Connect with us

פוליטיקה

הכנסת אישרה את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים

Published

on




לאחר שעות ארוכות של פיליבסטר, מליאת הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לחוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט, אשר משנים את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת דרך בחירתם בוועדה עצמה. החוק אושר ברוב של 68 חברי כנסת, מול מתנגד אחד. חברי האופוזיציה נטשו את המליאה בעת ההצבעה. 

שידור ישיר ממליאת הכנסת:

על פי החוק החדש, שנכנס כעת לספר החוקים הישראלי ויחול החל מהכנסת הבאה, חברי הוועדה לבחירת שופטים יוצאו מהרכב הוועדה ובמקומם יוכנסו שני אנשי אקדמיה שייבחרו על ידי הפוליטיקאים. אחד לקואליציה ואחד לאופוזיציה.

עד כה לנציגי הקואליציה בוועדה שמנו שלושה ולשופטים שמנו שלושה גם הם, היה ווטו על זהות הממונים לבית המשפט העליון. כעת, הווטו מבוטל. מינוי שופטים לכלל הערכאות יתבצע בצורה בה נדרשת הסכמה של חמישה חברים, כאשר אחד מהחמישה צריך להיות שופט, אחד נציג קואליציה ואחד נציג אופוזיציה. כך, לכאורה מובטח מינוי מוסכם של שופטים.

במינויים לבית המשפט העליון לעומת זאת המצב אחר לחלוטין. השופטים מאבדים את הווטו, כך שנדרשת הסכמה רק בין הקואליציה לאופוזיציה לצורך מינויים לעליון. כאשר ישנה ממשלה רחבה של שמונים חברי כנסת, אנשי האקדמיה לא ייבחרו כנציג קואליציה ואופוזיציה, אלא על ידי הכנסת – כך שבפועל שניהם יהיו נציגים של הקואליציה. בנוסף, חבר הכנסת המייצג את האופוזיציה מאבד את הווטו שלו – כך שהמשמעות היא כי בממשלה רחבה שכזאת השופטים לבית המשפט העליון ימונו על ידי הקואליציה בלבד, ללא התחשבות בשופטים או באופוזיציה.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מהווה נדבך מרכזי ברפורמה המשפטית המתחדשת. עד כה, ההישג המשמעותי היחיד בתהליך היה שינוי הרכב הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, מה שהעניק לקואליציה שליטה כמעט מלאה במינוי הנציב. כעת, בג"ץ דן בעתירה המבקשת לבטל את החוק הקובע את הרכב הוועדה החדש לבחירת הנציב. לאחר אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ניתן לומר כי מדובר בהישג משמעותי עבור שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין.

לפיד: "זו לא המדינה שנלחמנו עליה"; סער: "אתם דובי 'לא-לא'"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשא נאום נרגש ואמר: "אני מתנצל בפני הנכדה שלי, וגם הממשלה צריכה להתנצל בפניה. זו לא המדינה שתכננו בשבילה, זו לא המדינה שנלחמנו עליה. הממשלה נכשלה כישלון גדול יותר ועצוב יותר מכל מה שנגיד פה הלילה".

בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, הזהיר בנאומו: "דמוקרטיות נופלות בהפיכה צבאית, זה לשמחתי לא קורה לנו; או מתות לאט במחלה שנקראת עריצות הרוב. המחלה מגיעה ומחלחלת לאט-לאט ויורד מסך החושך על החברה. כך לאט-לאט ממשל הופך למשטר וראש ממשלה הופך לשליט – זה הכיוון המסוכן שאליו אנחנו הולכים".

נטשו בהצבעה. חברי האופוזיציה (צילום: דוברות הכנסת)
נטשו בהצבעה. חברי האופוזיציה (צילום: דוברות הכנסת)

השר גדעון סער, שתקף את האופוזיציה, אמר: "כשהנשיא הרצוג הציג את הפשרה שלו בסבב החקיקה הקודם, האופוזיציה הסכימה. הרבה סעיפים דומים למתווה שלנו. על מה אתם רועשים וגועשים היום? על שימור מעמדם של שופטי בית המשפט העליון כ'סלקטורים'? אתם דובי 'לא-לא', שלכל דבר אומרים 'לא' – והציבור רואה את זה".

שר המשפטים יריב לוין, שסיכם את הדיון, טען: "ההצעה שלפניכם אינה ההצעה שהצגתי לפני שנתיים. למרות שכל פניותיי לאופוזיציה לקיום שיח לא נענו, מצאתי לנכון לשנות את ההצעה. הנוסח הסופי שם סוף לשיטת 'חבר מביא חבר' במינויים ונותן מענה מלא לחששות שהועלו על-ידי מתנגדי הרפורמה".

