סערה בתקשורת הבריטית: תאגיד השידור הציבורי BBC פרסם היום (שני) דו"ח פנימי חריף, הקובע כי הסרט התיעודי "Gaza: How to Survive a Warzone" ("עזה: איך שורדים אזור מלחמה") הפר את כללי העריכה של התאגיד, לאחר שלא נחשף לצופים שמי שנבחר לשמש כקריין – נער בן 13 – הוא בנו של בכיר בממשלת חמאס.

🔺BREAKING: BBC ‘breached editorial guidelines’ over Gaza documentary, review finds

Gaza: How To Survive A Warzone failed to disclose to viewers that the narrator’s father had a role within the Hamas-run government https://t.co/uw9iUXXRAW

— The Times and The Sunday Times (@thetimes) July 14, 2025

למרות שמדובר בנתון מהותי, שהשלכתו על אמינות הסרט והצגתו לציבור היא ברורה, הדו"ח מציין כי המידע לא נמסר לגורמים המערכתיים ב-BBC לפני השידור. הסרט שודר לראשונה בפברואר האחרון, הוסר מהפלטפורמות זמן קצר לאחר מכן בעקבות תלונות – וכעת מתבררת התמונה המלאה.

הפרת הנחיות, חוסר שקיפות – אך לא השפעה על התוכן

הדו"ח, שהוזמן על ידי הנהלת התאגיד ונערך על ידי פיטר ג'ונסטון – ראש מחלקת תלונות וסקירות עריכה (שאינו כפוף ל-BBC News), מבקר הן את חברת ההפקה העצמאית HOYO Films והן את אנשי העריכה של ה-BBC. "הייתה זו טעות חמורה באמינות, משום שהצופים לא ידעו שהילד נושא זיקה ישירה לבכיר בגוף הלוחם בישראל", נכתב בדו"ח. עם זאת, נשללת האפשרות שהאב או משפחתו השפיעו בפועל על התוכן או ניסו לקדם נרטיב תעמולתי כלשהו.

"התרשמנו כי הקריינות הייתה מתוסרטת, ולא כללה מידע מטעה, אך העובדה שלא נחשפה זהותו המשפחתית של הקריין פגעה באמון הציבור", נכתב. עוד נקבע כי בנסיבות שנוצרו, הבחירה להשתמש בילד הזה כקריין לסרט על אודות הסבל בעזה הייתה "בלתי הולמת, גם אם לא הפרת הנחיות פורמלית".

רשלנות הדדית

שלושה אנשי צוות של חברת HOYO Films ידעו על זהות האב – אך לא מסרו זאת ל-BBC. עם זאת, ג'ונסטון מציין גם "כשל פנימי" מצד תאגיד השידור, שלדבריו "לא הפעיל די ביקורת או בדיקת רקע על זהות המשתתפים, במיוחד כאשר מדובר בנושא רגיש ובשימוש בקטין".
הסרט אושר לשידור, אף שנותרו "שאלות פתוחות" שלא נענו במלואן.

לא רק טעות – שינוי שיטה

בתגובה לממצאים, הודיעה BBC על שורת צעדים מערכתיים חסרי תקדים:

שינוי בתרגום מונחים אנטישמיים: המונחים "יהוד/יהודי" שהופיעו פעמים רבות בתוכן הסרט, יתורגמו מעתה באופן מילולי לא כ"ישראלים" או "ציונים" – אלא באישור בכיר בלבד.

פיקוח על קריינים בתוכן שנוי במחלוקת: בחירת קריין לתכניות רגישות תותנה בבדיקת רקע מעמיקה, כולל עבר משפחתי, רשתות חברתיות וזיקה פוליטית.

הקמת תפקיד חדש: יוקם תפקיד חדש ב-BBC – דירקטור תחום תעודה ואקטואליה – שיהיה אחראי לפיקוח אסטרטגי על הפקות חיצוניות מורכבות.

"שער ראשון": כל תוכנית "עתירת סיכון" תעבור שלב מקדים מחמיר (First Gate), לפני שתתקדם לאישור רשמי.

תגובת ה-BBC: "איבדנו אמון – נפעל להחזירו"

מנכ"ל ה-BBC, טים דייווי, פרסם התנצלות רשמית: "מדובר בכשל רציני בתחום האמינות. הצופים שלנו מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר – ועלינו לוודא שהדבר יישמר בעתיד. אנו מודים לפיטר ג'ונסטון על עבודתו היסודית ומתחייבים ליישם את כל המלצותיו".

גם יו"ר מועצת המנהלים של BBC הצטרף לדברים: "שקיפות ואמינות הם יסודות עיתונאות חופשית. ננקוט צעדים כדי שהטעויות הללו לא יחזרו".

