רגע, עצירה קטנה. אני לא בטוח יותר שיש הגדרה חד ערכית ומשמעית ביחס לעמדה הזאת, שכל חובב כדורסל ישראלי בכלל ו-ותיק בפרט יודע להסביר בידענות מהי. יש הרבה מאוד סוגים של רכזים, טובים יותר ופחות. יש קלאסיים, יש מזרח תיכוניים ויש קונטיננטליים. במסגרת הבופה העשיר אפשר לבחור במה שרוצים. ועדיין, יש כאלו שהם כן וכאלו שהם לא. הוא כן.
ים מדר יכול לעיתים להיכנס למוד שבו הוא מסתער אלי טבעת, מועד ונופל על התחת כשהכדור גם בידי הקבוצה היריבה ובדרך לדאנק קל בצד השני. ולעיתים, כשקבוצות מאתגרות אותו לוותר מהר על הכדור לטובת מסירה פשוטה ומהירה, כפי שעשתה לו למשל הפועל ירושלים, כפי שקרה לו במחצית השניה של המשחק הקודם, זה לא בא לו בטוב וזה מוציא אותו רע. התחושה שלי שהיא שהרגעים הללו פוחתים. מדר, עם עזרה גדולה שקיבל מהטימורים של העולם, היה בשליטה בכל הנוגע למושג האמורפי הקרוי קצב משחק. הוא הלך על מהלכים גדולים אבל ידע גם לוותר, לזוז הצידה בלי כדור או להזיז הצידה בפשטות את הכדור. הוא שלט בארוע.
ואז הדבר עצמו. כולנו מתים על סיפורי ספורט גדולים. על ההוא שחוצה את קו הסיום באולימפיאדה כשהוא מדדה על רגל אחת. ההוא שלקח אליפות NBA כמעט ובלי רגליים. משחק השפעת של ג'ורדן, משחק השפעת של מיקי. מדר אתמול סיפק לנו חוויה דומה, כי הגיע רגע שבו ניכר היה שהאיש גמור. הוא זעק מכאבים, במובן המילולי של המילה. הוא התקשה ללכת ו-ודאי לרוץ. הוא נכנס לעימות עם המאמן שלו גם כי לא רצה לצאת וגם כי דרש כבר לחזור. כשנשאר בחוץ, פסע הלוך ושוב כמעט כמו רונאלדו ביורו. כשחזר לשחק, עצם הנוכחות שלו עשתה הבדל. הוא היה חתום על אחד המהלכים המשמעותיים ביותר במשחק, כ-4 דקות וחצי לסיומו ובשיא הקאמבק של הספרדים. ולנסיה הריצה תרגיל קבוע שלה, שבו עובר כריס ג'ונס על שתי חסימות מלמעלה (לעכברים – אייברסון קאט) ומשם אמור לקבל כדור בצד השני. הפועל תל אביב כבר ספגה מהלך הסדרה הקצרה הזאת כמה נקודות כשלא טיפלה בזה מדויק מספיק. ומדר עבר את החסימות האלו מלמעלה, נכנס לקו המסירה, הסיט את הכדור, ייצר איבוד כדור והלך לחלק כיפים עם הקהל שישב על הפרקט.
מדר הוא לא תוספת ישראלית משמעותית של הפועל תל אביב, אלא של אחד מהשחקנים הכי טובים שיש למפעל הזה להציע. שחקן יורוליג במובן הלא אוטומטי של המילה, שירצה לנצח עוד 3 משחקים כדי להוכיח את זה שוב בעונה הבאה.
כדי שיקבל סיכוי לעשות את זה, נראה שהקרב הבא עובר דרך מכשיר ה-MRI. בפעם הקודמת שבו נדרש להשבית עצמו (מעבר למשחקי הנבחרת) במשחק משמעותי, הוא סירב לוותר על הדרבי. עכשיו הוא, הקבוצה שלו והאדומים בכלל ממתינים בדריכות לפענוח של הרופא ולרגליים של מדר.