מלחמת "עם כלביא" מול איראן הביאה לקריסה מוחלטת בענף האמנות הישראלי. אלפי יוצרות ויוצרים – מוזיקאים, שחקנים, רקדנים, קומיקאים ועוד – מוצאים את עצמם ללא מקור פרנסה כלשהו. הופעות מבוטלות בהמוניהן, אולמות נסגרים, חזרות מופסקות והפקות חדשות קפואות. התוצאה: קהילת אמנים שלמה נותרת ללא הכנסה, ללא אופק מקצועי וללא רשת ביטחון כלכלית. למרות החומרה של המצב, המשבר הזה כמעט ולא מקבל התייחסות ציבורית, והאמנים נותרים להתמודד לבדם עם המציאות הקשה.
יוסי זינגר, מנכ"ל א.מ.י: "האמנים בישראל התרגלו, לצערנו, להיות הראשונים להסגר בכל משבר – והאחרונים לחזור. אנחנו לא מבקשים פריבילגיות – רק הכרה בזכות להתקיים. מדובר באנשים שעובדים, יוצרים, מופיעים, מלווים את הציבור ברגעים הכי קשים – ומול המשבר הנוכחי הם נותרים לבד".
יונה אליאן קשת, יו"ר א.מ.י: "תרבות היא לא מותרות – היא החמצן של החברה הישראלית. דווקא בימים של חרדה, אי ודאות ולחימה, הציבור זקוק לאמנות, למוזיקה, לסיפורים ולרוח. ואילו אנחנו, האמנים, שוב נדרשים לשתוק, להמתין, לקוות – בלי פרנסה, בלי תמיכה, בלי אופק. זו מציאות בלתי נסבלת שמדינה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה".
א.מ.י קורא לממשלה להקים קרן חירום ייעודית לאמנים, להחיל הסדרי תמיכה והלוואות מדינה ולנסח תוכנית פעולה שמכירה בעובדה הפשוטה: התרבות היא חלק מהתשתית הלאומית – ויש להגן עליה בשעת חירום.
Source link