Connect with us

ביטחון

"דורשים לשחרר את החטופים הישראלים": המחאות נגד חמאס מתפשטות

Published

on




בימים האחרונים החלו תושבי רצועת עזה להפגין נגד המשך שלטונו של חמאס ברצועה, תופעה נדירה שהחלה בצפון הרצועה והתפשטה במהירות גם לדרומה. על פי דיווח של כלי התקשורת הסעודי "אל-חדת'", התושבים מביעים תסכול עמוק מהמצב ההומניטרי הקשה ומהמשך המלחמה.

באופן מפתיע, תוך זמן קצר קולות דומים החלו להישמע גם בדרום הרצועה. משפחות וחמולות באזור מסרו לאל-חדת': "על חמאס להסיר מיד את אחיזתו בעזה. עזה אינה מוחזקת כבת ערובה על ידי איש. רצועת עזה תשוחרר, כרצון אנשיה". מתושבי שכונת שוג'עייה יצאה קריאה להצטרף לצעדת זעם עממית נגד המלחמה המתמשכת: "שילמנו מחיר כבד, ואנחנו ממשיכים לשלם אותו יום אחרי יום, בעוד המנהיגים מתעלמים מאיתנו ומשאירים אותנו למות ולרעוב. תפסיקו לסחור בדם שלנו! תפסיקו להתעסק עם העתיד של הילדים שלנו! הגיע הזמן להרים את הקול שלנו ולדרוש את הזכויות הלגיטימיות שלנו".

בהודעה שפורסמה נכתב: "אנו קוראים לכל האנשים החופשיים להצטרף אלינו, שכן עזה אינה שייכת לסיעה או לקבוצה. עזה שייכת לכל תושביה, ואנחנו לא נשקוט יותר!"

בהפגנות שנראות ספונטניות, אלפי פלסטינים יצאו לרחובות בית לאהיא וג'באליא בצפון הרצועה, קוראים לעצור את המלחמה שהביאה עליהם אסונות והרס. המפגינים נשאו סיסמאות כמו "אנחנו רוצים לחיות", "די להרס", ו"חמאס החוצה", ביטוי לזעם גובר כלפי התנועה השולטת בעזה מאז 2007. 

אבו ח'אלד אבו ריאש, בעל חנות בן חמישים, איבד הכל אחרי שהחנות שלו נהרסה, ומצא את עצמו עם משפחתו ללא מקלט וללא מקור פרנסה. הוא אומר בצער: "הפרנסה שלי אבדה, ביתי נהרס, ילדיי הפכו פליטים, ועדיין אומרים לנו להיות סבלניים. חמאס מבקש מאיתנו לסבול, אבל הם חיים בביטחון והילדים שלהם לא תחת הפצצות".

מחמוד אל-חוואג'רי, שאיבד את עבודתו בבנייה בגלל ההרס, אומר: "גדלנו כששמענו על מחר שמעולם לא הגיע. ילדותנו הלכה, צעירותנו הולכת לאיבוד, ואנחנו עדיין חולמים על חיים נורמליים". הוא מוסיף בכעס: "אנחנו לא דלק לפרויקטים פוליטיים, לא צריך בכל פעם לשלם את המחיר עבור חישובים של מנהיגים שלא אכפת להם אלא משלטונם".

מוחמד אל-כילאני, מורה לשפה הערבית ואב לשני ילדים, שאיבד את מקום עבודתו לאחר שבית הספר בו לימד נהרס בהפצצה, אומר: "אנחנו לא רק מספרים במהדורות החדשות, אנחנו אנשים עם בתים, משפחות וחלומות. אנחנו עייפים ממלחמות שבכל פעם גוזלות מאיתנו את חיינו".

