אמנדה סייפריד בריאיון לכבוד הסדרה "נהר ארוך בוהק"

"אני מרגישה שהסדרה היא חלק מתהליך ההחלמה של מליסה, כי היא עוקבת יותר אחר הפרספקטיבה האנשים שהושפעו מהמעשים הנוראיים האלה, ולא אחר אלה של הרוצח", אומרת טומאקילי. "היא מצליחה להציג כיצד הם בעצם מתמודדים, מחלימים וממשיכים הלאה מהאלימות שסבבה אותם".

לדעתכם הצופים עלולים לחשוב שהסדרה מהללת רציחות? את ג'ספרסון עצמו?

טומאקילי: "אני לא אוהבת דברים מפחידים, אבל הדמות שאני מגלמת לא חוששת להתמודד מול האלימות, בגלל זה אני אוהבת להיכנס לדמויות של אנשים בטוחים וחסרי פחד, והגישה של הסדרה באמת הרגישה כמו הזדמנות טובה לספר את הסיפור בדרך חדשה, בנקודת מבט חדשה".

ווק: "ממש לא, ההפך! בעוד סדרות אחרות עושות זאת, למליסה, בתור בתו של רוצח ה'האפי פייס', היה חשוב מאוד שהסדרה לא תהלל אלימות, אלא שהיא תתרכז בפסיכולוגיה ובטראומה שהם גרמו לכל המעורבים. עבורי, הסדרה עוסקת יותר בטראומה בין-דורית ובמה שקורה למשפחה כשמישהו עושה משהו כל כך אלים, וכיצד הדבר משפיע עליהם. היא מראה צד שונה של פשעים שחשבנו שלמדנו להכיר".