צדיק, על התמחות ב-AI כבר הכרזת? במאמצים לעקוב אחר היצע של כישרונות בינה מלאכותית במדינות גלובליות, לינקדין פרסמה את מדד "ריכוז הכישרונות בינה מלאכותית", המבוסס על נתוני הפרופילים – כפי שפורסמו באתר. כלומר, לפי מי שהזין "התמחות ב-AI" בפרופיל שלו. הרשת החברתית למציאת עבודה ציינה כי היא מחשיבה את כישורי הנדסת הבינה המלאכותית, כמו למידת מכונה או עיבוד שפה טבעית, וגם את כישורי אוריינות בינה מלאכותית כמו ChatGPT ו- GitHub Copilot, ככישרון בבינה מלאכותית.
בהתבסס על נתוני 2024, ל-10 המדינות הללו יש את הריכוז הגבוה ביותר של כישרונות בינה מלאכותית בהשוואה לממוצע העולמי, לפי Linkedin:
ישראל (1.98%)
סינגפור (1.64%)
לוקסמבורג (1.44%)
אסטוניה (1.17%)
שוויץ (1.16%)
פינלנד (1.13%)
אירלנד (1.11%)
גרמניה (1.09%)
הולנד (1.07%)
דרום קוריאה (1.06%)
בשנת 2024, ישראל עמדה בראש הרשימה, שכן היצע המדינה של כישרונות בינה מלאכותית הוא 1.98% מכוח העבודה שלה. סינגפור אחריה במקום השני, שכן העיר-מדינה מתהדרת באספקת כישרונות בינה מלאכותית שהיא 1.64% מכוח העבודה שלה, בעוד לוקסמבורג נמצאת במקום השלישי, ומציגה היצע שהוא 1.44% מכוח העבודה שלה.
יש לציין ששש המדינות המובילות בשנת 2024 נשארות ללא שינוי בדירוג שלהן מהשנה שלפניה – 2023. בינתיים, אירלנד עלתה ארבעה מקומות למקום השביעי בדרגה, ודרום קוריאה ירדה שלושה בדרגה למקום העשירי ב-2024. "הרבה מהמדינות האלו, כמו ישראל, סינגפור, לוקסמבורג, אסטוניה – הן בעלות הריכוז הגבוה ביותר של אנשים עם התמחות בבינה המלאכותית, למרות שהן קטנות יחסית במונחים של אוכלוסיה וגיאוגרפיה", אמרה צ'ואה פיי יינג, הכלכלנית הראשית של לינקדאין באסיה-פסיפיק.
מבזבזים 40% יותר זמן באיסוף כישורי AI מאשר עמיתיהם ביבשת. סינגפור (צילום: רויטרס)
עוד הוסיפה כי ייתכן והדבר מתאפשר על ידי "בניית מערכת אקולוגית משגשגת שבה מטפחים כישרונות, ובה חברות מושקעות בפיתוח המיומנויות של העובדים, או שהממשלות יוצרות מדיניות המעודדת למידה מתמשכת", אמרה -CNBC.
עוד צוין ב-CNBC הוא היכולות של הודו. למרות שלא נכנסה לרשימת המובילות, המדינה המתפתחת הראתה עלייה של 252% בנושא זה בין השנים 2016 ל-2024, מה שמסמן שאנשי המקצוע במדינה "בונים באופן פעיל את כישוריהם הקשורים לבינה מלאכותית", כך לפי LinkedIn. באשר ליכולות של סינגפור, אמרו בלינקדין, כי "הדגש התרבותי של סינגפור על למידה, תורם ליתרון התחרותי שלה בעידן החדש הזה של בינה מלאכותית". צ'ואה הוסיפה כי "הנתונים שלנו מראים שאנשי מקצוע בסינגפור הם מהלומדים הנלהבים ביותר, שמבזבזים 40% יותר זמן באיסוף כישורי AI מאשר עמיתיהם ברחבי אסיה-פסיפיק".
