פלילים ומשפט
בנימין נתניהו בתיק 4000: סיקור תקשורתי או עסקת שוחד מוסווית?
עשרים ושניים ימים, עשרות שעות עדות, מאות עמודי פרוטוקול, אבל גם אחרי שנתניהו סיים את שלב העדות הראשית בתיק 4000, השאלה שנותרה תלויה באוויר היא האם בנימין נתניהו הוא נבחר ציבור שדאג לתקשורת הוגנת כלפיו, או פוליטיקאי שזיהה הזדמנות, נקשר בעסקה מושחתת, והפעיל את מנגנון השלטון לטובת אינטרסים פרטיים?
תיק 4000, הידוע גם בשם "פרשת בזק-וואלה" אינו עוסק רק בקשר שבין הון, שלטון ועיתון, אלא בשאלה עמוקה בהרבה: האם שוחד פוליטי יכול ללבוש תחפושת של סיקור תקשורתי?
הפרקליטות: כך נראה "תן וקח"; ההגנה: הסיקור שלילי ולכן אין שוחד
לפי כתב האישום, מדובר במערכת יחסים אינטנסיבית, כמעט סימביוטית, בין ראש הממשלה ובין איל תקשורת. מהצד האחד, רגולציה בשווי מאות מיליונים, שינויים מהירים בהיתרים, מינויים נוחים אצל הרגולטור, ומהצד השני דרישות חוזרות ונשנות לסיקור אוהד באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ', שהתקבלו, לעיתים בשעה, לעיתים בדקות.
התביעה מצידה אינה צריכה להוכיח שנחתמה עסקת שוחד במרתף חשוך. היא טוענת להסכמה משתמעת, להבנה הדדית. "אני אתן לך בזק – אתה תיתן לי וואלה". על פי גרסת המדינה, החל מ-2012 נרקמה מערכת יחסים מושחתת, שבמסגרתה נתניהו ובני משפחתו שלחו עשרות דרישות לשינוי סיקור – ומנגד, קודמו עסקאות רגולטוריות שהצילו את יורוקום מקריסה.
נתניהו עלה לדוכן העדים לאחר הכנה יסודית של עורך דינו עמית חדד וקודמו בתפקיד עו"ד בעז בן צור, עם מטרה ברורה: לפרק את יסודות השוחד. על דוכן העדים טען נתניהו כי לא הייתה טובת הנאה שכן "וואלה" לא היה אתר אוהד, אלא עוין. יתרה מכך, נתניהו הכחיש קיומה של עסקה, או של הבנה, או של אפילו קריצה. סך הכול, כך נטען, מדובר ביחסים מקובלים ורגילים בין לשכת ראש ממשלה לבין גוף תקשורת. אולי קצת לוחצים, אולי קצת מבקשים, אבל בוודאי לא מבצעים.
כאן מתחדדת השאלה המשפטית: האם עצם הרצון להשפיע על הסיקור, גם אם בפועל לא התקבל סיקור חיובי, מספק לביסוס עבירת שוחד? הפסיקה קובעת ש"טובת הנאה" יכולה להיות גם תדמיתית. אבל האם כל פוליטיקאי שמנסה לשכנע עיתונאי עובר על החוק? נחזור ונציין כי הרכב השופטים כבר המליץ לפרקליטות למחוק את סעיף השוחד מכתב האישום. האם עדותו הראשית של נתניהו גרמה לשופטים לחזור בהם מעמדתם? התשובה היא ככל הנראה שלילית, ובמובן זה עדותו של ראש הממשלה הייתה מוצלחת.
פגישת ההנחיה: ראיה זהב או זיכרון מתעתע?
בליבה של התזה המשפטית בתיק 4000 עומדת מה שמכונה “פגישת ההנחיה”, אותה שיחה חמקמקה שבין בנימין נתניהו לעד המדינה שלמה פילבר, זמן קצר לאחר שזה מונה למנכ”ל משרד התקשורת. לפי כתב האישום, זה היה רגע ההתלכדות שבו הפכה רגולציה לשוחד, ומנכ”ל למדיח. אלא שהשאלה הגדולה היא, האם הפגישה הזו באמת התקיימה? הפרקליטות עומדת על כך שכן, ואפילו בנתונים חסרים: לא יודעים מתי בדיוק, לא יודעים היכן בדיוק, אבל יודעים שזה קרה. הזיכרון של עד המדינה פילבר, מסתבך תחת לחץ: היומנים לא תומכים, האיכונים סותרים, השופטים מהרהרים. נתניהו מצדו מתנער: “לא היה ולא נברא”. ההגנה טוענת שמי שהנחה את פילבר לא היה ראש הממשלה – אלא החוקרים.
