמה נקודות חשובות לפגישת ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב:

איראן (הציר השיעי)-

  1. טיפול בה הוא המפתח לתחילתו של סדר אזורי חדש שבו הממשל הנוכחי בארה"ב (וגם ישראל) מעוניינים.  
  2. עיניים על הכדור – המשטר האיראני הנוכחי הוא מחולל הבעיות.
  3. איראן מצוייה, בשקט בשקט, בהסתערות לעבר הגרעין. דוחות סבא"א וסוכנויות המודיעין השונות כולל זו של ארה"ב מציגות נתונים שמובילים למסקנה הבלתי נמנעת הזאת. מה שאיראן צריכה עכשיו יותר מכל הוא זמן. את זה היא עושה באמצעות "מריחת זמן". אסור לאפשר לה זאת.
  4. מודל ההזדכות של קדאפי בלוב על הנשק הגרעיני שברשותו לא בהכרח ישים גם באיראן. בלוב הניסיון היה להאריך את חיי המשטר (חשיבה רציונאלית) ואילו באיראן המניע הוא בעיקרו דתי-תיאולוגי כתעודת ביטוח ליכולת של איראן להפיץ את המהפכה האסלאמית בעולם מבלי לשלם מחירים כבדים מדי.
  5. התקייה בזרם השיעי באסלאם הוא מאפיין בולט שנשיא ארה"ב אינו בהכרח מכיר – היכולת לוותר ולפעול, לכאורה, בניגוד לאינטרס המדיני שלך, אך לזמן מוגבל וללא וויתור על המטרה ארוכת הטווח.
  6. איראן כיום חלשה צבאית ואזרחית ונמצאת באחת מנקודות השפל שלה. הפעלת הכוח הצבאי עשויה לחולל תגובת שרשרת אזרחית פנימית בתוך איראן שתערער את המשטר הנוכחי עד כדי הפלתו (לאור המצב הכלכלי הקשה באיראן) עם חלופה משטרית שכבר קיימת בעולם בדמותו של פהלווי. אי הפעלתו – סביר שתבצר, והפעם בלגיטימציה בינ"ל, את המשטר הנוכחי לשנים ארוכות קדימה.  

קטאר וטורקיה (הציר הסוני הקיצוני) –

  1. שואפות ליצור ציר מדיני (וכלכלי) מוסלמי שיחליף את הציר השיעי ולהיכנס בנעליו. הדוגמה הכי מוחשית לעניין – סוריה.
  2. התיאולוגיה של קטאר ושל טורקיה היא של "האחים המוסלמים" (מדינת הלכה מוסלמית) והיא המכנה המשותף. חשוב שנשיא ארה"ב יבין – זה בדיוק כמו המשטר הנוכחי באיראן רק מהצד השני של התיאולוגיה המוסלמית, ועם אסטרטגיה מסוכנת יותר של התנחמדות למערב וניסיון לכאורה "לדבר בשפתו".
  3. קטאר שבתחומה נמצא גם הבסיס האמריקני הגדול במפרץ הפרסי מנצלת אותו כמגן מדיני וצבאי שמאפשר לה חופש פעולה "רך" והשגת השפעה – היא תנסה בהמשך להחזיר לחיים את תוכנית ציר הגז הכלכלי שתתחרה בציר הכלכלי שמנסה ארה"ב לבסס מהודו דרך שטחי ערב הסעודית, ירדן וישראל.
  4. טורקיה תחת ארדואן מנצלת את קשריה עם המערב כדי לפעול נגדו – עד כה נגד האיחוד האירופי וכעת, במסווה של סדר ויציבות, גם מול ארה"ב  – ליצירת בסיסי השפעה טורקיים על הסדר החדש במזרח התיכון ועמידה נגד ישראל ונגד ארה"ב ותוכניותיהן למזרח תיכון חדש. התפיסה הטורקית מעמידה את תפיסת החליפות המוסלמית במרכז במשולב עם החזון הכלכלי הקטארי (המתחרה לזה של ארה"ב). בינתיים היא מנצלת את היעדר תשומת הלב האמריקנית כדי לפגוע באופוזיציה לשלטונו של ארדואן.

