גיא מרוז, כאן 11, "זהו זה", הליכוד לא מבינים איך פרסום עובד

לפני הכל: המערכון שעשה סערה בליכוד הוא מערכון מבריק. גילוי נאות – התסריטאית שכתבה אותו, גאיה וילדמן, היא חברה שלנו שנים. עוד גילוי נאות – אני מעריץ אדוק של מוני ובראבא. ודובל'ה? הוא בכלל השחקן הגדול במדינה בעיניי. למרות כל זאת אני לא מהמעריצים המושבעים של התכנית שלדעתי לא הולכת מספיק רחוק אבל זה לשיחה אחרת.

מתי יבינו עסקני העסקנים וביניהם, שלעשות מהומה על משהו שרוצים שלא ישודר – עושה את ההפך הגמור. הרי רוב העם בכלל לא היה יודע על המערכון המופלא הזה אלמלי התרומה המכרעת שלכם, עסקני הליכוד ונשותיהם. זה תמיד עובד הפוך. ועכשיו בואו נבלה, בואו ניקח את טענות העסקנים אחת אחרי השנייה:

• "כאן 11 ממומן על ידי הציבור, אבל כבר מזמן אינו מייצג אותו. במקום, הוא פועל כשופר של קבוצת שמאל קטנה ורדיקלית": לא, לא נכון, הערוץ המשובח הזה לא פועל כשופר אלא מספק את הדרמות הכי טובות בטלוויזיה. תכנים דוקומנטריים מעולים (אתם חייבים לראות את "סינדרום עזה" למשל) וגם תכניות בידור נהדרות כמו "מה שתגידו". גילוי נאות – סירבו לקבל אותי ואת נורמן עיסא כזוג לתוכנית הזו, אנחנו כנראה לא מספיק מוכשרים. אבל ניחא, תכנית מופלאה. נעבור לטענה השנייה של העסקונה.
• "ערוץ 11 הוא ערוץ תעמולה שמקדם סרבנות ופוגע במורל הלאומי של מדינת ישראל": האם צפיתם לאחרונה באילה חסון? הסרבנות היחידה שהיא מקדמת זה את הסירוב לשפיות. האם צפיתם בשלי טפיירו? האם שמעתם את זאב קם וחשתם רצון לסרב למשהו שההנהגה אומרת? האם שמעתם את קלמן ליבסקינד וירד לכם המורל? חברים, אתם חייבם להיות טיפה יותר מתוחכמים.
• "בזמן שיוני נתניהו ז"ל הוא גיבור ישראל, עבור כאן 11 הוא מושא לבוז ולעג": טוב עכשיו אנחנו כבר בתחום האיוולת. בעצם אנחנו אולי בעוד מערכון מבריק של גאיה וילדמן. המערכון לא נגע ולא רמז דבר לגבי יוני נתניהו גיבור ישראל. המערכון עסק בגיבור אחר, ביבי נתניהו שבצעירותו אכן היה גיבור והיה בין לוחמי סיירת מטכ"ל שחילצו את חטופי המטוס "סבנה". בעיניי כל מי שמחזיק אקדח, רץ לעבר דלת סגורה ומתפרץ פנימה כדי להציל מישהו – הוא גיבור.

אז מה גרם לעסקני הליכוד לחשוב שהמערכון עסק ביוני נתניהו? יש שלוש אפשרויות

• טמטום
• עיוורון וחוסר ראייה מוחלט
• הם רואים, הם לא מטומטמים – אבל יאללה בואו נודיע שהתאגיד הוא לא לגיטימי – מי יזכור שבלבלנו את השכל?

והאחרון מבין השלושה הוא כבר רוע. אני שבוע שלם מנסה לשכנע את מיטב השמאלנים שמגיעים אליי, או פיזית או בטלפון – שאין יותר לגיטימי מאשר להופיע בערוץ 14. זה המקום בו אנשי שמאל כמוני צריכים לדבר. להשמיע שם את הדעות שלי על הפסקת המלחמה, החזרת החטופים והקמת ועדת חקירה – יותר חשוב מאשר לפרסם מאמר דעה בעיתון חשוב. אז עכשיו מנסים שוב לקעקע את הלגיטימיות של הערוץ המעולה העונה לשם האידיוטי "התאגיד"? באמת די.

ובכלל יכול להיות שעסקנות ציבורית והבנה בסאטירה לא הולכים ביחד? תנסו אולי עסקנות וגינון. או עסקנות ונגרות. עזבו את הסאטירה לאלה שטובים בה, זה לא אתם. אתן רק דוגמא אחת לחוסר היעילות של ניסיון פסילה וצנזורה בכל הקשור לתחקירים: לפני שידור הסרט שלנו על אייל גולן, ניסו הזמר ועוזריו להוציא צו מניעה נגד שידור הסרט. בית המשפט כמובן לא נענה ואנחנו קיבלנו יחסי ציבור אדירים – זה היה הסרט הנצפה ביותר באותה שנה ברשת 13, תודה אייל.

ואתם יודעים מה יקרה עכשיו נכון? כולם ירוצו לחפש ברשת את המערכון המשובח הזה, שלא קשור ליוני נתניהו, אלא רק לדעה הלגיטימית שנתניהו לא עושה די למען שחרור החטופים. בלשון המעטה. "אין שכל אין דאגות", אומרים ואני מוסיף – "אין שכל אין דאגות כי אין שכל", אבל לכל השאר, בעלי השכל הממוצע סביב, יש.

ושתי הערות לא קשורות לסיום

• השבוע פסק בית המשפט שגם המשטרה תיחקר ותישאר נתבעת בפרשת אייל גולן. תודה לאל אני אומר. מי שצפה בצילומים מהחקירות (אני צפיתי ולצערי בית המשפט לא מתיר לפרסם אותן), מבין מה עשתה המשטרה או איך עשתה הכל להוציא אותו צדיק בדורו.
• שבוע מאז הופעתי הראשונה בפטריוטים, התגובות לא מפסיקות מכל הצדדים ואחת התגובות המשעשעות היא הדאגה שאהפוך לימני. אין סיכוי. כמו שאין סיכוי שאני אעשה ניתוח לשינוי מין ואהפוך לאישה – אין שום דבר רע בלהפוך לאישה, פשוט לא בא לי. וכך אין סיכוי שאהפוך ימני. ניסיתי בצוק איתן, לא הלך. אני אשאר בצד שלי, הצודק או הטועה, ואנסה "לשפרר" את משנתי בכל במה אפשרית. למשל, את ליל הסדר אנחנו עושים עם משפחות החטופים ברחוב בבגין. הלוואי ותבואו כולכם. אי אפשר באמת לשיר "אנחנו בני חורין" כשיותר מ-50 איש כלואים במנהרות וגרוע מזה. ולכן ליל סדר השנה – עם המשפחות, ברחוב. ובקשה אחרונה לחות'ים, לאיראנים ולכל שונאי ישראל – תנו לישון הלילה, היה שבוע קשה.