האם מדובר בפגישת תדרוך לגיטימית שנופחה לממדי תיאוריה קונספירטיבית? או דווקא בראיית זהב מטלטלת שמתעדת את רגע ההולדה של עסקת שוחד? תלוי את מי שואלים. לעת עתה, מדובר באירוע משפטי, רוחני כמעט, קיים, אך חמקמק. אך האם כל דבר חמקמק, עצם קיומו מוטל בספק? והאם מדובר בספק הסביר הנכסף? כך או כך, חייבים להודות שניתן לכנות את אירוע פגישת ההנחיה, כלשון השר, 'דרדלה'.
ומה עם הצדק?
סנגוריו של נתניהו לא העלו עד עתה טענת "הגנה מן הצדק" שבמקרים נדירים אמנם עשויה להביא לביטול האישום, אך זרעים של טענה כזו נזרעו היטב בעדותו. נתניהו הצביע על מה שתיאר כהטיה שיטתית מצד גורמי האכיפה: החל מהדלפות לתקשורת, דרך לחצים על עדי מדינה, וכלה, לטענתו, בעצם ההחלטה להעמידו לדין על קשרים תקשורתיים שלטענתו אינם שונים מיחסי הון-שלטון-עיתון שהתקיימו גם אצל אחרים. ההגנה בונה מהאמירות האלה נרטיב, לא של חפות בלבד, אלא של רדיפה. אם תבחר בעתיד לנסח זאת כטענה פורמלית, זו תהיה אחת מטענות ההגנה הדרמטיות.
לקראת החקירה הנגדית: רוחות של סתירה
השלב הבא, החקירה נגדית, עשויה להיות שדה מוקשים. אם יש סתירות בגרסה של נתניהו, הן יתפוצצו שם. אם הוא ניסה בעדותו לייפות קשרים, להמעיט בהיכרות, או לברור זיכרונות, כעת יבחנו הדברים. בפרט, התביעה תנסה להראות שהדרישות לשנות סיקור הגיעו בדיוק כאשר עסקאות בזק קיבלו דחיפה. תזמון, יאמרו שם, הוא לא מקרי. הוא הסיגנל לעסקה האסורה.
המשפט הזה לא עוסק רק בשאלה אם נתניהו רצה שיסקרו את פועלו באופן חיובי, הוא עוסק בשאלה אם ראש הממשלה הפך את המדינה לחלק מהקמפיין שלו, ואם כן, זו אינה פוליטיקה, אלו פלילים.
מהתלמוד הבבלי: " לְפוּם גְּמָלָא – שִׁיחְנָא", לפי הגמל -משאו, ככל שהמשרה רמה יותר, כך מידת האחריות גבוהה יותר. עכשיו, נותר לראות אם השופטים ישתכנעו שמדובר בקשר מושחת ומסוכן – או בפוליטיקה מודרנית.
עו"ד גיא שנער, סניגור מומחה בעבירות צווארון לבן, יו"ר ועדת פשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין
שאלנו השבוע את ראשי מפלגות האופוזיציה, יאיר לפיד, יאיר גולן ובני בנץ, לגבי עמדתם בנוגע לאמירות נגד המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג לאחר שהחליט שלא להוציא צו ביניים ולא למנוע את השימוע לפני פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.
הצגנו לראשי האופוזיציה אמירות משני טורים שפורסמו בעיתון "הארץ". העיתונאי גידי וייץ כתב כי "בפסיקותיו מוכיח סולברג שהוא ראוי להיות נשיא בית המשפט העליון בישראל הפוסט-דמוקרטית". רוית הכט הגדילה לעשות וכתבה שהשופט נעם סולברג "נתן את ידו, מתוך המבצר, להפלת שלטון החוק" – בכך שלא הוציא צו ביניים נגד עריכת השימוע ליועמ"שית.
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר: "אני לא מסכים עם פסיקתו של סולברג, אבל אני מכבד אותה ומכבד אותו. אנחנו צריכים לכבד פסיקות של בית המשפט גם כשאנחנו לא מסכימים איתן. התוצאה של הפסיקה הזאת היא שוועדה בראשות עמיחי שיקלי – אדם שהוא מודל של שחיתות שלטונית, שקיבל שוחד פוליטי בשביל לבגוד במצביעים שלו – דן בגורלה של יועצת משפטית לממשלה ישרה והגונה, וככה באמת נראית כל הממשלה הזאת. אבל אנחנו לא נצא נגד שופט של בית משפט עליון גם כשמה שהוא פוסק לא מוצא חן בעיינינו".
