הממשלה פנתה לשופטי בג"ץ ביום שישי בכדי לדרוש את הוצאת עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתיק בית המשפט בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. העמדה הוגשה על ידי עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטלוניר לזר המייצגים את הממשלה בעתירות, מול עמדת העותרים והיועמ"שית המגבה אותם.
"לתגובה צורף מכתב לבית המשפט מטעמו של ראש השב"כ. זאת, על אף שהיועצת המשפטית לממשלה איננה מייצגת אותו בהליך זה. אין שום פרוצדורה בדין המאפשרת הגשת מכתבים לבית המשפט ואין בתגובת היועצת המשפטית לממשלה כל הסבר, על בסיס איזו הוראה בדין צורף מכתב זה לתגובתה", כתבו עורכי דינה של הממשלה.
לעמדת הממשלה, "ראש השב"כ לא עתר לבית המשפט הנכבד וגם לא הגיש תגובה לעתירה. עתירה כאמור היתה מחייבת אותו בצירוף תצהיר ומאפשרת לצדדים לחקור אותו על תצהירו. הניסיון לחמוק מהגשת תצהיר ובכך להמנע מהצורך להחקר עליו, אינה מקנה לראש השב"יכ וליועצת המשפטית לממשלה זכות לחרוג מסדרי הדין ולפנות במכתב לבית המשפט".
רונן בר (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
בשל כך, נתבקשו השופטים כי "לאור הפגם החמור שנפל בתגובת היועצת המשפטית לממשלה באופן בו צורף לה המכתב, בדרך המנוגדת לדין, מתבקש בית המשפט להורות על הוצאת התגובה מתיק בית המשפט".
כזכור, ראש השב"כ רונן בר פנה לשופטי בג"ץ במכתב אשר צורף לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר אותו. במכתבו, בר קושר בין התפתחויות תחקיר שב"כ באשר לשבעה באוקטובר, עמדתו באשר לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן עמדתו כי ניתן להמשיך בעדות נתניהו במסגרת המשפט הפלילי נגדו – לבין משבר האמון בינו לבין ראש הממשלה אשר הביא להחלטה לפטרו.
"במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי", כתב בר לשופטים.
עוד כתב בר: "לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול".
בר הוסיף וכתב לשופטים כי ראש הממשלה נתניהו משחיר אותו ואת השב"כ בכל הקשור לחקירת פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים המסווגים. במכתבו, טוען בר כי החקירה בפרשת קטארגייט החלה במחצית הראשונה של חודש פברואר, למרות שהיועמ"שית הודיעה כי היא מאשרת את החקירה רק בסוף אותו החודש. בנוסף, בר מציין כי נערכו 17 חקירות דומות לפרשת המסמכים המסווגים, בנוגע להדלפת מידע מסווג, וכי השב"כ לא הותקף – אלא בפרשה הקשורה לדוברו של נתניהו, אלי פלדשטיין. "ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד", כתב בר לשופטים.
אלי פלדשטיין (צילום: אבשלום ששוני)
בר הוסיף: "חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה – האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל 'באורח ממלכתי', כאשר 'לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים', כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
עוד כתב בר כי להבנתו, "ביסוד הפסקת כהונתי עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית של ראש שירות הביטחון הכללי לדרג המדיני הממונה עליו. כאשר הדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות מסוג זה אינה מתקיימת מצידי, החליטה הממשלה, ללא שהונחו בפניה נימוקים עניינים ותוך התעלמות מהכללים שבדין, לקדם את הפסקת כהונתי בחופזה, ומבלי שהפורום שנקבע בדין לצורך כך בחן את כלל הטענות".
בר תקף את החלטת הממשלה לפטרו, והזהיר את השופטים: "מתן תוקף משפטי למהלך מעין זה, לאור כל המפורט לעיל, עלול להיות הרה אסון לשירות הציבורי במדינת ישראל ולהביא לשינוי חד במושכלות יסוד ובנורמות ארוכות שנים, אשר עוצבו גם על ידי בית משפט נכבד זה. מניסיוני, יש לשמר את מעטפת הגנה שניתנה למשרתי הציבור הבכירים, שכן זה הוא תנאי הכרחי לקיום חובת האמון שלהם לציבור".
ביום שני הקרוב יוגש כתב אישום נגד עומאר סאפא כוסי, עובד השגרירות הטורקית בתל אביב, החשוד בצילום נשים ונערות במלתחות חוף פרישמן בתל אביב. בית המשפט השלום בתל אביב החליט היום להאריך את מעצרו של החשוד עד יום שני כאשר התביעה הגישה נגדו הצהרת תובע על הכוונה להגשת כתב האישום.
החשוד, המתגורר במתחם השגרירות הטורקית, נעצר לאחר שהתגנב למלתחות בחוף פרישמן וניסה לכאורה לצלם בטלפון הנייד שלו נערה בת 13 ונשים נוספות מתפשטות בתאים סמוכים. הבנות שהבחינו בטלפון הנייד הזעיקו מיד את המשטרה, ובעקבות כך התקבלו לפחות שלוש תלונות נפרדות על האירוע החמור.
על פי פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט, כוסי חשוד במספר עבירות חמורות: פגיעה בפרטיות על דרך צילום ברשות היחיד, מעשה מגונה באדם ופרסום תצלום משפיל. במהלך החקירה התברר כי החשוד “לא הכחיש שצילם את התמונות, אך מסר הצהרות לא סותרות”, כך אמר נציג המשטרה.
