במהלך השבועות האחרונים הוצגו תרחישים רבים בנוגע לאפשרות של פיצוץ טורקי-ישראלי בסוריה, במיוחד בעקבות הדיווחים על תקיפות ישראליות בשדות תעופה בהם מתכוונים הטורקים להקים בסיסים צבאיים. עם זאת, במהלך קבלת הפנים שלו לראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפהיה ברור בסלילת דרכו הרצויה, ודיבר על הצורך לפתור כל בעיה בין שני הצדדים "באופן רציונלי".
בהקשר זה, נציין כי זהו האזכור השני של טראמפ לגבי תפקידה של טורקיה בסוריה החדשה — כלומר, העידן שלאחר משטר בשאר אסד. זאת למרות הכחשתו של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, לפי טראמפ.
מקורות מציינים בפני סוכנות הידיעות "אל-נשרה", כי מבחינת טראמפ, הטורקים והישראלים מתכנסים למטרה מסוימת: החלשת ההשפעה האיראנית באזור, עימה הוא מתכונן לפתיחת משא ומתן בסוף השבוע.
תקיפה בסוריה (צילום: רשתות ערביות)
הם סבורים שצריך לעצור בשתי נקודות בולטות: הראשון הוא שעמדותיו של נשיא ארה"ב עלו בקנה אחד עם הדלפות ישראליות המעידות על אפשרות של הסכם על שיתוף השפעה עם טורקיה, באופן שמתחשב באינטרסים של ארה"ב ורוסיה כאחד. השני הוא שהם עלו במקביל להדלפות אמריקאיות המאשרות שממשל טראמפ עדיין לא מרוצה ממבנה הכוח החדש בסוריה.
מנקודת מבטם של מקורות אלו, ההדלפות הללו, בנוסף למה שאמר טראמפ, הן עדות המאששת את הרצון לשיתוף פעולה בין שני הצדדים, במסגרת תוכנית המבוססת על שמירה על האינטרסים של כולם בזירה הסורית, תחת כותרות שונות, שהחשובה שבהן היא סיסמת הלחימה בטרור, גם אם אנקרה עדיין דוחה בפומבי את ההצעה המוצעת של המציאות הפדרלית או החלוקה שלה על בסיס המציאות הפדרלית או החלוקה שלה.
מספר קבוצות ערביות גם פעלו בשבועות האחרונים לקידום נרטיבים המדברים על כעסה של טורקיה על תפקודו של נשיא סוריה אחמד א-שרעא (אבו מוחמד אל ג'ולאני), במיוחד בכל הנוגע לפתיחות למדינות ערב.
בעקבות כך, ייתכן שיהיה צורך לבחון את המציאות של הרשות החדשה בסוריה, שלא הצליחה לשכנע את שאר הקהילות הסוריות להצטרף ל"פרויקט" שלה. ההכרזה החוקתית והממשלה החדשה נדחו על ידי העדה הדרוזית והכורדית, בעוד שמעשי הטבח בחוף הרחיבו את הקרע עם העדה העלאווית. ואכן, כמה קולות בתוך הקהילה הסונית החלו לעלות, שהעלו מגוון רחב של חששות לגבי דרכי פעולתה, בטענה שזה לא יוביל להסרת הסנקציות, וגם לא יתרום לשימור אחדות המדינה.
עשן מיתמר בלטקיה, סוריה במהלך הטבח בחוף (צילום: רויטרס)
בהקשר זה, סבורים גורמים העוקבים אחר המצב כי יש לבחון את מציאותה של הממשלה החדשה מזווית אחרת, דהיינו שלשריעה עומדת שורה של אתגרים הקשורים בחתירה ללגיטימציה בינלאומית, העלולים להוביל לפיצול בשורות הגושים הקשורים אליה.
לדברי אותם מקורות, ההתמודדות עם המצב בנוכחי עדיין מבוססת על ההנחה שהממשל החדש הוא המסוגל ביותר להבטיח את רמת היציבות המינימלית הדרושה לגורמים אזוריים ובינלאומיים. עם זאת, ההסתמכות עליו, עדיין דורשת מאמץ משמעותי וגמישות רבה.
לסיכום, מקורות אלו מצביעים על כך שטראמפ, השוקל גם הוא להוציא את כוחותיו מסוריה, התווה את מה שניתן לתאר רק כקווי המתאר הרחבים של רצונו – מניעת התנגשות בין שתי בעלות הברית. עם זאת, הם מדגישים כי ההסדרים הפנימיים בסוריה עדיין אינם ברורים, עד להתפתחויות נוספות הדורשות בהירות רבה יותר.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.