בעזה תוקפים את חמאס (צילום :רשתות ערביות)

הוא מוסיף: "כל יום אני יוצא מהבית ולא בטוח אם אחזור לראות את ילדיי, ואם מחר בכלל קיים עבורם. אבל הבעיה היא לא רק המלחמה, הבעיה היא שכל חיינו הפכו להיות בני ערובה בידי אנשים שלא שואלים עלינו, לא חמאס ולא אחרים". המוכתר ממשפחת אל-בראווי בבית לאהיא שבצפון הרצועה מסר: "איננו מתנגדים לחמאס עצמו, אלא לשלטונו. ההפגנות יימשכו עד שחמאס יקשיב לדרישתנו שייסוג מהשלטון. שלטון חמאס הביא הרס והרג לרצועת עזה. אנו דורשים מחמאס לשחרר את החטופים הישראלים כדי להביא לסיום המלחמה".

תושבי רצועת עזה מניפים שלט ובו נכתב ''אנחנו רוצים לחיות'' (צילום: AFP via Getty Images)
תושבי רצועת עזה מניפים שלט ובו נכתב "אנחנו רוצים לחיות" (צילום: AFP via Getty Images)

חאמד עשור כתב בתגובה להפגנות: "האנשים שיוצאים היום להפגנות בעזה ומתפזרים ברחובות דורשים להפסיק את המלחמה ולהוציא את חמאס מהשלטון, הם משפחתי ואנשיי והם בעלי האדמה והאמת. אין קול שמתעלה על קולם ושום דבר בעולם לא משתווה לדאגתם ולאהבתם למדינה. הם מרכז היקום וכל דבר סובב סביבם. להם המילה הראשונה והמילה העליונה והקריאה האחרונה".

העיתונאי יוסף חסן כתב: "הפגנות אלו לא יצאו מבגידה, כפי שטוענים תומכי התנועה, וגם לא הונעו מאג'נדות זרות. אדרבא, הם יצאו בגלל שמאסו ברעב, בדיכוי ובגידה. הם יצאו בגלל שהם איבדו הכל: משפחותיהם, בתיהם, כבודם ועתידם. מאז תחילת המלחמה, האנשים האלה נותרו לדאוג לעצמם. הם חיו בהפצצות ללא מחסה, ישנו בשטח הפתוח ללא אוהל שיכסה אותם, רעבו ללא סיוע".

בדרך כלל ההפגנות בעזה מונעות על ידי קריאות מהפלגים הפלסטיניים, אבל הפעם הן באו מלב הרחוב, ללא הכוונה או מנהיגות ברורה, סימן לשינוי שחל בהלך הרוח העממי כלפי חמאס וניהולו את הרצועה. משקיפים סבורים כי הפגנות אלה עשויות להוות אתגר חסר תקדים לתנועה שהתרגלה לדכא כל קול מתנגד.

במערכת הביטחון בישראל עוקבים אחר ההתארגנויות להפגנות נגד החמאס ומעריכים כי ההפגנות עשויות להתרחב בימים הקרובים. "התושבים בעזה זועמים על החזרה ללחימה, היציאה מהבתים לאזורים ההומניטריים, והשיבוש של הספקת הסיוע ההומניטרי משפיע על האזרחים ברחוב העזתי", אומר גורם ביטחוני.

יועצו של אבו מאזן ניצל את ההזדמנות לתקוף את ארגון הטרור חמאס: "הפגנות בית לאהיה הן זעקה של תושבי עזה נגד מדיניות חמאס. ההתמקדות היא ביציאת חמאס ממשילות רצועת עזה. אני ממליץ לחמאס להקשיב לעם הפלסטיני בעזה". 

דובר הפת"ח, מאהר אל-נמורה, קרא לחמאס להיענות לקריאת העם הפלסטיני ברצועת עזה. הוא טען כי "ההפגנות העממיות הלגיטימיות שפרצו ברצועת עזה הן התוצאה הבלתי נמנעת של שנים של ניצול חמאס ברצועת עזה לפרויקטים אזוריים." אל-נמורה קרא לחמאס "להתנתק מהקשרים האזוריים שלהם ולהפסיק להשתמש באנשינו ובמטרתנו כאמצעי למטרות שאינן קשורות לפרויקט הלאומי שלהם".