שגרירות טורקיה בתל אביב (צילום: יחצ)
המקרה יוצר מתח דיפלומטי משמעותי בין ישראל לטורקיה. השלטונות הטורקיים ביקשו כי החשוד יוחזק במתחם השגרירות בתל אביב תחת מעמד דיפלומטי ויישאר תחת פיקוח הרשויות הטורקיות במהלך החקירה, אך הרשויות הישראליות דחו באופן רשמי את הבקשה הזאת ועל החשוד להישאר במעצר.
עורך דינו של החשוד, עו”ד קובי סודרי, ניסה לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למתחם השגרירות תחת השגחת עובדי השגרירות, תוך טענה כי מדובר באירוע יחיד שהתרחש במקום אחד ובמועד מסוים. עם זאת, השופטת החליטה להאריך את מעצרו בהתחשב בטיב העבירות, התשתית הראייתית ועילות המעצר שהציגה התביעה, לרבות מסוכנות ונטייה להימלטות.
לטיפה שאהין, קשישה בת 88 מעראבה, שילמה את המחיר במסגרת הסכסוכים בין עבריינים, שעה שנפצעה אנושות ובהמשך נקבע מותה לאחר שנפגעה מירי תועה – בעת שעמדה מחוץ לביתה בכפר. שאהין, האישה ה־15 במגזר שמצאה את מותה בנסיבות פליליות, היא גם הקורבן ה־130 של המגזר מאז תחילת שנת 2025.
סמוך לשעה 20:00 בערב, יצאה שאהין את ביתה ועמדה בחצר שמחוץ לבית, כשלפתע הגיחו אלמונים שפתחו בירי לעבר רכבים חונים ולעבר אחד הבתים הסמוכים. כדור תועה אחד, כך מאמינים במשטרה, הוא שפילח את גופה וגרם בסופו של דבר למותה. כוחות משטרה גדולים ממחוז צפון הגיעו לזירה ופתחו בחקירה לבירור נסיבות האירוע, שהרקע שלו הינו פלילי. במהלך הלילה, עצרה המשטרה שלושה חשודים.
מאוחר יותר הלילה, דווח למשטרה בתחנת עירון על אירוע ירי בכפר קרע, במהלכו נפצע תושב הכפר והוא פונה לבית החולים במצב קשה. אולם שם חלה התדרדרות במצבו, והצוות הרפואי קבע את מותו.
מדובר בקורבן ה־131 של המגזר הערבי מאז תחילת שנת 2025. שוטרי תחנת עירון הגיעו למקום מיד עם קבלת הדיווח במוקד 100 של המשטרה, והחלו באיסוף ממצאים מהזירה יחד עם חוקרי הזיהוי הפלילי. במקביל, גם כאן מתבצעות סריקות בניסיון לאתר חשודים במעשה.
אחרי ששוחרר אתמול (רביעי) בתום חקירה שנמשכה שעות ארוכות בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית, הגיע הבוקר (חמישי) יוסף חדאד, איש התקשורת המוכר כמסביר הלאומי בימים אלו, אל משרדי החקירות של מרחב איילון להשלמות חקירה.
למעריב נודע, כי חוקרי המשטרה הספיקו להוריד את מצלמות האבטחה ברחוב שבו התרחש האירוע, במהלכו נורתה יריה מנשקו של חדד, תוך כדי ויכוח עם אחר וכן מצלמות ממספר כלי רכב שהיו באזור בזמן האירוע. וזאת במטרה לעמת את חדד ואת "שותפו" לוויכוח האלים, מול התיעודים וכן מול גרסאותיהם עצמם.
יוסף חדאד (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)
בנוסף, במשטרה מתכוונים לעמת את חדאד, מול הממצאים שעלו מהחקירה וכן מול גרסתו מאתמול, לנוכח הממצאים החדשים. וזאת אחרי שהחקירה הראשונה הסתיימה סמוך לשעה 23:00 בלילה. גורמים במשטרה מציינים כי ברגע שבו בוצעה ירייה נראה כי לא מדובר בפליטת כדור, שכן קדמה לירייה כביכול שליפת האקדח מהנרתיק, מה שמצביע על כוונה.
מנגד, טוען חדאד בחקירתו כי חש מאוים לאור העובדה שהחשוד השני במעורבות בקטטה, הגיח לעברו אחרי שכבר חלף על פניו ורק לאחר שזיהה כי מדובר בו.
חדד באמצעות פרקליטיו עורכי הדין אפרים דמרי וחובב דמרי, דבק בגרסתו לפיה בנסיבות התקופה שבה הוא סופג איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצוניים בחברה הערבית האירוע בכביש ביפו, הוביל אותו , תחת סכנה ממשית לחייו, ולאחר שנהג הרכב שחלף על פניו וביצע פניית פרסה , שב לעברו ואז ניגש אליו וירק על הרכב תוך כדי גידופו והשמעת איומים לעברו, לשלוף את הנשק אז גם נפלט הכדור לדבריו, ללא נפגעים.
עורכי הדין אפרים וחובב דמרי ציינו הבוקר: "יוסף חדאד זומן להמשך חקירה לאחר שהותקף על ידי אזרח ערבי תושב יפו, רכוב על קטנוע שזיהה אותו בכביש, איים, קילל ותקף אותו, כך שחדאד חש בסכנה לחייו. ככל שהחקירה תתמשך האמת תתבהר ויוכח כי לא מדובר בוויכוח בכביש אלא באירוע לאומני לכל דבר".
עוד אמרו: "כמי שפועל רבות למען המדינה ומהווה קול ייחודי ואמיץ בחברה הערבית חדאד חווה איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצונים בחברה הערבית שרואים בו בוגד ומשת"פ ומתירים את דמו. כך הותקף פעמים רבות בעבר, וזו הסיבה שהוא גם נושא עימו אקדח להגנה עצמית ברישיון למען ביטחונו האישי. יוסף חדאד מודה לכל התומכים הרבים שמחזקים אותו ומרעיפים עליו אהבה".