החלטה להביא ילד לעולם היא ביטוי מובהק לאופטימיות. והנתונים מלמדים שהחברה היהודית בישראל היא משפחתית ובעלת ביטחון עצמי גבוה. במוצאי פורים מתברר ש"ונהפוך הוא". למרות הקשיים והאתגרים, ישנה עלייה במספר הילדים שנולדו, עדות לכך שהחברה הישראלית חסונה ואופטימית יותר ממה שאנו נוטים לחשוב על עצמנו.
נתוני הלידות העדכניים של שנת 2024 מציגים תמונה מרתקת: כ-134 אלף לידות השנה, לעומת 131 אלף ב2023 ו-132 אלף ב2022. לראשונה, לאחר מגמת ירידה מתמשכת במספר הילדים למשפחה, אנו עדים להיפוך מגמה ולעלייה בילודה. נציין שהתופעה מאפיינת משפחות יהודיות, בעוד שבחברה הערבית נמשכת מגמת ירידה בשיעורי הילודה.
מגמות הילודה עדיין לא ברורות במלואן, שכן הנתונים הדמוגרפיים המלאים טרם פורסמו. כדי לקבל תמונה מלאה, יש לבחון למשל את התפלגות הגילאים באוכלוסייה, ובפרט בקרב נשים בגיל הפוריות—נתונים שעדיין חסרים. עם זאת, אפשר לומר בזהירות המתבקשת: למרות המלחמה, המילואים, השסע החברתי והעלייה ביוקר המחיה, הישראלים לא נרתעו מלהביא ילדים לעולם—ולהפך. המציאות הקשה חיזקה אצל רבים את הרצון להרחיב את התא המשפחתי, או לפחות לשמור על גודלו.
בייבי בום הוא הסבר אחד. היסטורית, תקופות שלאחר מלחמות התאפיינו בעליית ילודה, וגם הפעם—אף שהמלחמה טרם הסתיימה—נראה שאנשים בוחרים להביא יותר ילדים לעולם. אך הסבר זה אינו מספק. גם לפני המלחמה שיעור הילודה בישראל היה חריג בכל קנה מידה. בעוד שבמרבית מדינות המערב שיעור הילודה נמוך מהסף המינימלי הנדרש לשימור האוכלוסייה, בישראל המגמה הפוכה. ישראל מובילה לא רק על מדינות המערב, אלא גם על מדינות לא-מערביות. במדינות כמו איראן (1.7) ובטורקיה (1.9) שיעור הילודה נמוך, אך בישראל מספר הילדים למשפחה קרוב לשלושה ילדים. ובניגוד לדימוי הרווח, תופעה זו אינה נחלת הציבור החרדי בלבד. גם משפחות חילוניות ומסורתיות בישראל מביאות יותר ילדים בהשוואה למשפחות במדינות מערביות.
ילדים זה לא רק סטטיסטיקה. והבאת ילדים לעולם אינה חשובה רק לצמיחה כלכלית ודמוגרפית. האמונה בהבאת ילדים לעולם, משקפת את חוסנו של התא המשפחתי, שתורם ליציבות, שמחה ואושר של הפרט. ואכן, בכל השוואה בינלאומית, ישראל בולטת כמדינה משפחתית עם אחוז משפחות גבוה ושיעור נמוך של ילדים הנולדים מחוץ למסגרת יציבה. כשמסתכלים על הנתונים הללו, אפשר להבין כיצד ישראל מככבת בצמרת המדינות המאושרות בעולם. אחרי הכול, אושר אינו רק רגש רגעי, אלא תוצאה של משפחתיות, מעורבות חברתית וסולידריות, המעניקות תחושת משמעות וביטחון בזמנים קשים.
היפוך מגמה ולעלייה בילודה. מחלקת תינוקות (צילום: שאטרסטוק)
חברה עם משפחות יציבות ועם ילדים, היא חברה חזקה ומלוכדת יותר. סיפורו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, ממחיש זאת היטב. לאחרונה התוודענו לצד הקשוח של סגן הנשיא כשנזף פומבית בזלסנקי נשיא אוקראינה, אך מאחורי החזות הנוקשה שלו מסתתר סיפור אישי קשה. בספרו האוטוביוגרפי (Hillbilly Elegy) ואנס תיאר בכנות כואבת את ילדותו במשפחה אמריקאית מפורקת. הספר שהפך לרב-מכר ולסרט הציג תמונה עגומה של הקהילה הלבנה הענייה בארה"ב—אבטלה, אלכוהוליזם, הידרדרות חברתית ותמותה גבוהה. על סמך ניסיונו האישי טען ואנס שמשפחתיות היא העוגן לחוסן אישי וחברתי. והמסקנה: חברה שיש בה משפחות מתפקדות ויציבות, כמו ישראל, היא חברה מלוכדת שבכוחה לעמוד מול קשיים.