חברת ההפקה מתנצלת – אך טוענת: "הכוונה לא הייתה להטעות"

בהודעה שמסרה HOYO Films, נכתב כי היא "מקבלת את מסקנות הדו"ח במלואן" ומצטערת על כשלי התקשורת. עם זאת, נטען כי לא נעשה כל ניסיון להסתיר מידע בכוונה תחילה.

עוד נמסר כי אין כוונה לשדר את הסרט מחדש בגרסתו המקורית, אך מתקיימים מגעים מול ה-BBC על גרסה ערוכה ומפוקחת מחדש, "כדי לאפשר לקולם של ילדים חפים מפשע להישמע – בצורה הוגנת".

השלכות בינלאומיות – גם לישראל

בעבור הקהל הישראלי, פרשת "עזה: איך שורדים אזור מלחמה" מציפה סוגיות מהותיות סביב תפיסת התקשורת המערבית את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעיקר סביב שימוש לא ביקורתי בנרטיבים אנטי-ישראליים במסווה של סיקור הומניטרי.

הכללת מונחים כמו "יהוד" – מבלי לתרגם אותם כ"יהודים" – עוררה בעבר ביקורת על כך שתאגידים מערביים "מטשטשים" סממנים אנטישמיים. כעת, לפחות ב-BBC, מסתמן שינוי כיוון.

גדעון פולטר, מנכ"ל הקמפיין נגד אנטישמיות, אמר: "אנחנו מחכים חודשים לדו"ח הזה, רק כדי שה-BBC ינסה לקבור אותו תחת הגופה המקצועית של גרג וולאס. ובכל זאת, הדו"ח לא אומר שום דבר שלא ידענו כבר: תשלום מכספי האגרה למשפחה של חמאס – היה מעשה רע. הדו"ח לא מציע שום תובנה חדשה, וכמעט נראה כאילו הוא מנסה לזכות את ה-BBC מאחריות. ההמלצות שלו – פשוט מעליבות. היחידה שיש לה ערך כלשהו – ואפילו לא נכנסה לרשימה הסופית – היא ההצעה לשקול תרגום מדויק יותר של קללות בערבית נגד יהודים, שה-BBC מתרגם בכוונה בצורה שגויה כבר עשרות שנים".

"ה-BBC הוא מקום שבו ההטיה מושרשת כל כך עמוק, שדבר כזה בכלל יכול היה לקרות. הדו"ח הזה לא מתמודד עם הבעיה הזו בשום צורה. ציפינו לזה מדו"ח פנימי של ה-BBC, ולכן מההתחלה דרשנו חקירה חיצונית, יסודית, של ההטיה בסיקור המזרח התיכון של ה-BBC, וכן השעיה של תשלום אגרת הרישוי עד שזה יקרה. אם ה-BBC היה ארגון שמישהו באמת נותן בו דין וחשבון, בכירים היו נאבקים על מקומם. אבל במקום זה – עוד התחייבות חלקלקה ‘לעדכן כמה קווים מנחים’. זה מזעזע. תחת המנכ"ל טים דייווי, ה-BBC הידרדר ממוסד לאומי מוערך לבושה לאומית. הוא צריך ללכת. אנחנו מנהלים שיח עם המשטרה על קיום מצעד 'בריטניה נגד אנטישמיות' מול בית ה-BBC ב-7 בספטמבר, כי אי אפשר להילחם באנטישמיות בבריטניה בלי לטפל בריקבון שב-BBC".

נקודת שפל חדשה נרשמה אתמול – שלא רק שוברת את כל הכללים של אתיקה עיתונאית, ומרסקת כל מה שידענו על גבולות מוסריים, אלא מציגה מהי הסתה לאלימות בפורמט טלוויזיוני. ערוץ 14, שלקח על עצמו את תפקיד שופר השלטון, הפך את עצמו רשמית לערוץ תעמולה חשוך, מסית, מסוכן ובעיקר כזה שאין לו שום קווים אדומים.

במסגרת הניסיון האובססיבי להפוך את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאויבת העם בניסיון להורידה מתפקידה, החליטו עורכי התעמולה בערוץ לחשוף צילום רנטגן של הגופה שלה, כן, של הגופה שלה. זה לא מטאפורה, זו לא בדיחה, לא סאטירה ולא גימיק, למרות שצמד המנחים המסוכנים נועם פתחי ושי גולדשטיין יסתתרו מאחורי הכסות של תוכנית סאטירית בה מותר לומר הכל. האמנם?