סוריה ולבנון –

  1. בסוריה הוקמה בשבוע החולף ממשלה חדשה, שבה יש ייצוג (מינימלי) גם למיעוטים. חשוב שנשיא ארה"ב יכיר שבמקביל קמה בסוריה גם מועצת שריעה. תפקידה – ליישם אוטוקרטיה מוסלמית קיצונית (כבר אמרנו – בדומה למשטר הנוכחי באיראן, רק מהצד השני של התיאולוגיה המוסלמית – היחס למערב זהה).
  2. רצח המיעוטים בסוריה הוא בלתי נסלח בכל אמת מידה שהיא – והיא ההוכחה בשטח לעמדת המשטר הנוכחי.
  3. טורקיה מעוניינת מאוד בביסוס המשטר החדש בסוריה – מדבר בשפתה התיאולוגית ונתמך על ידה לאורך שנים.
  4. בלבנון – חיזבאללה במצוקה, אך נראה שהממשלה החדשה עדיין לא מצליחה לדחוק את השפעתו החברתית הגדולה ולטפל ביכולותיו הצבאיות.
  5. אין ואקום – ככל שהזמן יארך ייכנסו גורמים שלא מעוניינים בסדר חדש במזרח התיכון שיתאם לאינטרסים של ארה"ב ושל ישראל.
  6. לכן – ישראל זקוקה לסיוע של ארה"ב בהשארת הboots on the ground האמריקני בסוריה, ואולי אף הרחבתו ללבנון עם מנדט לאכיפה. רק כוח חזק בלבנון מצבא דרום לבנון יוכל לנצל את החולשה של חיזבאללה ולנטרל את השפעת הארגון בלבנון, בטרם ישתקם. גם חיזבאללה, בדומה לאיראן, זקוק לזמן  ולשקט.
  7. האינטרס הגדול ביותר של סוריה ושל לבנון בימים אלו הוא השיקום האזרחי. המשקמות יהיו בהכרח מדינות המרץ שבהן מצוי הכסף הגדול לכך. חשוב שנשיא ארה"ב יכיר שערב הסעודית, שרואה כבר את הרווח הטמון בשיקום זה למעמדה האזורי, להשפעתה ולכלכלתה, מנסה להיכנס לשם. בשל חשיבותו העצומה של השיקום הזה לסדר האזורי החדש במזרח התיכון, הכרחי שארה"ב תנהל את האירוע (אפשר בשת"פ עם ישראל וסעודיה ויתר מדינות המפרץ ללא קטאר), בנוסח "תוכנית מרשל" שלאחר מלחמת העולם השנייה. הרווח מתוכנית כזו והובלתה בידי ארה"ב לסדר האזורי החדש ולחזון הכלכלי האזורי, הוא לא יסולא בפז.

עזה –

  1. ישראל וארה"ב צריכות לסמן מטרה משותפת – לא רק חמאס שאינו שליט הרצועה אלא פירוקו מנשקו והגליית אנשיו מהרצועה לצמיתות.
  2. מאמץ  שהוזנח עד כה, אבל כעת בסיוע ממשל טראמפ אפשר להתחיל בו, הוא המאמץ המשפטי – מאמץ חובק עולם לדה לגיטימציה בינ"ל של תנועת חמאס (עם קריצה לתנועת "האחים המוסלמים" וכאן תהיה גם תמיכה מצרית וירדנית) – בדומה לתהליך שנעשה מול התנועה הנאצית בסיום מלחמת העולם השנייה. לפחות את המומחים משני הצדדים אפשר לסמן כבר כעת ולתת להם להתחיל לעבוד. זה מהותי לסדר החדש במזרח התיכון לשנים רבות קדימה.
  3. השיקום האזרחי של הרצועה ותוכנית ההגירה מרצון – יש ליצוק בהם לאלתר תכנים ופרטים – זהו האיום האסטרטגי המהותי ביותר על חמאס שפשוטו כמשמעו "שומט את השטיח מתחת לרגליו" – תפיסתית ממגן פלסטין הוא הופך באחת לפוגע בפלסטין ומעשית – לשליט לא יהיו עוד נשלטים. התוכנית יוצרת לחץ אסטרטגי על חמאס, ורצוי בהקשר הזה שנשיא ארה"ב יחזור לדבר בפומבי בנושא (במתינות ללא חשיפת ההתנהלות מאחורי הקלעים).
  4. השיקום הוא גם הכלי המרכזי לתחילת עבודתה של מנהלת המדינות שתשלוט ברצועה – ארה"ב, ישראל, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, ותחילת יישומה בפועל של תצורת "היום שאחרי" בעזה.