מומחים ופרשנים פלסטינים אומרים כי על תנועת חמאס לשים לב לזעם העממי הגובר, ומציינים כי התעלמות מקולות התושבים שאינם מסוגלים יותר לשאת בנטל תוביל את המצב בתקופה הקרובה למבוי סתום. עוד מעריכים כי הפגנות אלה עשויות להוות אתגר חסר תקדים לחמאס, תנועה שהתרגלה לדכא כל קול מתנגד. 

 
 





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביטחון

גורם צבאי מאשר: איראן פגעה בבסיסי צה"ל במהלך המלחמה

Published

on



גורם צבאי בישראל אמר היום (שלישי) לסוכנות הידיעות רויטרס שאיראן הצליחה לפגוע בבסיסים במהלך המלחמה בחודש שעבר, בהודאה ראשונה של צה"ל בכך. הגורם, שדיבר בעילום שם, אמר ש"מעט מאוד" אתרים נפגעו וכולם נותרו מבצעיים.

הגורם סירב למסור פרטים נוספים על האתרים שנפגעו או על מידת הנזק, אך בסוף השבוע דווח ב"טלגרף" הבריטי שחמישה בסיסים נפגעו משיגורי הטילים האיראניים, בהם בסיס חיל האוויר בתל נוף ובסיס 8200 בגלילות.



Source link

Continue Reading

ביטחון

כל העולם ואשתו רוצה לסיים את המלחמה – חוץ מממשלת ישראל

Published

on



הוויתור על אסטרטגיה זו, אותה ניתן היה לשכפל אחר כך גם בדרום הרצועה, לא מאפשר לצה"ל להגיע לאותו "ניצחון מוחלט" מיוחל. נראה שישנה מבוכה רבה גם בדרג המדיני, גם בצבא ומתח עולה בין שני הצדדים. יותר מכך, אם נושיב את חברי הקבינט בחדרים נפרדים ונבקש מכל אחד לכתוב כיצד ניתן לנצח במלחמה, כמה זמן הדבר ייקח, איך נדע שהגענו לאותו רגע של ניצחון, והכי חשוב – מה יהיה ביום שאחרי – נקבל מספר תשובות שונות כמספר חברי הקבינט.

במצב דברים זה של מבוכה אסטרטגית נותר מעשה אחד אותו כדאי לעשות – להגיע עם חמאס לעסקה גדולה אשר תסיים את המלחמה כפי שחמאס רוצה, לרבות יציאת צה"ל מעזה עבור קבלה של כל החטופים בעסקה אחת. כל העולם ואשתו מעוניינים בכך, מחמאס, דרך רוב הציבור בישראל ועד נשיא ארה"ב. הגורם היחיד שלא מעוניין בכך זו ממשלת ישראל. בספרה האיקוני "מצעד האיוולת" מסבירה ברברה טוכמן כי איוולת היא התעקשות להיצמד למדיניות שהוכח כי אינה משרתת את האינטרסים הלאומיים האמיתיים. בין מאפייני האיוולת לשיטתה קיים המאמץ ההולך וגדל לשכנע כי האסטרטגיה הקיימת היא נכונה ואין בלתה.

נכון לעכשיו חמאס, למרות הלחץ בו נמצא, אינו ממהר לקבל את המתווה המטופש של עסקת ביניים. ישנה סכנה כי ימשיך בסירובו ולכן צה"ל ימשיך בלחימה הקיימת ויאבד עוד לוחמים לצד מחירים אחרים ההולכים ומאמירים עד שנגיע יום אחד מן הסתם למסקנה הנדרשת – סיום המלחמה תמורת כל החטופים.



Source link

Continue Reading

ביטחון

ההחלטה התקבלה: ימיו של חיזבאללה ספורים

Published

on




בעוד הממשלה הלבנונית מבטיחה לאמריקאים שחיזבאללה יתפרק מנשקו, מנהיג הארגון נעים קאסם מודיע בפירוש: לא נתפרק מהנשק. הסתירה הזו חושפת את המאבק האמיתי המתחולל בלבנון – מאבק שעתידו עשוי להיקבע בבחירות הכלליות שיתקיימו שם בעוד כעשרה חודשים, במאי 2026.