שני ליצני החצר של הדיקטטורה הציגו את דמותה של היועמ"שית בתצלום רפואי מבעית שנועד להבעיר את הדמיון של הצופים, ולשכנע אותם שהיא לא רק "מסוכנת", אלא גם מטרה לגיטימית. על המסך שלכם בלב שידור חי, בפריים טיים, מול עיני ציבור צופים שלם, תמונת רנטגן מזוויעה של גלי בהרב-מיארה, מוקרנת בענק.

גולגולתה נחשפת על המסך כאילו הייתה חפץ ניתוח רפואי, בזמן שהמגישים פתחי ושי מפרקים אותה ל"רכיבים", מרפרפים על הפגיעות שלה וחוזרים על המונח פגיעה כשהם מחדירים לצופים מסרים של פגיעה ביועמ"שית. הם טענו ברצינות חולנית ש"לא זיהו פגיעה בגולגולת", אבל דווקא "בלבלב יש בעיה" רפואית/פוליטית. זה נשמע מופרך? זו המציאות ששודרה אמש. רנטגן, גופה, יועצת משפטית, שידור חי.

ובזמן הזה, באותו שידור מסוכן, מוקרנת גם תמונתו של העיתונאי אביעד גליקמן, מבקר הממשלה, שנחקר במשטרה בלי שום עילה פלילית, והם, המנחים הבזויים, מעוותים את שמו והופכים אותו מלבלב לכלבלב גליקמן. זה לא רק זול, זה אסור. אי אפשר לקרוא לבן אדם "כלבלב" בשידור תקשורתי. זו עילה לתביעה, זו השפלה מכוונת ורמיסה של כבוד האדם. ולא רק את הלבלב והכלבלב מצאו שם, הם גם רמזו לדליפות מאזור הכליות. אלו הם פני השידור שהופכים את כולנו לצופים באלימות, בהשפלה, ובהסתה.

זה לא שידור עיתונאי, זו לא ביקורת, זה גם לא סאטירי בשום צורה. זה רף פלילי מובהק, זו קריאה לאלימות. זו חריגה מסוכנת מאחריות ציבורית ומגבולות החוק. בעולם מתוקן, על דבר כזה עורך ראשי היה מודח מיד, שדרנים היו מפוטרים, והערוץ היה נדרש לתת את הדין. אבל כאן? כלום, דממה. במערכת החוק ובמערכת הפוליטית ובמשטרה שנכבשה על ידי המשטר.

ערוץ 14 הוא ערוץ התעמולה בהתגלמותו שהפך למכונת רעל, אולפנים שמזרימים שנאה 24/7, שדרנים שמעלים קונספירציות חסרות בסיס וטוקבקיסטים עם מיקרופון שמעודדים את הרחוב להתפרץ, להתסיס ולשנוא. אבל הפעם הם כבר לא הסתפקו במילים, הם הלבישו על המסך דימוי של גופה, שרק חסר היה לראות את הגולגולת שלה מרוטשת. זה כבר לא רמיזה, זו המחשה גרפית של יעד לחיסול ציבורי.

מישהו צריך לשים לזה סוף, היועצת המשפטית לממשלה חייבת להגיש תביעה משפטית, לא רק בשם עצמה, אלא בשם כולנו. זו אינה פגיעה פרטית, זו התקפה על מוסד ממלכתי, על שלטון החוק, על כולנו כחברה דמוקרטית. אבל תביעה אזרחית לא תספיק הפעם, חייבת להיפתח חקירה פלילית. כי מה ששודר אתמול הוא לא עוד פרובוקציה, זו הסתה לרצח, בפורמט טלוויזיוני.

זה לא עניין של ימין או שמאל, זה לא ויכוח פוליטי, זה קונצנזוס אנושי בסיסי, זה גבול של שפיות. ואם כחברה נעבור על זה בשתיקה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתעוררים יום אחד למציאות שבה שידור כזה כבר לא רק מסית אלא גם מקדים למעשים. יחד עם זאת עולה ומתגבר החשש הגדול איך תתנהל המשטרה במקרה הזה, כשהיא מנוהלת על ידי האיש שמקודם לילות כימים בערוץ המשיחי ה-14.

הבעיה היא לא רק בערוץ 14. הבעיה היא בכך שנתנו לו לגיטימציה. שהוא יושב בכבוד במדרג ערוצי החדשות, מקבל סובסידיות, ומוזמן לפאנלים של "שיח דמוקרטי". אבל ערוץ שמציג תצלום רנטגן של גופה של עובדת ציבור בהקשר פוליטי הוא לא חלק מהשיח, הוא איום על השיח, הוא נשק תעמולה.