עם אישורו בכנסת, האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ לפסילת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גם יש עתיד הגישה עתירה נגד החוק. ראשי האופוזיציה: "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוליטיקה

השופט נעם סולברג בולם את פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה

Published

on




המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג הוציא היום (שישי) החלטה הקובעת כי במידה והממשלה תחליט לפטר את גלי בהרב-מיארה מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, ההחלטה לא תיכנס לתוקף באופן מיידי אלא רק לאחר שיינתן זמן לעריכת ביקורת שיפוטית על ידי בגץ בנוגע להחלטת הממשלה.

משמעות ההחלטה היא, כי הממשלה אינה יכולה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה ביום ראשון הקרוב. גם אם יוחלט לפטר את בהרב מיארה מתפקידה, לא תהיה לכך משמעות מיידית. לפני שהפיטורין יכנסו לתוקף, בג"ץ יתערב ויכריע האם ניתן לפטר את בהרב מירה מתפקידה.

התוצאה הצפויה של התערבות בג"ץ בהליך הפיטורין ככל הנראה תהיה כי החלטת הממשלה לפטר את גלי בהרב מיארה מתפקידה כיועצת המשפטית לממשלה אינה סבירה ודינה בטלות. כך, ככל הנראה בג"ץ צפוי לבלום את פיטורי היועמ"שית.

"בהתאם להלכה הפסוקה, המועד ההולם לבחינה שיפוטית של טענות העותרים לגופן הוא לאחר שתתקבל החלטה סופית אצל הרשות המוסמכת. הממשלה טרם קיבלה החלטה בנדון; משכך – איני רואה לנכון ליתן את הצו המבוקש, ולמנוע את קיום הדיון", כתב השופט סולברג.

עם זאת, סולברג קבע כי כפי שטוענים העותרים, "שינוי עובדתי מסוים אכן חל, במובן זה שאמש פורסמה הצעת החלטה של ועדת השרים שבה נכתב, בין היתר, כך: "מחליטים להניח על שולחן הממשלה בישיבתה הקרובה את נושא סיום כהונתה של עו"ד גלי בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה". נוכח האמור, ובהתחשב בסעיף בחלטת הממשלה שבו נקבע כי "רשאית ועדת השרים להחליט להניח את הנושא על סדר יומה של הממשלה. הממשלה תדון בנושא בישיבתה הראשונה לאחר הנחת הנושא על סדר יומה"; בשים לב גם לקשיים שעליהם הצביעו העותרים, בסיכויי העתירה הלכאוריים, ובטיב הסוגיה שעל הפרק, על השלכותיה הנלוות – מובהר 
בזאת כי ככל שתחליט הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ההחלטה לא תיכנס 
לתוקף מיידי, על מנת שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית".

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "החלטת השופט סולברג מבטיחה כי הממשלה לא תוכל להדיח במחטף את היועצת המשפטית לממשלה מהרגע להרגע, ובכל מקרה יתאפשר לבית המשפט לבחון האם להקפיא את הפיטורים עד לסיום הדיון בעתירות התלויות ועומדות בבג"ץ. ההחלטה מלמדת כי אף לדעת בית המשפט, המהלך להדחת היועצת המשפטית הוא מהלך בלתי חוקי, המבוסס על שינוי בלתי חוקי בכללים לסיום כהונת היועצת. המאבק המשפטי שלנו יימשך – זוהי רק ההתחלה".

התנועה לאיכות השלטון מסרה: "אנו מברכים על החלטת השופט סולברג שמבטיחה כי החלטת הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לא תיכנס לתוקף מיידי, ובכך מאפשרת לבית המשפט לבחון את חוקיותה לפני יצירת מעשה בלתי הפיך. החלטה זו מהווה הכרה בחומרת המצב ובצורך למנוע פגיעה בלתי הפיכה במוסד הייעוץ המשפטי ובשלטון החוק, ומאפשרת בחינה שיפוטית ראויה של המנגנון הפסול שיצרה הממשלה. התנועה תמשיך להוביל את המאבק המשפטי להגנה על עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי ועל מערכת האיזונים והבלמים במדינת ישראל".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי הגיב: "הממשלה: כל החלטה של בג״צ ללא סמכות מפורשת בחוק – לא תיכנס לתוקף לפני עיגון הסמכות בחקיקה בכנסת. אני קורא לשר המשפטים להביא את הדחת הרועצת הפוליטית לממשלה כבר ביום ראשון הקרוב ויחד איתה למנות יועמ״ש חדש באופן מיידי. יש לציית לחוק ולא להחלטות מצוצות מהאצבע. לא ניתן לדיפ-סטייט לגנוב את השלטון מהעם".