לא הכול ורוד. לצד נתוני הילודה המעודדים, ישנן גם מגמות מדאיגות כמו הזינוק במספר העוזבים את ישראל. מה גם שרבים מהילדים הנולדים בישראל, בעיקר בחברה החרדית והערבית, אינם זוכים להשכלה מספקת. ילדים אלו גדלים במגזרים שאינם נושאים באופן שווה בנטל הביטחוני והכלכלי. ולמרות כל זאת, אל תתנו לחדשות היומיומיות המדכאות ולא לטוקבקים פה למטה לשבור את רוחכם. כשנדמה היה שהכול הולך לרעתנו, התברר שהישראלים הפכו את היוצרות ובחרו להביא לעולם יותר ילדים. הבחירה של ישראלים רבים להביא ילדים לעולם מוכיחה שהביטוי "עם ישראל חי" הוא הרבה יותר מסיסמה. הישראלים מאמינים בחיים, ורוצים להמשיך ולהעניק חיים.
ד"ר נתנאל פישר הוא ראש החוג למדיניות ציבורית, שערי מדע ומשפט.
• היפותרמיה – במיוחד באירועי מים קרים, עלולה להיות היפותרמיה. טפלו בנפגע בעדינות, הסירו בגדים רטובים וכסו אותו בשמיכות יבשות. • הקאות – היו מוכנים לכך שהנפגע יקיא במהלך הנשמה או החייאה. סובבו את ראשו הצידה כדי למנוע חנק. • פגיעה בעמוד השדרה הצווארי – אם הטביעה התרחשה במהלך צלילה או שיש סימני טראומה, הניחו שמדובר בפגיעה בעמוד השדרה וייצבו את הצוואר עד לשלילת האפשרות.
7. לאחר ההחייאה – גם אם נראה שהנפגע מתאושש, יש לפנות אותו לבית החולים. זאת על מנת להימנע ממצב הנקרא "טביעה משנית" או "בצקת ריאות מאוחרת" שיכולים להתפתח שעות לאחר מקרה הטביעה, עקב מים בריאות המפריעים לחילוף חמצן.
8. טיפים למניעת טביעה:
• לעולם אל תשאירו ילדים ללא השגחה ליד מים. • למדו את ילדכם מיומנויות שחייה ובטיחות במים כבר מגיל מוקדם. • הלבישו מצופים לילדיכם הצעירים או חגורות הצלה בעת שייט. • גדרו בריכות ביתיות. • תמיד חשוב – עשו קורס החייאה בסיסי – זה יכול להציל חיים.
חשיבה מהירה, פעולה רגועה וידע בסיסי בהצלת חיים חיוניים במקרה של טביעה. בעוד שמניעה היא האסטרטגיה היעילה ביותר, ידיעת הפעולות הראשוניות כיצד להגיב בצורה נכונה יכולה לשפר באופן דרמטי את תוצאות ההישרדות.
אתם אולי נוטים לחשוב שהרגעים הראשונים של ההתעוררות בבוקר אינם מהותיים, אך מדענית מוח טוענת שאתם מאוד טועים. לדבריה, המוח שלנו רגיש במיוחד ומושפע בקלות דווקא ברגעים הראשונים שלאחר ההתעוררות. לדברי ד"ר וונדי סוזוקי מאוניברסיטת ניו יורק, יש הרגל אחד שכמעט כולנו עושים שמקלקל את הזמן היקר הזה עבור רבים.
בסרטון שפרסמה לאחרונה באינסטגרם, אמרה ד"ר סוזוקי: "אתם מתחילים את היום שלכם בצורה שגויה – והמוח שלכם שונא את זה. אם הדבר הראשון שאתם עושים בבוקר הוא לבדוק את הטלפון, המוח שלכם מפספס את החלון החזק ביותר שלו ביום".
לדבריה, מיד לאחר ההתעוררות, המוח נכנס למצב של "שיא גמישות עצבית" – מצב שבו הוא מסוגל להשתנות ולהסתגל בקלות רבה יותר לסביבה ולחוויות. בנוסף, הדופמין שמופרש במוח שלנו בתגובה לחוויה טובה ומקושר היטב למנגנון הזיכרון מתחדש במהלך השינה, כך שרמותיו בבוקר גבוהות באופן טבעי.