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמר: "אני לא קראתי את הכתבות עצמן. אני מניח שכל עיתון בוחר להביע את תפיסותיו באופן ובמילים שהוא כותב אותן. אני סומך על שופטי בית המשפט העליון ללא קשר למה מקורם האידיאולוגי או אחר. בית המשפט בדרך כלל, ואני מסתכן לומר תמיד, ידון בפרשות שהן כבר אפויות והפרשה הזאת אינה אפויה ולכן הוא אמר שהוא ידון בה כשזה יהיה. אני מכבד את הפסיקה שלו ואני מכבד אותו".
בני גנץ משיב לשאלת מעריב בנוגע להחלטת בג"צ (צילום :אברהם בלוך)
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, אמר: "הצפייה שלנו מבית המשפט העליון שיעמוד איתן – על ראשו וכל שופטיו – להגנת הדמוקרטיה הישראלית. שלטון החוק, הדמוקרטיה הישראלית, זה מה שמגבש אותנו לכדי אומה מתפקדת. כל ניסיון אחר להתגבש סביב מקומות אחרים עלול להיות הרסני ולאיים על קיומה של מדינת ישראל. אם אנחנו חרדים לנושא הקיומי שלנו, אנחנו צריכים לוודא שגם בית המשפט העליון יעמוד איתן בהגנת הדמוקרטיה הישראלית. אני חושב שההגנה הזאת צריכה להיות מהותית ולא רק טכנית".
יאיר גולן על החלטת בג"צ שלא למנוע את השימוע של גלי בהרב מיארה (צילום :אברהם בלוך)
שלושה שוטרים נפצעו באורח בינוני בפיצוץ שאירע לפני זמן קצר במהלך פעילות מבצעית וחיפוש אחר אמצעי לחימה (אמל"ח). את הפעילות ביצעו בלשי היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 במשטרה ולוחמי היחידה הטקטית אצל משפחת פשע מוכרת בג'לג'וליה. בתחילה דווח כי באירוע נהרגה כלבה משטרתית אולם במשטרה פרסמו כי מצבה של הכלבה טוב.
הבוקר (שישי) הגיעו כוחות משטרה בהתאם לצו של בית המשפט ובעקבות מידע מודיעיני לביצוע חיפוש של אמל"ח בבית משפחת הפשע. במסגרת החיפוש נשלחה הכלבה לסרוק שטח מוגדר ובזמן שזיהתה מטען חבלה והתבייתה על המקום, אירע פיצוץ שכתוצאה ממנו נפגעה הכלבה ונפצעו שני בלשים מהיאחב"ל ויחידה הטקטית שעמדו בסמיכות למקום האירוע.
צוות מד"א פינה את השוטרים לבית החולים כשמצבם מוגדר בינוני. כוחות המשטרה עדיין בזירה חוקרים את נסיבות האירוע ובמקביל מבצעים מעצרים. מהמשטרה נמסר: "ראשית נתקן ונבהיר כי לכלבה שלום והיא הועברה לבדיקה רפואית. הבוקר צוות משטרתי של יאחב״ל להב ולוחמי מג״ב משמר לאומי, הגיעו לבית בג׳לג׳וליה לביצוע חיפוש אמל״ח פלילי, מלווים בכלבה משטרתית אשר הכווינה לפריטים חשודים בתוך הבית".
בהמשך ההודעה נכתב כי "הכוחות פעלו בהתאם ובמהלך פעילותם ארע פיצוץ וכתוצאה ממנו נפצעו שני שוטרים ופונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. כאמור, לשמחתנו לכלבה שלום והיא פונתה לבדיקה רפואית. חבלני משטרת מחוז מרכז פועלים במקום לזיכוי הזירה. עד כה עצרה המשטרה חמישה חשודים המעורבים באירוע. החקירה נמשכת".
ממד"א נמסר: "בשעה 09:33 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב ירקון על פיצוץ במהלך פעילות משטרתית בבית בג'לג'וליה. חובשים ופרמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח מאיר 3 שוטרים במצב קל, בהכרה מלאה, מתהלכים עם פציעות קלות ושטחיות מרסיסים".
השופט נעם סולברג בולם את פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
העיניים והאוזניים של ישראל: הטייסת שכל המזרח התיכון חושש ממנה
