100 מיליון דולר, לא פחות, נכנסו לארנקו של הסופר בתמורה לעיבוד 14 סדרות וסרטים בהשראת ספריו, ונטפליקס חולבת את ההסכם עד תומו. רק לפני שבועות בודדים עלתה הסדרה התשיעית "הרלן קובן: דיו חיוור" (שעלילתה מתרחשת בפולין), והנה כבר בימים אלה מתנגנת ברשת הסטרימינג סדרה חדשה "הרלן קובן: משחק הציד" – שעלילתה מתרחשת בארגנטינה.
גילוי נאות: אני לא אוהב את הרלן קובן. אין לי סבלנות אליו. קראת ספר אחד שלו, קראת את כולם. מתרחש פשע, על פי תור מחשיד קובן כמה וכמה דמויות, בלש/ית שחייו/ה האישיים מסובכים (אבא חולה, ילד מתוסבך, גרוש טורדני) מגיע/ה אל הפושע, ספין עאלק מפתיע בסוף, ונקסט, כמו שחקן שח במשחק סימולטני מול עשרה יריבים ממשיך קובן עוד לפני ארוחת הצהריים לתקתק את הספר/הסרט/הסדרה הזהים הבאים.
"משחק הציד" לא שונה מהנוסחה הבסיסית שלו. נערה נעלמת, עיתונאית אם לילד חמוץ פנים מנסה להתחקות על עקבותיה. כתוספת לתחכום העבריין, ככה מתברר, עושה שימוש במשחק מחשב שדרכו הוא מתקשר/מפתה את קורבנותיו. לא שקובן עושה תחקיר מעמיק על האפשרויות הרבות שניתן להשתמש בהן דרך משחק מחשב. לראיה בתוך שני פרקים נעלם המשחק כלא היה ואיתו ההבטחה לאיזשהו תחכום טכנולוגי בסדרה. מדריך נוער נחשד בפגיעה בנערה וגם הוא נעלם מהסדרה. ואט־אט מתקדמת העיתונאית לעבר הפתרון, עד, כמובן, התפנית השגרתית הקובנית הבלתי מפתיעה בדקותיה האחרונות של הסדרה.
קובן, כידוע, הוא שלאגר עולמי. אז בטח שכל הכבוד ושמחת מנהל הבנק איתו, אלא שעל זה ניתן גם לומר בלי להתבייש, אז מה. ריקודי מנהל הבנק לא מחייבים צופה/קורא להצדיע לקובן כל אימת שיוצא מוצר חדש פרי עטו. התחושה היא דווקא שכבר לפני הרבה ספרים והרבה מיליונים קובן נפל במלכודת של יצרנים סדרתיים שפחות מותחים את שרירי היצירה ומסתמכים על התבניות הישנות והמשופשפות שעד היום סיפקו את הסחורה. "הרלן קובן: משחק הציד" אפילו לא טורחת להעמיד פנים. היא דהויה, לא באמת מייצרת מתח, על הדרך מתבססת על דיאלוגים חיוורים ומשחק רע, ויתרונה היחיד הוא שהיא מסתיימת ומקרבת אותנו צעד נוסף אל סוף סדרת קובן בנטפליקס.
Source link