אך המומחית טוענת שכל מי שפונה למסך מיד לאחר ההתעוררות עלול לשבש את התהליך הזה. היא המשיכה והסבירה: "הדופמין והקורטיזול נמצאים באופן טבעי ברמות גבוהות בבוקר, מה שנותן לכם דחיפה של מוטיבציה, יצירתיות וריכוז".
"אבל המסכים חוטפים את הפוטנציאל הזה", היא מזהירה. "אז הנה הניסוי שלכם: בחמשת הבקרים הקרובים, דחו את זמן המסך ב-20 דקות בלבד. במקום זאת, תמתחו את הגוף, תרשמו שלושה דברים שתרצו להתמקד בהם, או פשוט שבו עם הקפה והמחשבות שלכם. תראו מה קורה כשאתם נותנים למוח שלכם מרחב להוביל".
מחקר חדש הגיע למסקנה ששתיית קפה ללא תוספת סוכר או שומנים רוויים יכולה לעזור לכם לחיות חיים ארוכים וללא מחלות. על פי דיווח של כתב העת Science Alert שהובא באל-ערבייה ומצטט את כתב העת Nutrition, הרעיון שקפה יכול להפחית את הסיכון למוות בטרם עת קיים כבר זמן מה, אך צוות המחקר, בראשות חוקרים מאוניברסיטת טאפטס, רצה לבדוק האם מה שמוסיפים לכוס קפה משפיע.
"מעט מחקרים בחנו כיצד תוספי קפה משפיעים על הקשר בין צריכת קפה לסיכון לתמותה, והמחקר הנוכחי הוא בין הראשונים שכמת את כמות הממתיקים והשומן הרווי שנוספו", אומר האפידמיולוג בינגיה ג'ואו מאוניברסיטת טאפטס. ממצאי המחקר החדש עולים בקנה אחד עם ההנחיות התזונתיות לאמריקאים, הממליצות להגביל את תוספת הסוכר והשומן הרווי.
סוכר (צילום: אינג אימג')
במהלך המחקר, הצוות ניתח נתונים סטטיסטיים עבור 46,332 אמריקאים מבוגרים בגיל 20 ומעלה, שנרשמו בסקרי בריאות ממשלתיים, על פני תקופה ממוצעת של 9-11 שנים. במהלך תקופה זו, 7,074 בני אדם מתו – מקרי מוות שהושוו לאחר מכן לצריכת קפה. החוקרים מצאו כי שותי קפה הראו סיכון נמוך משמעותית למוות מכל הסיבות, אך כאשר נוספו לתערובת יותר ממעט סוכר ושומן רווי (כפי שנמצא בחלב מלא או שמנת), מובהקות סטטיסטית זו נעלמה.
בסך הכל, שתיית קפה שחור או קפה עם תכולת סוכר ושומן נמוכה מאוד נקשרה לסיכון נמוך ב-14% למוות בטרם עת, בהשוואה לאי שתיית קפה כלל. נראה כי צריכה של שתיים עד שלוש כוסות ביום היא הטווח האידיאלי. תוצאות המחקר מצביעות על כך שקפאין אחראי ליתרונות אלה, שכן שותי קפה נטול קפאין לא ראו הבדל בשיעורי התמותה, וכי סוכר, חלב ושמנת הפכו את ההשפעות החיוביות.
"ניתן לייחס את היתרונות הבריאותיים של קפה לתרכובות הביו-אקטיביות שלו, אך תוצאות המחקר מצביעות על כך שהוספת סוכר ושומן רווי עשויה להפחית את היתרונות של חיים ארוכים ללא מחלות", אומר פאנגפאנג ג'אנג מאוניברסיטת טאפטס.
למרות התוצאות המבטיחות, עדיין יש הרבה מה לחקור, במיוחד כיצד רכיבים שונים של קפה עשויים להגן מפני מוות בטרם עת. גורמים רבים ככל הנראה פועלים – כולל השעה ביום בה אתם שותים קפה, כפי שהראה מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה. עם זאת, ממצאי המחקר החדש שימושיים במיוחד משום שהם מבודדים את הקפה עצמו מכל מרכיב אחר שאולי נוספו לו, דבר שאינו נכון לגבי כל המחקרים הדומים, שכן כל אחד מהם מתמקד לעתים קרובות בהיבט ספציפי.