מצרים וירדן –

  1. אמנם הן חלק מהסדר הישן ואת הבכורה יתפסו כעת מדינות המפרץ הפרסי ("הסכמי אברהם"), אך בשל הגבול המשותף יש לרכז מאמץ להכליל אותן כשותפות בסדר האזורי החדש (ולא בניהול הרצועה!). יתכן שהטבות כלכליות משמעותיות (לירדן יהיו כאלו כתוצאה מהחזון הכלכלי של נתיב ה-IMEC מהודו) לצד טיפול בינ"ל מרוכז בהובלת ארה"ב בתנועת האחים המוסלמים (שהיא האיום הגדול ביותר על המשטר במצרים), יסירו התנגדויות ואת הנושא הפלסטיני כמכשול.

חשוב לזכור – אין ואקום. על הסדר האזורי החדש במזרח התיכון יש כמה מתחרים, גם בהיעדרה של איראן (קל וחומר כשמשטר האיראני הנוכחי עודנו פעיל). רק ראייה מערכתית משותפת, חוצת זירות, של ישראל וארה"ב תוכל לממש את ההזדמנויות הטמונות במצב האסטרטגי הנוכחי, ותוך הבנה שמפתח עיקרי למזרח התיכון החדש נמצא דווקא במדינות "הסכמי אברהם" (שלא היו במלחמות /סבבים קודמים). 

הפגישה הנוכחית בעיתוי הנוכחי היא הזדמנות יוצאת דופן לנסות לרתום את ארה"ב לראיה משותפת ולפעולה משותפת לא רק במאמץ הצבאי אלא גם בתחומים האזרחיים-מדיניים. ובהקדם. 

סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוליטיקה

"ארץ אויב": חמאס צבר הון של כ-4 מיליארד שקל – כך זה ייעצר

Published

on




ביום ראשון הקרוב ועדת שרים לענייני חקיקה, צפויה לדון בהצעת החוק שהגישה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי עם שאר חברי סיעת ישראל ביתנו, במטרה  לעצור את היכולת של ישראליים לקיים מסחר עם רצועת עזה, דבר שקורה גם במהלך המלחמה. כפועל יוצא של החוק, ארגון הטרור חמאס ייחנק מבחינה כלכלית. ועדת השרים תחליט האם לקדם את החוק או לבלום אותו.

לפי החוק, רצועת עזה תוגדר כאזור עוין למדינת ישראל. החוק קובע איסור מוחלט על קיום יחסי מסחר עם גורמים הפועלים ברצועת עזה – בין אם מדובר בקשר ישיר ובין אם באמצעות צד שלישי. המסחר האסור לפי החוק, כולל לא רק העברת סחורות אלא גם שירותים, כספים, נכסים וכל פעילות כלכלית אחרת.

בנוסף, החוק מחיל על רצועת עזה את ההגדרה של "ארץ אויב" לפי פקודת המסחר עם האויב. משמעות הדבר היא שגם הסנקציות והעונשים שקבועים בפקודה הזו יחולו על מי שיפר את האיסור שנקבע בחוק. מטרת החוק היא להגן על ביטחון המדינה ולמנוע תמיכה כלכלית בגורמי טרור שפועלים ברצועה.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת החוק היא להכיר ברצועת עזה כאזור עוין למדינת ישראל ולאסור על קיום יחסי מסחר עם גורמים הפועלים בה לשם הגנה על ביטחון המדינה ומניעת תמיכה כלכלית בגורמי טרור שמקורם ברצועת עזה, אשר מהווים איום מתמשך על יציבותה וביטחונה של מדינת ישראל".

"לפי נתונים עדכניים שפורסמו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים באוגוסט 2024, חמאס שולט ברצועת עזה וצבר הון של כ-4 מיליארד שקלים חדשים מאז פרוץ המלחמה, תוך מעורבות בסחר בלתי חוקי. החל מאירועי השבעה באוקטובר, כ-30% מהסחורות שנכנסו לרצועה הן ממסחר פרטי, בנוסף לסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה. עובדה מוגמרת היא כי חמאס שולט באופן מלא על כל הנעשה ברצועה, לרבות על הסיוע ההומניטרי והמסחר הפרטי שנכנס לתוכה וגובה עליהם באופן אוטומטי דמי חסות", פורט בדברי ההסבר.

עוד נכתב כי "לאור האינטרס הלאומי בהיפרדותה של מדינת ישראל מרצועת עזה, יש לאסור כל מגע עמה, לרבות כל פעילות מסחרית, שכן הכספים המשמשים את חמאס מהווים מנוע עיקרי למימון טרור ולהסלמת האיום הביטחוני על מדינת ישראל".





