גם במדינות שקרובות יותר לישראל בוחנים את המצב בזכוכית מגדלת ואף מטיחים ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו. יוסוף א-דיני, חוקר ויועץ אינטלקטואלי סעודי, התייחס בשבוע שעבר במאמר בעיתון הלונדוני והפרו-סעודי, "א-שרק אל-אווסט", לכוונה לפטר את ראש השב"כ בר: "כעת זה נהיה ברור שההתנהגות של נתניהו לא קשורה לביטחון של ישראל, אלא עבור הישארותו בשלטון ואין הוכחה לכך יותר מפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. החלטותיו של נתניהו מגלות כי הוא חותר להרכבה של משטר ביטחוני המשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו בראש ובראשונה – אפילו אם זה יביא לפירוק מוסדות המדינה".
עוד טען א-דיני במאמרו כי "תפיסת המלחמה הנתניהותית לא מהווה רק אמצעי בכדי להגן על הישראלים, אלא כלי לביסוס האוטוריטריות. בעוד החטופים סובלים, נתניהו מתמקד בהגשת תלונות נגד יריביו – כשהוא מאשים אותם בהוצאת דיבה וזאת בניסיון נואש להפיל כל התנגדות".
א-דיני חתם את מאמרו במילים הבאות: "קרוב לוודאי שעם נפילתם של עוד קורבנות, עם המשך המלחמה ועם אי-עצירתה, יתגבר הבידוד הבין-לאומי של ישראל ויתגבר הלחץ הפנימי, במיוחד בסוגיית גורל החטופים. למרות זאת, לא נראית באופק אפשרות לנפילה מהדהדת של נתניהו וזאת בגלל סיבה פשוטה: נתניהו מוכן לשרוף כל דבר לפני שיישאר בשלטון, אפילו אם המחיר הוא עתידה של ישראל".
כמו בישראל, גם בעולם הערבי רואים את הנעשה בישראל כחזרה ל-6 באוקטובר ומזהים את החשש בישראל מפני מלחמת אזרחים. בעוד במדינות הערביות המתונות מזהירים את ישראל, במרומז לבינתיים, מהשלכות של מצב זה על ישראל עצמה ועל יחסה עם אותן מדינות. ניתן להעריך שלאור המכות הקשות שהנחיתה ישראל ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן – אירגוני הטרור הרצחניים ישקלו טוב מאוד האם לנצל לטובתן את המשבר הפוליטי-חברתי-משפטי, אך אם יש משהו חשוב שלמדנו מ-06/10 הוא שלמחרת הגיע 07/10.
תומאס ברק, שגריר ארצות הברית בטורקיה ושליח הממשל האמריקני לסוריה, אמר במסיבת עיתונאים לאחר הפגישה שקיים עם נשיא לבנון, ג'וזאף עאון כי היתה פגישה מעניינת ומצויינת. "הייתה זו פגישה מעניינת ומצויינת. הנשיא טראמפ והשר רוביו אסירי תודה לתגובה המהירה להצעות שלנו. מדובר בתקופה חשובה מאוד ללבנון ולאזור. הגיע הזמן לשינוי באזור מאחר והכל משתנה".
"הנשיא טראמפ מכבד מאוד את לבנון, הוא תומך בלבנון והוא רוצה לסייע בשיגשוג של לבנון", אמר נחרצות השליח האמריקני. "התגובה של לבנון מלאה ברעיונות ואני מרוצה ואסיר תודה לכך. ממשלת לבנון נתנה לנו משהו טוב בזמן כל כך קצר ואנחנו צריכים להתעמק בפרטים בכדי להגיע לפיתרון".
תומאס ברק המשיך ואמר כי "כולם עייפים ממה שקרה בשנים האחרונות וכעת יש מסגרת חדשה – לכן, עלינו לנצל הזדמנות זו". עוד הוסיף: "ארצות הברית רוצה שהלבנונים, יפעלו בסוגיית חזבאללה. ארה"ב לא רוצה להגיד לכם לשנות את המשטר ואנחנו רוצים שאתם תעשו את השינוי ונתמוך בכם. אם לא תרצו שינוי, אז אין לנו בעיה – האזור יתקדם במהירות ואתם תישארו מאחור", קבע.
השליח תומאס ברק, שמהווה גם כאיש הקשר של הממשל האמריקני מול לבנון התייחס למצב בין ישראל ולבנון. "ישראל רוצה שלום עם לבנון, אבל האתגר הוא איך להגיע לשלום". ברק המשיך ונכנס לפוליטיקה שעומדת מאחורי הדברים: "חיזבאללה הוא מפלגה פוליטית ויש לו גם צד צבאי. חזבאללה צריך לראות שיש לו עתיד והדרך היא לא נגדו, אלא שיש מקום לשלום".
