יין אינו רק משקה בתרבות היהודית – הוא מסמל שמחה, חירות וחגיגיות. מפורים שזה עתה חגגנו, שבו נהוג לשתות “עד דלא ידע", ועד לליל הסדר המתקרב, שבו ארבע כוסות הן חלק בלתי נפרד מהטקס. בעוד לכל משפחה ישנה קערת הסדר שלה — מי עם גפילטע פיש ומי עם דגים חריפים, מי שקורא את כל ההגדה ומי שמדלג, מסובים סביב שולחן או מתרווחים בכורסאות — המכנה המשותף לכולנו הוא אותן ארבע כוסות מסורתיות.

אז איזה יין לבחור השנה? האם תירוש באמת יכול להחליף יין? מה בעצם ההבדל בין יין אדום ללבן מבחינה בריאותית?

כוס ראשונה: יין אדום עשיר ומסורתי

היין האדום הוא הבחירה המסורתית לליל הסדר. הוא מיוצר מענבים אדומים שנשארים עם קליפותיהם במהלך התסיסה, מה שמעניק לו את הצבע העמוק והטעם המיוחד. מחקרים מראים שצריכה מתונה של יין אדום מועילה לבריאות – כוס אחת ביום לנשים ושתיים לגברים עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. היין האדום גם יכול לעזור בהפחתת רמות הסוכר בדם ולהקטין את הסיכון לפתח סוכרת.

היתרון הבריאותי העיקרי של היין האדום נובע מהרכיבים שבו: האלכוהול מסייע להעלאת רמות הכולסטרול הטוב ומשפר את זרימת הדם, בעוד נוגדי החמצון שבו מפחיתים את הנזק של רדיקלים חופשיים בגוף. נוגד החמצון המרכזי ביין האדום הוא הרזברטרול, שמקורו בקליפת הענבים האדומים. חומר זה נמצא גם במזונות אחרים כמו קטניות, דבש, רימונים ואוכמניות. במשפט אחד: היין האדום הוא הכוכב התזונתי של היינות.

כוס שנייה: יין לבן קל ורענן

היין הלבן מיוצר מענבים בהירים או מקליפות ענבים כהים שהוסרו לפני התסיסה. יינות לבנים ואדומים מציעים תכולת קלוריות ואלכוהול דומה. אך היין הלבן מספק פחות נוגדי חמצון, מאחר שהוא נטול הקליפה, שבה יש ריכוז גבוה של נוגדי חמצון. ולכן ההשפעה שלו על הבריאות נחשבת כפחות טובה, אם כי גם בו יש כמות לא מבוטלת של נוגדי חמצון.

הבדל נוסף הוא שביין הלבן יש ערך נמוך של טאנינים ביחס ליין אדום. הטאנינים הם תרכובות כימיות מקבוצת הפוליפנולים, שנמצאות בקליפת הענבים, בזרעים ובגבעולים, ונותנות ליין את המרירות והעפיצות. ביינות אדומים יש יותר טאנינים מאשר ביינות לבנים, דבר שמסייע לפוטנציאל ההתיישנות שלהם. בנוסף, הטאנינים פועלים כנוגדי חמצון עם השפעות אנטי־דלקתיות.

בסך הכל היין הלבן אולי בנחיתות תזונתית לעומת היין האדום בכמות נוגדי החמצון שבו, אך הוא בדרך כלל אינו נוסך תחושה של כבדות כמו היין האדום, ולכן קליל יותר לצריכה לעומת היינות האדומים, חמצמץ ורענן, מה שהופך אותו לאידיאלי לשתייה בסדר ארוך וליד ארוחה עשירה.

כוס שלישית: תירוש – יותר ממיץ ענבים

לפני יותר מעשור השם תירוש היה נחלתם של יקבי כרמל בלבד. אך לאחר תביעה של המתחרים השם הפך לגנרי וניתן לקרוא בשם זה לכל מיץ שמופק בשיטה מסורתית. תירוש הוא לא יין ואינו מכיל אלכוהול. למעשה השימוש העיקרי במונח תירוש הוא עבור נוזלים המיועדים להתססה ומהם מכינים משקאות אלכוהוליים.