חברת פנגו משיקה חבילת שירותים חדשה בתחום התחבורה הציבורית, שמאפשרת לכלל הציבור בישראל – גם למי שאינם מחזיקים ברכב פרטי – להשתמש באפליקציה לצורך תכנון נסיעות, תשלום וניהול הטבות. החידוש המרכזי בשירות החדש כולל מנוע חיפוש ותכנון מסלול בתחבורה ציבורית, הכולל מידע בזמן אמת. באמצעותו ניתן להזין יעד, לקבל הצעות למסלולים עם קווי התחבורה הרלוונטיים, לעקוב אחרי זמני ההגעה ומיקומם של האוטובוסים במפה אינטראקטיבית, ולבחור את המסלול הנוח והמהיר ביותר.
בנוסף, ניתן מעתה להירשם לשירות גם ללא רכב, לעדכן פרופיל אישי עם פרטי הנוסע – ובכך לאפשר חישוב אוטומטי של תעריפי הנסיעה המוזלים בהתאם לזכאות המשתמש (למשל נוער, אזרחים ותיקים וכו'). התשלום עבור הנסיעות מתבצע דרך האפליקציה, וניתן לנהל חשבון משפחתי משותף לכל בני הבית – כולל בני נוער.
לצד השימוש בתחבורה הציבורית, מציעה פנגו גם הטבה ייחודית ללקוחות במסלולי סימפל וסמארט: החזר כספי של שקל אחד לכל נסיעה שתבוצע דרך האפליקציה. ההחזר ניתן למימוש בשלב זה לצורך תשלום על חניה בכחול-לבן, אך בעתיד תורחב האפשרות גם לתשלום על נסיעות נוספות בתחבורה הציבורית – מהלך חדשני שעד כה לא קיים בישראל.
המרחבים האינסופיים של מים גרמו לחלק מהגולשים להרגיש לא בנוח – "התמונה הזו פשוט מרגישה לא נכונה", כתב אחד.
אחר הוסיף: "האוקיינוס השקט פשוט ענק מדי!" וגולש נוסף שאל: "פעם עצרתם לחשוב כמה מהכדור שלנו הוא בעצם… מים? עכשיו אתם יודעים. 165 מיליון קמ"ר של דממה שגורמת לך להרגיש קטן". אחד העריך: "יכול להיות שחייזרים מסתכלים על זה ואומרים – 'אין פה חיים ששווה לבדוק. זה סתם עוד עולם מלא מים משעמם'". מישהו אחר תהה: "מה אנחנו בעצם רואים פה? זה העורף של כדור הארץ? מטורף"ף בעוד שאחרים הביעו בלבול אמיתי: "רגע, איפה זה בכלל?" זה… אנטארקטיקה?"
מן הסתם לא כולם נבהלו מהתמונה – רבים דווקא מצאו בה משהו מרגיע ואפילו יפהפה: "אני מעדיף לחיות שם. הרבה יותר שקט" את אחד ואחר תהה: "גורם לי לחשוב אילו סודות מסתתרים מתחת לכל המים האלה". משתמש אחר קרא לזה "החלק הכי שליו בכדור הארץ".
כמו תמיד – גם תאוריות הקונספירציה לא איחרו להגיע. אחד טען בפסקנות: "זה החלק התחתון של כדור הארץ השטוח. זו תמונה מלמטה" מגיב אחר כתב: "איך יכול להיות שכמעט כל היבשה נמצאת רק בצד אחד? משהו פה לא מסתדר לי". מישהו אחר פסק: "נראה לי מזויף לגמרי. אולי בכלל כדור הארץ לא עגול?".
