ממשל דונלד טראמפ תקף את ראשות העיר וושינגטון בשל טענות על תגובה "פושרת" מצד פקידי וושינגטון לאיומים הגוברים של אנטישמיות בבירת המדינה. ליאו טרל, יו"ר כוח המשימה של משרד המשפטים למלחמה באנטישמיות, תקף את ראש העיר מוריאל באוסר על "התגובה הפושרת" שלה ל"משבר" האנטישמיות בעיר בסדרה של פוסטים בחשבון ה-X שלו השבוע – כך דווח בפוליטיקו.

טרל פרסם חליפת דברים עם משרד ראש העיר על בקשתו להיפגש ישירות עם ראש העיר כדי לדון באנטישמיות הגוברת בעיר — כולל מה שהוא כינה "מיסים יהודיים" שהוטלו על הקהילה בצורת עלויות אבטחה מוגברות. המתקפה בגלוי על הנהגת וושינגטון מסמנת חזית מחודשת של ממשל טראמפ נגד המחוז. טראמפ, שהעלה שוב ושוב רעיון של השתלטות פדרלית על וושינגטון במהלך כהונתו הראשונה, הציע את הרעיון שוב ביום שלישי במהלך ישיבת ממשלה ואמר: "נוכל לנהל את וושינגטון".

החלטתו של טרל להפנות את המיקוד של כוח המשימה שלו לבירת המדינה מגיעה גם לאחר רצח שני עובדי השגרירות הישראלית מחוץ למוזיאון היהודי של הבירה במאי, אירוע שהוביל להלם בקהילה המקומית וגרם למרכזים דתיים וקהילתיים יהודיים באזור וושינגטון לחזק את מנגנוני האבטחה שלהם.

"הייתה עלייה מטרידה באלימות אנטישמית בוושינגטון הבירה", כתב טרל בפוסט שצורף אליו צילום של המכתב הראשוני ששלח לראש העיר. "ראיתי דם שדוהה על המדרכה מחוץ למוזיאון היהודי של הבירה לאחר שטרוריסט מקומי רצח עובדי שגרירות ישראל. חברי הקהילה היהודית מתמודדים עם איומים, הפחדה — ובמקרים מסוימים, נאלצים לשלם 'מיסים יהודיים' מופרזים רק כדי לקבל אבטחה ולהרגיש בטוחים".

זאת לא הפעילות היחידה של כוח המשימה של טרל: טרל היה חלק מרכזי בחקירות הפדרליות של אוניברסיטאות בולטות על שנתנו במה לכאורה לאנטישמיות בקמפוסים שלהן, מה שהוביל לקיצוצים משמעותיים במימון הפדרלי והובילו למאבק משפטי על הצעד.

באוסר ניסתה להתנהל בעדינות עם טראמפ בכהונתו השנייה, בתקווה למנוע מתקפות אגרסיביות יותר על העיר. אולם, כאשר נציג ממשרד ראש העיר הפנה את טרל להיפגש עם פקידים ספציפיים שמוטלת עליהם האחריות לטיפול בנושאים הנדונים במקום עם ראש העיר עצמה, נראה שטרל רמז שבאוסר מנסה להתחמק ממנו.

"תגובה פושרת למשבר שדורש מנהיגות נועזת!" אמר טרל, ופרסם צילום של תגובת האימייל ממשרד ראש העיר, לפני שחלק את תגובת משרדו שדחקה להיפגש ישירות עם ראש העיר ונשבעה "לעדכן את הבית הלבן על הפגישה". משרד באוסר לא הגיב לדברים, ומשרד המשפטים סירב להגיב על הפוסטים והמכתבים של טרל.

בעוד שטרל תיאר שוב ושוב עלויות אבטחה מוגברות כ"מיסים יהודיים", המנהל הכללי של JShield, חטיבת הביטחון של הפדרציה היהודית של וושינגטון רבתי, הדגיש כי "המונח 'מס יהודי' אינו מונח שנמצא בשימוש בקהילה שלנו" — אבל אמר שהמשמעות שלו עדיין נכונה.

"בהקשר של וושינגטון, ה'מס היהודי' משקף עלות אמיתית ומתמשכת של להיות יהודי בסביבה שבה לא ניתן לקחת את הביטחון כמובן מאליו", אמר ראסטי רוזנטל מ-JShield, והוסיף כי "קהילות יהודיות נאלצו להגדיל משמעותית את ההוצאות על תשתית ביטחון בתגובה לאיומים מתמשכים".