ניתן להשתמש בתירוש כמו שהוא או לאחר פסטור ואז הוא נקרא מיץ. מיץ זה מכיל את הנוזל שמופק מהפרי – מים, סוכרים, חומצות אורגניות, מינרלים ושאר הרכיבים התזונתיים המצויים בפרי מלבד השמן. בעבר הפיקו את התירוש על ידי דריכת הענבים, והיום מפיקים אותו באמצעות מיצוי.

על פי ההלכה היהודית, עדיף לשתות יין ממש בארבע הכוסות של סדר הפסח, אך מותר גם לשתות מיץ ענבים. זוהי אפשרות מצוינת עבור ילדים ונוער, נשים בהיריון או מי שאינו שותה אלכוהול מסיבות בריאותיות. באופן כללי זו גם אפשרות מומלצת לנהגים.

נשאלת השאלה אם למיץ ענבים יש השפעה תזונתית טובה. ולמעשה השאלה היא אם הסגולות שמיוחסות ליין האדום נובעות מהמרכיבים האלכוהוליים שלו, או מהמרכיבים שאינם אלכוהוליים. תירוש עשיר בנוגדי חמצון, במיוחד רסברטרול ופוליפנולים המצויים בקליפת הענבים האדומים ותורמים לעלייה בכולסטרול הטוב. עם זאת, נראה כי גם למרכיבים האלכוהוליים יש תרומה, ולכן היין מכיל יתרונות תזונתיים משמעותיים יותר. חיסרון תזונתי של התירוש הוא ברמת הסוכר הגבוהה שבו, גם אם מדובר בסוכר טבעי.

תירוש הוא לא מיץ ממותק, ויש בו ערך תזונתי הודות לנוגדי החמצון. כדאי לשלב אותו בארוחת הסדר כדי להפחית את כמויות האלכוהול, ועבור ילדים ונוער הוא הבחירה המועדפת.

כוס רביעית: יין מתוק

בקהילות רבות, יין מתוק נחשב לבחירה מסורתית לליל הסדר. יין מתוק הוא יין המכיל רמות גבוהות של סוכר, מה שנותן לו טעם מתוק וקל לטעימה. ישנם סוגים שונים של יינות מתוקים, כמו מוסקט, סוטרן, פורט וריזלינג. מה שמבדיל ביניהם הוא דרכי הייצור, סוג הענבים ורמות הסוכר בסיום התסיסה.

יין מתוק יכול להתאים כמשקה קינוח או לשתייה לצד הקינוח, ולכן יכול להתאים לכוס הרביעית. שימו לב כי בשל תכולת הסוכר הגבוהה (עד 10%), יין מתוק עלול להיות פחות מתאים לאנשים עם סוכרת או למי שמנסים להפחית בצריכת הסוכר.

אף שהוא מכיל את היתרונות של האלכוהול ונוגדי החמצון, יין מתוק לא משתווה בדיוק ליין אדום או לבן מבחינה תזונתית, בעיקר בגלל תכולת הסוכר הגבוהה שבו, שעשויה להוות חיסרון בריאותי. אם המטרה היא ליהנות מהיתרונות הבריאותיים של היין, יין אדום יהיה הבחירה המועדפת.
 
ארבע המלצות תזונתיות / לארבע כוסות לליל הסדר:
1. לשתות תוך כדי אכילה: אלכוהול נספג לאט יותר בקיבה מלאה.
2. לשתות לאט: מלבד העובדה שזה חלק מהטקס, שתייה איטית מאפשרת לגוף להתמודד טוב יותר עם האלכוהול.
3. כוסות קטנות: לנסות למזוג מעט יין בכל אחת מארבע הכוסות או לחלופין להשתמש בכוסות קטנות יותר.
4. להרבות בשתייה של מים במהלך הסדר: אלכוהול גורם להתייבשות, במיוחד בשילוב עם ארוחה מלוחה.

חג חירות שמח, ובתקווה לשובם של החטופים במהרה.