פרופ’ אמציה ברעם מאוניברסיטת חיפה, מומחה למזרח התיכון, בראיון למעריב, רואה במציאות הלבנונית הנוכחית הזדמנות היסטורית לפתרון הבעיה. "צריך להוסיף שלפני יומיים המנהיג של חיזבאללה, נעים קאסם, הכריז שחיזבאללה לא יתפרק מהנשק", הוא מסביר. "יש ניגוד בין הממשלה הלבנונית, שזה כולל את הממשלה, את הנשיא, וגם את הרוב בפרלמנט, הדוברים של כל שלוש זרועות המדינה שנבחרו באופן דמוקרטי בלבנון דורשים שחיזבאללה יתפרק מהנשק".

הסימנים מעודדים, לפי ברעם: "בוודאי 70 אחוז של תושבי לבנון הינם בעד פירוק נשק של חיזבאללה. אין ספק בכלל שבתוך לבנון יש רוב גדול בציבור ובמערכת הנבחרת הדמוקרטית לפירוק נשק של חיזבאללה". אך למרות הרוב הזה, "חיזבאללה הוא עדיין הכוח הצבאי החזק ביותר בלבנון, יותר חזק מהצבא הלבנוני".

פעילי חיזבאללה (צילום: רויטרס)
פעילי חיזבאללה (צילום: רויטרס)

הדרישה הבינלאומית אינה מתמקדת בפירוק מוחלט של כל כלי הנשק. "לא דורשים מהם שימסרו עד הקלצ’ניקוב האחרון", מבהיר ברעם. "קלצ’ניקובים ו-RPG יהיו להם, וגם מקלעים כבדים, אף אחד לא יפרוק אותם, כי גם מיליציות אחרות מחזיקות בכלי נשק דומים. אבל הדרישה היא כלי נשק כבדים, כל הרקטות, כל הקטיושות, מל"טים, נ"מ, כל הכלים הכבדים לפרוק".

המפתח לפתרון, לפי הניתוח של ברעם, נמצא בהצעה אמריקנית מתגבשת: "סוף סוף ארצות הברית באים אל הלבנונים בהצעה, לחלץ את לבנון מהמשבר הכספי והכלכלי הקשה על ידי הלוואה גדולה מאוד של מיליארדים, בשני תנאים: רפורמה מינהלית למניעת שחיתות, ושהם יביאו לפירוק הנשק של חיזבאללה". הוא מדגיש שהצלחת התוכנית "תלויה במידה רבה בטראמפ, ולדעתי זה יעזור לו להשיג גם פרס נובל לשלום".

כרגע הזמן עובד נגד חיזבאללה. ברעם מזכיר שבבחירות של מאי 2022 "חיזבאללה הפסיד את הרוב שהיה לקואליציה שלו בפרלמנט, והתוצאה הייתה שהוא התחיל להבין שהוא בירידה". לקראת הבחירות הבאות, במאי 2026, הוא צופה: "בבחירות האלה, בגלל החלשותו הצבאית שהנחיתה מכה קשה על יוקרתו, הסבל שגרם ללבנונים כשתקף את ישראל, והמכה על איראן חיזבאללה יפסיד עוד ויווצר מצב שהממשלה לא תהיה יותר תלויה בווטו או ברוב של חיזבאללה".

נעים קאסם (צילום: רויטרס)
נעים קאסם (צילום: רויטרס)

הפתרון הכלכלי נראה מבטיח במיוחד כשמדובר בלבנון. "הלבנונים הם עם מוכשר עם השכלה טובה, עם מוסר עבודה בהחלט מרשים", מציין ברעם. "כל זמן שלבנון דאגה לעצמה ולא היו לה חיזבאללה חמוש ולא צבא של מחבלים פלסטינים, מבחינה כלכלית היא הייתה מדינה פורחת. השקעה בלבנון ברגע שחיזבאללה יורד מהחימוש הכבד ומתפקד רק כמפלגה פוליטית רגילה, זה יהיה צעד מבטיח".