Source link

Continue Reading

פוליטיקה

אחרי הפגיעה בכנסייה בעזה: נתניהו שוחח עם האפיפיור

Published

on





Source link

Continue Reading

פוליטיקה

המסע של ח"כ צבי סוכות מנוער הגבעות לשירות בצה"ל

Published

on




ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית לא ביצע שירות צבאי. הצבא נתן לסוכות פטור משירות צבאי בגין מאבקו נגד פינוי גוש קטיף. הוא גר ביצהר שבשומרון עם אשתו וששת ילדיו, אך מעולם לא וויתר על החלום לשרת בצבא. סוכות פנה שוב ושוב לצה"ל במשך השנים – אך בקשותיו לא נענו.

לאחר שנבחר לכנסת ה-25, סוכות ניסה להתגייס שוב. הפנייה הועברה דרך הייעוץ המשפטי של הכנסת, אך נתקעה בערוץ המקצועי שבין הייעוץ המשפטי של הכנסת והייעוץ המשפטי של משרד הביטחון והצבא.

הרמטכ''ל אייל זמיר (צילום: דובר צה''ל)
הרמטכ"ל אייל זמיר (צילום: דובר צה"ל)

למעריב נודע כי בכך לא הסתיים האירוע. בתקופת המשבר הקואליציוני בגין עסקת החטופים האחרונה שכללה יציאה של עוצמה יהודית מהממשלה, ח"כ צבי סוכות שנכנס לכנסת בזכות החוק הנורווגי נפלט אל מחוץ לכנסת וחברותו בכנסת הופסקה.

באותו הזמן, כאשר סוכות אינו חבר כנסת, הוא ניסה להתגייס לשלב ב' בכדי שיוכל לשרת במילואים. סוכות פנה לגורמים הרלוונטיים, עשה את הבדיקות הרפואיות הנדרשות והמתין לתשובה מצה"ל. התשובה הרשמית של הצבא התעכבה כך שבינתיים המשבר הקואליציוני נפתר וסוכות חזר אל הכנסת. עד כה, סוכות לא קיבל תשובה רשמית בנוגע לבקשתו.

ביקשנו את תגובת צה"ל לבקשתו של סוכות להתגייס  בתקופה בה לא היה חבר כנסת, אך מערכת הביטחון הכחישה שסוכות ביקש להתגייס. על פי תגובת מערכת הביטחון, "מבדיקה שנערכה, לפני כשנה בוצעה פניה מטעם הייעוץ המשפטי של הכנסת אל יועמ"ש משרד הביטחון בעניינו של ח"כ סוכות. בעקבות כך, הוצע לפונים כי ח"כ סוכות יפנה בנושא זה באופן ישיר. מאז לא נרשמה פניה של הנ״ל".

עוד הוסיפו: "מסלול שלב ב׳ כרוך בביצוע טירונות במסגרת של שירות סדיר. ככלל, על פי הוראות החוק, אדם לא יכול לכהן כחבר כנסת במקביל לשירותו בשירות סדיר. על כן, חייל אשר מועמד לבחירות או נבחר לכהן כחבר כנסת, שירותו הצבאי יפסק".

בשבוע שעבר, סוכות פנה לרמטכ"ל, אייל זמיר, בבקשה נוספת להתגייס לשורות הצבא. במכתבו של סוכות נכתב: "לאור הפגרה המתקרבת אבקש לשקול את גיוסי לצה"ל במסגרת מסלול שלב ב' במהלך הפגרה. גיוס לצה"ל, בטח ובטח על רקע מאורעות התקופה בה אנו חיים, הוא זכות וחובה וברצוני לקחת חלק בהגנה על עם ישראל".

"כזכור, צה"ל פטר אותי משירות צבאי בשל מאבקי האידיאולוגי נגד הפינוי מגוש קטיף. ומאז ועד היום בקשותיי הרבות לא נענו או סורבו. נוכח התקופה בה אנו חיים, ובשים לב לעוצמת הדיון הציבורי בחברה הישראלית בנושא זה, יש בגיוסי לצבא מסר ציבורי מן המעלה הראשונה", כתב סוכות לרמטכ"ל.





Source link

Continue Reading

כל העדכונים