למרות שמימון מסוים זמין דרך "רמות שונות של ממשל", הוא "לעיתים רחוקות מספיק כדי לענות על מלוא ההיקף של הצרכים", אמר רוזנטל, וציין כי "בגלל משאבים מוגבלים ותחרות גבוהה", חלק מהארגונים מקבלים מימון בעוד אחרים לא. חוסר מימון אינו המכשול היחיד במאמצי אזור וושינגטון להתמודד עם בעיות ביטחון הקשורות לאנטישמיות — התמיכה הפדרלית ביוזמות מקומיות נקטעה גם לאחרונה, אמר רוזנטל, בגלל הקצאת משאבים מחדש.

אבל אם כוח המשימה של טרל באמת מפנה את מבטו להתמודדות עם אנטישמיות במחוז, אמר רוזנטל שעזרה ל"הקמת מחדש של הקשר" בין JShield ל-FBI תהיה "צעד גדול" בהתמודדות עם ביטחון הקהילה המקומית.

ה-FBI לא הגיב לכתבה של פוליטיקו.

מנגנון ה"סנאפבק" הוא כלי שכלול בהחלטת מועצת הביטחון מספר 2231, המאפשר לכל מדינה החתומה על הסכם הגרעין להחזיר באופן אוטומטי את הסנקציות שהוסרו, במקרה של הפרה חמורה מצד איראן. הבקשה אינה דורשת אישור או הצבעה – אלא אם יתקבל רוב במועצת הביטחון נגדה, מה שנחשב לתרחיש בלתי סביר מבחינה פוליטית.

אם אכן ייכנס המהלך לתוקף, יבוטלו כלל ההקלות שניתנו לאיראן במסגרת הסכם הגרעין, ובהן הסרת האמברגו על ייבוא וייצוא נשק, הסנקציות הכלכליות, המגבלות על תוכניות חלל, והגישה למערכת הפיננסית הבינלאומית.

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי לעמדתה השימוע המתוכנן להיום מאפשר לממשלה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה וכל יועץ שיבוא אחריה משיקולים זרים ומושחתים. היועמ"שית הודיעה כי לא תתייצב לשימוע.

"השימוע הקבוע להיום מבוסס על החלטת ממשלה בלתי חוקית; יסודו בשיקולים זרים; הוא נערך למראית עין ואף דברי נציגי הממשלה, ביניהם חברים בוועדה, מעידים על כך שתוצאתו ידועה מראש; הוא מוחק, כלא היו, את לקחי פרשת בר-און חברון; והוא מאפשר לממשלה שליטה פוליטית מלאה בהליך סיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה ללא כל בקרה חיצונית, בניגוד להמלצות ועדת שמגר וכללי סיום הכהונה אותם קבעה הממשלה עצמה", כתבה היועמ"שית.

לדבריה, "השימוע, כביכול, הוא בגדר ניסיון בוטה להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית למוסד התלוי בחסדי הדרג הפוליטי, הנדרש לתת יד להפרות חוק ואשר נרתע מפעולות אכיפת חוק ומניהול הליכים פליליים נגד אנשי שלטון ומקורביהם שמא יבולע לו. המשמעות היא הסרת מגבלות על כוחה של הממשלה, פגיעה קשה בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בזכויות אדם וביכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם פרשות שחיתות שלטונית".

לטענת היועמ"שית, "הליך סיום כהונה חוקי, שנערך באופן תקין, בלב פתוח ובנפש חפצה, בהתאם לעקרונות שהותוו בהחלטת ממשלה לאחר פרשת בר-און חברון על בסיס דוח ועדת שמגר, הוא הערובה הקיימת למניעת שימוש לרעה בסמכות הפיטורים של הממשלה".

"אחרת תוכל הממשלה להדיח כל יועץ משפטי לממשלה, המשמש גם כתובע הכללי של המדינה, בתואנות שונות, אך בפועל מתוך שיקולים זרים או חלילה מושחתים. למשל, כתגובה לכך שהיועץ מנע פעולות לא חוקיות, הורה על חקירה או העמדה לדין של חבר קואליציה, סירב להפסיק הליך פלילי מתנהל נגד חבר ממשלה מכהן או כחלק מ"דיל פוליטי" להבטחת שרידותה של הממשלה", טענה היועמ"שית. 

על פי מכתב היועמ"שית, "השתתפות היועצת המשפטית לממשלה בהליך שיסודו אינו חוקי, שנערך למראית עין, הקובע דרך סיום כהונה חדשה שתפגע באופן קשה, מעתה ואילך, בעצמאותו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי הציבורי – תיתן תוקף להליך. בכך תחטא היועצת לתפקידה" – כך שהיא אינה צפויה להשתתף בשימוע.