אך ברעם לא מסתפק בגזר בלבד, הוא מציע גם מקל. לדעתו, "ישראל צריכה להגיד לקראת הבחירות בלבנון: אם לבנון לא תעשה את זה בעצמה, אנו נקבל על עצמנו את האחריות לבצע את החלטת מועצת הביטחון 1701, משנת 2006 שדרשה את פרוק הנשק של כל המיליציות בלבנון. עד היום רק חיזבאללה שמר על הנשק הכבד. האיום שישראל תפעל בשם מועצת הביטחון לכפות את ההחלטה על פירוק הנשק ישתלב עם הפיתוי של הלוואת-שיקום ענקית".

הוא משתמש במטפורה מעולם האכיפה: "אמריקה, המפרציות, וצרפת, אולי גם גרמניה, יהיו השוטר הטוב, הם יציעו ללבנון הלוואה של מיליארדים, כעין 'תוכנית מרשאל' חדשה. אנו נהיה השוטר הרע ונאמר שאם חיזבאללה לא יתפרק מהנשק, אנחנו נבצע את החלטת האו"ם בכוח". באביב 2026 לקראת הבחירות בלבנון, משער ברעם, "לגזר האמריקאי-מיפרצי ולשוט הישראלי יצטרף גורם נוסף: איראן עדיין לא תוכל לתמוך כספית כמו קודם במשפחות חיזבאללה, וההבטחה שלבנון תשוקם תקסום לבסיס השיעי של ארגון הטרור".

עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)

התוצאה הצפויה ברורה בעיניו: "לקראת בחירות בלבנון אפשר לשער מה תהיה התוצאה. חיזבאללה יספוג כנראה מהלומה קשה על הראש, וכל או רוב בעלי הברית שלו, כולל אפילו המפלגה השיעית הגדולה השנייה, 'אמל', יזנחו אותו". במצב כזה, ברעם צופה שנעים קאסם ייאלץ לפנות לאיראן: "אני מניח שהוא יגיד: 'אני מבקש רשות להתפרק מהנשק הכבד. עדיין נישאר מיליציה חזקה, החזקה ביותר, ומפלגה פוליטית'".

"חמינאי והאליטה שלו יבינו את המשמעות: בלי הרקטות והכטב"מים חיזבאללה יאבדו את האפשרות לתקוף את ערי-ישראל הגדולות ובסיסיה הצבאיים. איראן תאבד אמצעי-לחץ חשוב על ישראל. 'התאזרחות חיזבאללה' אולי אפילו תפתח את הדרך לנורמליזציה עם ישראל", ובכל זאת, ברעם מקווה: "אם חמינאי יהיה עדיין בחיים, ייתכן שהוא ירשה לו. הסיבות: זה לפחות ישמר את הארגון כמפלגה וכמיליציה לגיטימית עד שאיראן תתאושש, וממילא כבר ראינו בזמן מלחמת שנים-עשר הימים שהם החליטו שלא לסייע לאיראן בשעתה הקשה ביותר".

העיתוי קריטי, מדגיש ברעם: "הכל צריך להשתלב בפברואר או מרץ 2026, האיומים וההבטחות צריכים לחדור לציבור ולשקוע במוח", לפני הבחירות במאי. לדעתו, "זה הרגע שבו אני משער שחיזבאללה יחטוף את סטירת הלחי הכי גדולה שלו". בו בזמן, "בתקווה שעם סוריה נגיע כבר להבנות ביטחוניות, זו תהייה הזדמנות היסטורית לשנות את פני האזור". אך ברעם מוסיף: "על ממשלת לבנון והמשקיעים הזרים לתכנן גם איך מציעים ללוחמי חיזבאללה הסדירים אלטרנטיבה אזרחית. רבים מהסדירים שלהם יסכימו לעבור לסטטוס של 'מילואימניקים' בארגון, מה שיש כבר היום, אך הם יזדקקו לתעסוקה אזרחית".





Source link

Continue Reading

כל העדכונים