אני לא יודעת אם לבכות או לצרוח. זה כבר לא זעם אישי, זו זעקת אמת, זה צו השעה של כולנו, זו קריאת חירום דמוקרטית. ערוץ כזה הוא לא כלי תקשורת, הוא אל-ג’זירה על סטרואידים תעמולתיים, והוא הרבה פחות מכובד ממנה.

ערוץ 14 הוא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה, מסוכן יותר מהממשלה, מסוכן יותר מכל מפלגה קיצונית, כי הוא מציג את עצמו ככלי תקשורת, ומפיץ את הרוע הכי עמוק של החברה שלנו באצטלה של חדשות, במקרה הנוכחי באצטלה של סאטירה. אם נמשיך להבליג, הדם הפעם יהיה על הידיים של כולנו.

ארגון הפרקליטים ואיגוד המשפטנים המייצגים את עובדי השירות המשפטי הציבורי, מביעים שאט נפש וזעזוע עמוק מהסרטון: "היועצת המשפטית לממשלה היא עובדת ציבור מסורה וראשת השירות המשפטי הציבורי – מוסד בסיסי וקריטי לכולנו כחברה, לקיום סדר ציבורי וחברה מתפקדת ומניעת אנרכיה. ניתן לחלוק עליה מקצועית ולמתוח עליה ביקורת עניינית, אך היא, וכלל עובדי הציבור ובהם עובדי השירות המשפטי הציבורי, אינם צריכים להיות חשופים לשיסוי והשפלה ומתקפות ארסיות ומבזות, תחת איצטלה "סאטירית" כביכול, הפוגעות בהם כבני אדם וחותרות תחת לגיטימיות מוסדות החברה והמשפט כולן. נחצו כל הקווים בשיח התקשורתי הרעיל והפוגעני, ואחריתו מי ישורנה! מספיק, כולנו משלמים את המחיר".

נתוני הרייטינג החדשים חושפים התפתחות מעניינת בנוף התקשורת הישראלי: לראשונה מאז עלייתו לשידור, שרון גל בערוץ i24NEWS משיג נתח צפייה זהה לזה של כאן 11 במהדורות המוקדמות – שניהם עם 1.4% ו-31-34 אלף צופים. מדובר בהישג משמעותי עבור הערוץ החדש, ובמיוחד עבור גל שעבר לערוץ לאחר עזיבתו את ערוץ 14.

בעוד שקשת 12 ממשיכה לשלוט במהדורות המוקדמות עם גדעון אוקו שהשיג 9% וכ-210 אלף צופים, התחרות על המקומות הנמוכים יותר הולכת ומתחדדת. ערוץ 14 עם יערה זרד משיג 4.8%, ורשת 13 עם ברוכי קרא מגיע ל-3.5%. ההשוואה בין גל לכאן 11 מעידה על כך שגם ערוץ קטן יחסית יכול להתחרות בתאגיד השידור הציבורי כאשר יש לו אישיות תקשורתית חזקה.

במהדורות המרכזיות הפער גדול יותר – דני קושמרו מחדשות 12 ממשיך להוביל עם 13.3%, בעוד מירי מיכאלי ב-i24NEWS משיגה רק 0.7%. עם זאת, ההישג של גל במהדורה המוקדמת מראה שיש פוטנציאל צמיחה משמעותי לערוץ, במיוחד בשעות שבהן התחרות פחות עזה והצופים מחפשים אלטרנטיבות לערוצים המרכזיים.

בשעות הפריים טיים, התחרות נשלטת על ידי תוכניות הריאליטי הגדולות. "האח הגדול" של רשת 13 מוביל עם 17.7% ו-453 אלף צופים, בעקבותיו "רוקדים עם כוכבים" בקשת 12 עם 15.7%. ערוץ 14 עם "הפטריוטים" של ינון מגל משיג 6.1%, בעוד ש"הזירה" של כאן 11 נאלצת להסתפק ב-4.3%. הנתונים מראים שבשעות השיא, הקהל הישראלי עדיין מעדיף בידור קל על פני תוכניות אקטואליה.

גם בשעות הלייט נייט, רשת 13 שומרת על עליונות עם "הצינור" שמגיע ל-8.8% ו-205 אלף צופים. גיא פינס בקשת 12 משיג 7.8%, בעוד שערוץ 14 עם "פתחי את שי" וכאן 11 עם "מהצד השני" נאבקים על המקומות האחרונים עם 3.6% ו-3.2% בהתאמה. המספרים מעידים שגם בשעות המאוחרות, הערוצים המסחריים הגדולים ממשיכים לשלוט בעוד הערוצים הקטנים מתקשים לפרוץ את מחסום ה-4%.