בזמן שמרבית הגולשים נבהלו מהתמונה, אלו מניו זילנד דווקא חגגו את העובדה שזו אחת הפעמים היחידות בהן המדינה הקטנה שלהם ניצבת במרכז המפה. "מפת העולם הראשונה שבה רואים רק את ניו זילנד", כתב אחד ואחר הוסיף: "נראה שניו זילנד קיבלה את כל האוקיינוס השקט לעצמה". אדם נוסף הביט על התמונה מפרספקטיבה אחרת: "עבור תושבי איי האוקיינוס השקט, זה לא 'הצד האחורי של כדור הארץ' – זו החזית".
בעקבות שיגורו של הלווין הישראלי "דרור 1" לחלל הבוקר (ראשון), שוחח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, עם ליאת רון בתוכנית "איפה הכסף" ברדיו 103, ולא יכל להסתיר את התרגשותו מהמאורע המרשים, שעורר גאווה עצומה בישראל.
במהלך השיחה אמר לוי לרון: "ברכות למדינת ישראל שיש לה עכשיו לוויין לאומי חדש. הוא לוויין לאומי שבה לשרת את הצרכים של המדינה. לפני זה לא היה לנו לוויין לאומי, היינו עושים שימוש בלוויינים, ככל שהזמן עובר וככל שהתלות במידע הולכת וגדלה, אז הצורך בלוויין תקשורת הולך וגדל".
בהמשך סיפר כי "'דרור' שוגר מארה"ב. אנחנו משגרים שני סוגים של לוויינים, לוויני תצפית ותקשורת. יש ביניהם הבדל מהותי – לוויין תצפית שוקל בערך 500 ק"ג, הוא טס מעל פני כדור הארץ בגובה של בערך 500 ק"מ וכל הקפה שלו לוקחת בערך שעה וחצי. לוויין תקשורת במשקל, במקרה שלנו, של בערך 4.5 טון, והוא טס לנקודה בשמיים שהמרחק שלה מכדור הארץ הוא 36 אלף ק"מ ושם הוא מסתובב ביחד עם כדור הארץ. צריך אנרגיה גדולה מאוד, ואת זה יכול לספק לנו טיל גדול מאוד".
לאחר מכן הדגיש כי "צריך להבין שזה לוויין שכולו פיתוח כחול לבן. הוא עלה ביחד עם הפיתוח שלו סדר גודל של כ-200 מיליון דולר. מאוד סביר ללווינים מהסוג הזה".
אז מה הלוויין יודע לעשות? "'דרור' הוא לוויין תקשורת, הוא יודע להעביר תקשורת ממדינת ישראל החוצה, ולקלוט תקשורת מחוץ לישראל פנימה. כאשר יש לנו לוויין כזה, אנחנו יכולים להגיע עם התקשורת שלנו, ללא תלות בשום דבר נוסף, לכל מקום", הסביר לוי.
במהלך השיחה התייחס גם ללקחים של התעשייה האווירית ממלחמת "מלחמת 'עם כלביא' היא מלחמה שהציבה רף חדש. במלחמה הזאת בוצעו קודם כול תקיפות של טילים בליסטיים בכמויות אדירות. 540 טילים כמעט נורו על מדינת ישראל. יש מערכות הגנה שעשו את העבודה הנדרשת. יש הרבה תקשורת שאפשרה למטוסים שלנו להגיע רחוק מאוד, ויש כמובן את כל המערכות שעבדו בתקיפה".
"מה שמעניין במלחמה הזאת, זה שכל המערכות עבדו בשיתוף פעולה מלא. כשאנחנו היום מסתכלים לאחור, אנחנו בוחנים את הביצועים של המערכות, אבל יותר מזה, אנחנו משקיעים את הזמן הנדרש כדי להוסיף את היכולות הנדרשות לטווח הקצר, להשלים מלאים, ומנגד אנחנו ומשקיעים הרבה משאבים פנימיים וחיצוניים כדי לפתח את הדורות הבאים של מערכות שיידעו לתת מענה גם בשדה הקרב העתידי יותר", סיכם.