Source link

Continue Reading

פוליטיקה

נותרו רק כמה פרטים קטנים מול החרדים – ואז יולי אדלשטיין נכנס

Published

on




גורם בכיר בתנועת ש"ס אומר ל"מעריב" כי בשעה שלוש וחצי בצהריים לערך נרשמה התקדמות משמעותית במשא ומתן על מתווה חוק הגיוס, אך יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, החליט לפתע להתבצר בנוגע לפרטים קטנים בתוך הסנקציות שבחוק הגיוס.

על הסנקציות עצמן יש סיכומים עקרוניים כלליים. מוסכם כי יוטלו סנקציות בקשר לעיכוב יציאה מהארץ, הוצאה והחזקה של רישיון נהיגה, ביטול העדפה מתקנת בשירות המדינה, ביטול הסבסוד באקדמיה וכן סנקציות מסוימות במעונות היום.

גיוס חרדים (צילום: דובר צה''ל)
גיוס חרדים (צילום: דובר צה"ל)

המטרה היום לא הייתה להגיע לנוסח מוסכם, אלא להגיע לסיכומים שיאפשרו לחרדים לתת הארכה של שבוע בהעברת החוק לפיזור הכנסת – כאשר ההישג היה צריך להיות הישגים משמעותיים בתחום הסנקציות.

גורם בליכוד ששוחח עם מעריב תקף את התנהלותו של אדלשטיין: "אדלשטיין מנסה לגרוף הון פוליטי על חשבון יציבותה של הממשלה. אדלשטיין חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו כי הליברלים בליכוד איתו. אדלשטיין צריך לזכור כמה חברי כנסת שנתמכו על ידי הליברלים בליכוד – כבר לא חברי כנסת מטעם הליכוד. אם הממשלה תתפרק יהיו פריימריז בליכוד ואדלשטיין יחווה זאת על בשרו".





Source link

Continue Reading

פוליטיקה

הקואליציה הפילה את פיזור הכנסת – אבל הוא עדיין יוכל לחזור למליאה

Published

on




לאחר שעות מורטות עצבים, הקואליציה הצליחה לבלום הלילה (חמישי) את העברת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית. ישיבת מליאת הכנסת התחילה ביום רביעי בשעה 11 בבוקר, והסתיימה לאחר כ-17 שעות, ביום חמישי לפנות בוקר, כאשר הצעות החוק לפיזור הכנסת נפלו. 

לפי תקנון הכנסת, כאשר הצעת חוק נופלת בקריאה טרומית, לא ניתן להעלות הצעת חוק דומה במשך חצי שנה אלא אם כן יהיה שינוי נסיבות. המשמעות היא כי ללא שינוי נסיבות, לא יהיה ניתן להעלות חוק לפיזור הכנסת במשך חצי שנה.

באופוזיציה שקלו למשוך את הצעות החוק לפיזור הכנסת לפני ההצבעות כדי שיהיה ניתן להניח אותן על סדר היום גם בשבוע הבא. עם זאת, בסופו של דבר הוכרע כי החוק יעלה לקריאה טרומית כדי שלא לאפשר לחרדים לעשות שימוש בפיזור הכנסת כאיום על נתניהו – במטרה להגיע להישגים בנושא חוק הגיוס.

יש לציין כי אם 61 חברי כנסת יחתמו על בקשה לפזר את הכנסת, ככל הנראה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יהיה מחויב להעלות את החוק לפיזור הכנסת להצבעה בקריאה טרומית גם לפני שתעבור חצי שנה. בשל כך, באופוזיציה לא התרגשו מהאפשרות שהחרדים יצביעו נגד פיזור הכנסת – מתוך הבנה כי אם החרדים באמת יהיו מעוניינים בפיזור, ניתן יהיה לעשות זאת.

המשא ומתן של הקואליציה עם החרדים על פרטי חוק הגיוס התנהל לאורך יום רביעי כולו. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק הייתה מעורבת בגיבוש עקרונות החוק, ולאחר מכן נציגי החרדים הגיעו לסיכומים עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין.

הסיכומים הם על סנקציות שיחולו על מלש"בים שלא יתגייסו בשלושה שלבים. בשלב הראשון, כאשר חרדים לומדים תורה ואינם מתגייסים הם לא יוכלו ללמוד לימודים אקדמאים, להוציא רישיון נהיגה או לצאת מהארץ – ללא קשר לשאלה אם החרדים עומדים ביעדי הגיוס. בנוסף, מי שלא יתגייס לצבא לא יהיה זכאי לאפליה מתקנת בתעסוקה ולסבסוד לימודים אקדמאים.

