ביטחון
בלבנון מבינים שישראל מחזיקה בקלף חזק וחוששים מהסכם "כניעה"
ציפייה דרוכה בלבנון לקראת ביקורה של סגנית השליח האמריקאי למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, בתחילת החודש הבא בביירות, כך דווח באתר אל-נשרה הלבנוני. הביקור צפוי להיות מכריע על רקע המתיחות הגוברת סביב סוגיית הנורמליזציה עם ישראל וההתבטאויות השנויות במחלוקת של אורטגוס בנושא הלבנוני.
בביקורה הראשון, שעות ספורות לפני הקמת ממשלתו של נוואף סלאם, בחרה אורטגוס להכריז על הכרת תודה לישראל על הבסת "חיזבאללה". היא הכינה את הקרקע לביקורה השני בהודיעה כי ארצה פועלת בדרכים דיפלומטיות, הן עם לבנון והן עם ישראל, להגיע לפתרון פוליטי לסכסוך הגבולות. בנוסף, היא מתחה ביקורת על הצבא הלבנוני באמצעות שאלה לגבי הסיבות להמשך הרשאת שיגור טילים משטח לבנון.
פעילותה של אורטגוס באזור התרחשה במקביל להצהרות שמסר השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, בנוגע לנורמליזציה בין לבנון לישראל. נושא זה זכה להתנגדות מצד רבים מהגורמים הרשמיים בלבנון, מה שמעלה שאלות רבות לגבי תוכן מה שתביא אורטגוס בביקורה הקרוב. מקורות לבנוניים מסרו לאתר אל-נשרה כי הסימנים הראשוניים מרמזים שהיא תביא עוד תנאים המיטיבים עם ישראל.
בהקשר זה, מציינים מקורות אלה כי הצד האמריקאי מתייחס לסוגיות השונות באזור מנקודת המבט שהעדיפות היא להשגת מה שישראל שואפת אליו, בין אם מדובר בלבנון, סוריה או עזה. הם מדגישים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל על בסיס ההנחה שיש לו אור ירוק אמריקאי לעשות כל מה שהוא רוצה בהקשר זה, ללא התחשבות בהשלכות האפשריות.
מבחינה עקרונית, ניתן לראות בעמדות הרשמיות בסוגיית הנורמליזציה אינדיקציה למה שלא ניתן לקבל מבחינה לבנונית, במיוחד מכיוון שעניין זה עלול להוביל למחלוקות פנימיות עמוקות. אולם, מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהלחצים על לבנון יהיו משמעותיים לעשות ויתורים, במיוחד לאור העובדה שיש לה דרישות רבות התלויות בתפקיד שארה"ב יכולה למלא בהפעלת לחץ על ישראל.
במסגרת זו, מקורות פרלמנטריים מעדיפים להמתין למה שאורטגוס תביא עימה במהלך ביקורה הצפוי בביירות, למרות הדגשתם כי כיווני הפעולה של וושינגטון ברורים. הם מציינים במיוחד כי ארה"ב סבורה שלבנון אינה במצב המאפשר לה לדחות את מה שמוצע לה, במיוחד לאחר התוצאות שהניבה התקיפה הישראלית על המדינה. המקורות מוסיפים: "אמריקה מרוצה מהתוצאות הללו, ומאמינה כי הן עשויות להוביל למציאות חדשה, גם אם היא מעדיפה לא להגיע ללחצים שיובילו להתפוצצות המצב הפנימי".
תקיפת תשתית לאחסון כטב"מים של חיזבאללה בביירות (צילום :רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א')
לדעת אותם מקורות, חיוני לשים לב למה שמועלה בחוגים הפוליטיים והתקשורתיים הישראליים לגבי גישה חדשה בהתמודדות עם הזירה הלבנונית. גישה זו מבוססת על שינוי במשוואות שהיו קיימות בעבר, תוך הדגשה כי כל הפרה של הסכם הפסקת האש תיענה בתגובה משמעותית מצד ישראל. דבר זה בא לידי ביטוי בדבריו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שציין כי "דין קריית שמונה כדין ביירות".
כאמור, צה"ל תקף אתמול מפקדות, תשתיות צבאיות, משגרים ומחבלים של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון. מוקדם יותר תקף חיל האוויר בשכונת הדאחייה שבביירות תשתית לאחסון כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) בשימוש היחידה האווירית של ארגון הטרור חיזבאללה.
מדובר צה"ל נמסר כי "ארגון הטרור חיזבאללה מיקם את התשתית הטרור בלב האוכלוסייה האזרחית. זוהי דוגמה נוספת לשימוש הציני של ארגון הטרור חיזבאללה באזרחי לבנון כמגן אנושי. צה״ל העביר אזהרת פינוי לאוכלוסייה לפני התקיפה".
בתוך כך, אתר אקסיוס ציטט גורם אמריקאי שאמר כי "ממשל טראמפ הביע תמיכה בתגובתה של ישראל לירי הרקטות מלבנון". הגורם האמריקאי ציין כי "ממשלת לבנון חייבת למנוע הפרות, וישראל מגנה על האינטרסים שלה כשהיא מגיבה לתקיפות רקטות מלבנון", והוסיף, "ממשלת לבנון אחראית לפירוק חיזבאללה וקבוצות אחרות מנשקו". לדבריו, "אנו מצפים מצבא לבנון למנוע כל התקפות על ישראל".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
