כלכלה
יגיע גם לפנסיות שלנו: המלחמה של דונלד טראמפ משפיעה על הישראלים
מאיומים למעשים: מלחמת הסחר שריחפה באוויר מאז נובמבר האחרון כבר כאן. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הטיל שורה של מכסים על סחורות מרוב מדינות הסחר המרכזיות של מדינתו ובורסות העולם נכנסו בבת אחת לסערה חורפית. גלי הירידות שהחלו כבר בשבוע שעבר המשיכו גם השבוע ואנליסטים מעריכים שהמגמה תימשך, בוודאי בימים הקרובים.
גם על סחורות ושירותים מישראל הוטל מכס בשיעור של 17% וראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוזמן לוושינגטון בין היתר על מנת לדון בדרכים להתמודד עם המכסים ומאזן הסחר הישראלי-אמריקאי. ההזמנה שהגיעה בתוך מספר ימים ממועד הכרזת טראמפ ובעיצומו של ביקור ממלכתי בהונגריה עשויה לשנות את מאזן הסחר של ישראל עם ארצות הברית, שבדומה למדינות רבות, נוטה בבירור לצד ישראל.
אז מה היא מלחמת סחר והיכן היא פוגשת את תיקי ההשקעות, החסכונות והפנסיה שלנו? בדומה למלחמה רגילה, גם מלחמת סחר גובה קורבנות, לעיתים בנפש על אף שאין שימוש בנשק חם או קר. במלחמת סחר מטילות מדינות מכסים על סחורות ממדינות אחרות ובכך עשויות להשפיע על המצב הכלכלי והחברתי אותן מדינות. הטלת מכסים נעשית לרוב משתי סיבות מרכזיות: חיצונית ופנימית.
חיצונית – כדי לפגוע כלכלית במדינות אחרות ולאלץ אותן לחשב מסלול מחדש. כך לדוגמה, בניסיון להחליש את סין ולמתן את כוונותיה ההתקפיות אם ישנן. הטלת מכסים כבדים עשויה לסייע בכך בדומה לסנקציות כלכליות.
פנימית – כדי לחזק את הכלכלה המקומית בדגש על שוק העבודה המקומי ולהגן על יצרנים מקומיים (פרוטקציה). כך למשל, מחירו של אננס בישראל גבוה עד פי עשרה ממחירו במדינות רבות בעולם וזאת בשל המכס הרב המוטל על ייבוא חיצוני במטרה להגן על המגדלים המקומיים.
ארצות הברית של טראמפ, שהיא (עדיין) הכלכלה הגדולה בעולם, רוצה לחזור לימי הזוהר שלה. סיסמת הבחירות של טראמפ הייתה ההבטחה "Make America Great Again". הטלת המכסים נועדה על־מנת להחזיר לארצות הברית מפעלים ומקומות עבודה שנדדו למקסיקו וקנדה הסמוכות ולסין ומדינות מזרח אסיה, ולכל הפחות לאזן את הסחר של ארצות הברית עם מדינות העולם שרובן מוכרות לה יותר משהן קונות ממנה. חלקן אף נהנות משיעור מכס אפסי כשהן מייצאות לארה"ב, אך גובות מכס על סחורות שהן מייבאות מארה"ב.
אם ללמוד מניסיון העבר, מלחמות סחר וניסיון "להנדס" את השוק החופשי, נכשלו והסתיימו בהסכמי סחר חופשי ובמיתון מקומי. כלומר, לכאורה ההיפך מהמטרה המוצהרת של הטלת המכסים. כך ניתן להסיק ממלחמות סחר שהתנהלו במאה הקודמת ובזאת שלפניה. עם זאת, קשה להעריך מהיקרה במקרה הזה שכן חלו תמורות גדולות מאוד בסחר העולמי ובתלות ההדדית של מדינות זו בזו.
כלכלנים מזהירים מפני מיתון כבד שעשוי להתפתח בארצות הברית בעקבות הטלת המכסים שכן צעדי התגובה של מדינות שונות כוללות הטלת מכסים ועל סחורה אמריקאית מה שיפגע בייצוא וממילא בשוק העבודה וישפיע, כאמור על הצריכה, על הצמיחה, על התוצר הלאומי האמריקאי וכמובן על הגירעון שלה. החששות מפני מיתון החלו להשפיע הרבה לפני הכרזת הנשיא בשבוע שעבר. לאחר ההכרזה החריפו החששות ויחד עמם הירידות בבורסות העולם, כולל זו שלנו. ומכאן גם ההשפעה על תיקי ההשקעות, החסכונות והפנסיה שלנו.
רוב כספי החיסכון שלנו מושקעים בשוק ההון. גם אלו שמושקעים במוצרים וערוצים "סולידיים" מושפעים מהמתרחש בשוק הפיננסי העולמי. ירידה בתשואות האג"ח כתוצאה מבריחה המונית מהמניות יכולה להיות דוגמה לכך. אגב, מדד ה־S&P 500 שאהוב מאוד על המשקיעים הישראליים, נפל דרמטית מתחילת השנה עד שערכו כיום אף נמוך מכפי שהיה לפני שנה.
הנפגעים הגדולים ביותר הם אלה שכספי החיסכון שלהם היו במסלולים מנייתיים או כאלה שעוקבים אחרי מדדי מניות דוגמת ה־S&P 500. גם חוסכים שכספם התנהל במסלולי אג"ח בכלל וממשלתי בפרט עשויים לגלות שירידות התשואות צמצמה באופן ניכר את הרווח שלהם.
עדיין מוקדם מדי לקבוע עד כמה והאם תצליח מגמתו של טראמפ לשפר את מאזן הסחר של ארצות הברית ולהחזיר אליה מקומות עבודה ודולרים. אבל ניתן להעריך ברמה גבוהה של ודאות, שגם הפעם, בדומה לאירועי העבר, הדבר לא עשוי להשפיע על תיק הפנסיה בטווח הארוך. כלומר, מי שיוצא לפנסיה עכשיו ומי שחייב את כספי ההשקעה שלו עכשיו מסיבה כלשהי, אכן הפסיד ובגדול. אך מי שלא זקוק לכסף בזמן הקרוב, לא ייפגע ככל הנראה. השוק, לאורך זמן, תמיד מתקן את עצמו.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