ההנחות במעונות היום והסנקציות המוסדיות יהיו במתווה הדרגתי. בנוסף, לאחר שנה במידה ולא תהיה עמידה ביעדים, תבוטל ההנחה בתשלום דמי ביטוח לאומי. יעדי גיוס צפויים לעלות באופן הדרגתי ולעמוד על 50% לאחר 5 שנים. 

בתום המשא ומתן, יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין הודיע: "אני שמח לבשר כי לאחר דיונים ארוכים הגענו להסכמות על העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס. כפי שאמרתי לאורך כל הדרך – רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל – תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות".

"זו בשורה היסטורית ואנחנו בדרך לתיקון אמיתי בחברה הישראלית וביסוס ביטחונה של מדינת ישראל. בקרוב ועדת החוץ והביטחון תחל הדיונים על החוק וקידומו לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו בדרך להיסטוריה", מסר אדלשטיין.

יש לציין כי הפערים בין הסיעות החרדיות לאדלשטיין הן "כחוט השערה" לפי הגדרת בכירים ביהדות התורה, ומתמקדים בעיקר בדרכי אכיפת סנקציות, המועדים, חריגים לסנקציות וכדומה. בנוסף, לא סוכם על לוח הזמנים לחקיקת חוק הגיוס. החרדים הבינו כי לא ניתן לגבש את כלל המתווה לפני ההצבעות על פיזור הכנסת, ועדכנו בכך את הרבנים.

מנהיגי דגל התורה, הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש, הורו לחברי הכנסת הליטאים לתת לקואליציה שבוע נוסף כדי לגבש את המתווה הסופי לחוק הגיוס ולא לתמוך בפיזור הכנסת – וכי במידה ובאופוזיציה יתעקשו להעלות את החוק, להתנגד לפיזור. בש"ס הצטרפו לעמדת דגל התורה, וביקשו מהאופוזיציה לדחות בשבוע את ההצבעה על פיזור הכנסת.

בהודעה מיוחדת שהוציאו בש"ס ודגל התורה לאחר תום המשא ומתן, נכתב: "לאחר שיחות ממושכות שקיימו נציגי ש״ס ודגל התורה מול יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ יולי אדלשטיין, הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות".

"מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה של ש״ס ומועצת גדולי התורה של דגל התורה, הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי. משכך, אנו פונים לאופוזיציה בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה – נצביע נגד פיזור הכנסת", הודיעו החרדים.

לעומת זאת, בסיעת אגודת ישראל החסידית המצב היה שונה. חברי הכנסת קיבלו הוראה לתמוך בפיזור הכנסת. באגודת ישראל הודיעו רגעים לפני ההצבעה: "עד לרגע זה לא הוגשה טיוטת חוק, ואף לא הצעה כתובה עם פרטי החוק המסדיר את מעמד בני הישיבות, ומשכך  אנו פועלים על פי הנחייתם הברורה של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א  ותומכים בהצעה לפיזור הכנסת, במידה והיא תעלה להצבעה".

ההצבעה באגודת ישראל הייתה מפוצלת. חברי הכנסת יעקב טסלר ומשה רוט הצביעו בעד פיזור הכנסת. לעומת זאת, ח"כ ישראל אייכלר הצביע נגד פיזור הכנסת – בהתאם לעמדת האדמור מבעלזא המתנגד למהלך הפיזור, אותו הוביל האדמו"ר מגור. לאחר ההצבעה, נמסר מאייכלר: "לאור ההסכמות שהגיעו נציגי החרדים עם ראש הממשלה ושר הבטחון ויו"ר ועדת חו"ב, להסדרת מעמד בני הישיבות, קיבל ח"כ הרב ישראל אייכלר הוראת קודש להצביע נגד הצעת האופוזיציה השבוע לפיזור הכנסת".

כך, לאחר 17 שעות – בשעה 4 לפנות בוקר לערך, נערכה ההצבעה. 53 הצביעו בעד פיזור הכנסת, 61 נגד. ללא החלטה של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי חל "שינוי של ממש בנסיבות" המצדיק את הדיון מחדש בפיזור הכנסת, לא יהיה ניתן להעלות הצעת חוק לפיזור הכנסת בחצי שנה הקרובה. האופוזיציה אולי הפסידה בהצבעה ולא הביאה לפיזורה של הכנסת, אבל באופוזיציה הצליחו לשלול מהחרדים את הכלי האפקטיבי ביותר לגרימת פשרות במתווה הגיוס – קידום חקיקה לפיזור הכנסת.





Source link

Continue Reading

כל העדכונים