שר התחבורה לשעבר של רוסיה רומן סטארובויט נמצא היום (שני) ללא רוח חיים בדירתו – שעות ספורות אחרי שהודח במפתיע על ידי הנשיא ולדימיר פוטין. ועדת החקירות של רוסיה, הגוף האמון על חקירות מרכזיות, אמרה שגופתו של השר המודח נמצאה ירויה במכוניתו, כשלפי ההערכות הוא שם קץ לחייו.
פיטוריו הבוקר על ידי פוטין הגיעו על רקע המשבר שחווה ענף התחבורה הרוסי עם התמשכות המלחמה באוקראינה לתוך שנתה הרביעית. בנוסף לכך, סטארובויט כיהן כמושל מחוז קורסק שבמערב רוסיה במשך כחמש שנים, עד כמה חודשים בלבד לפני מתקפת הפתע האוקראינית באוגוסט אשתקד, שהביכה את מוסקבה והקנתה לקייב מאחז בתוך השטח הרוסי.
הצו של פוטין לא סיפק שום סיבה לפיטורים של השר, שרק מונה לתפקיד במאי שעבר. הקרמלין אמר שאנדריי ניקיטין, מושל מחוז נובגורוד לשעבר, מונה לממלא מקום שר התחבורה ופרסם תמונות שלו לוחץ יד לפוטין בקרמלין.
ועדת הבריאות והוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים קיימו היום (שני) דיון משותף על שיקום בית החולים סורוקה בבאר שבע, שנפגע מפגיעת טיל איראני במהלך המלחמה מול איראן. בדיון נחשף כי משרד הבריאות מינה פרויקטור שיטפל בשיקום סורוקה.
שר הבריאות אוריאל בוסו עדכן כי משרד הבריאות מינה פרויקטור ייעודי שילווה את תהליך ההתחדשות של בית החולים, וציין כי מתוכננת הקמת "מבנה התקומה" – בניין אשפוז חדש בן 10 קומות, שיספק מענה רפואי ומיגוני מתקדם לתושבי הנגב. לדבריו, "מה שנפגע ייבנה מחדש ובצורה מתקדמת ובטוחה יותר. סורוקה הוא עוגן לאומי לבריאות תושבי הנגב, ומשרד הבריאות רואה בו חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה".
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, סיפר על סיור שערך בסורוקה יחד עם שר הרווחה, ימים ספורים לאחר הפגיעה: "ראינו מקרוב את הנזק – קומות שקרסו, ציוד שנפגע, מחלקות שיצאו משימוש – אבל גם את הרוח של הצוותים. רופאים, אחיות ואנשי צוות שפעלו באחריות ובשקט למרות הכאוס. זו חובתנו כוועדה לעקוב אחרי תהליך השיקום, לדאוג לפתרונות אמיתיים ותקציבים מתאימים, כדי שסורוקה יחזור לתפקוד מלא ואפילו טוב יותר מבעבר".
יו"ר הוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, ח"כ מיכאל ביטון, אמר בדיון: "נולדתי בסורוקה, ושם הלב שלנו – הלידות והפרידות. אנשי בית החולים נותנים את הנשמה לתושבי הנגב, ואנחנו נעשה מעקב הדוק אחרי השיקום והבניין החדש".
שר הרווחה, ח"כ יעקב מרגי, הוסיף: "אני פטריוט של הנגב. הפערים בבריאות בדרום הלכו וגדלו בשנים האחרונות, והאוכלוסייה גדלה ומורכבת יותר. צריך להצדיע לתושבי הנגב, אף אחד לא היה מוכן להתאשפז כך. הטיל הזה הוא גם הזדמנות לשדרג את מגדל האשפוז והמחלקות הפנימיות".
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה (צילום: רויטרס)
מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלמה קודיש, עדכן כי הבניין שנפגע משתרע על שטח של 12 אלף מ"ר ומאכלס שבע מחלקות אשפוז. לדבריו, בעת הפגיעה שהו בבית החולים כ-1,400 איש. "אנחנו נרגיש את המחסור במחלקות ובמעבדות עוד 9 עד 12 חודשים לפחות. זו קריאת אזהרה – חייבים להשלים שתי קומות בבניין הקיים ולהקים מגדל אשפוז חדש כדי לשמור על יכולתנו למשוך רופאים מעולים מהמרכז ומתמחים".
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הבהיר כי הקמת בית החולים הנוסף בעיר לא תפגע בסורוקה, אך הדגיש כי כל דוחות מבקר המדינה התריעו על תת-התקינה וכוח האדם החסר במערכת הבריאות בנגב.
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית דימונה, ציין כי סורוקה נותן מענה גם לכ-400 אלף מתושבי המגזר הבדואי בנגב, מה שמחייב השקעה מיוחדת של כמיליארד שקל בבית החולים.
יעל לינדנברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, עדכנה כי בימים הקרובים יושלם אומדן הנזק המלא מול הנהלת סורוקה ורשות המסים, והבטיחה כי האוצר פועל לתעדוף ההשקעה בבית החולים ולמניעת פגיעה בו כתוצאה מהקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע.