Connect with us

איכות הסביבה

אלכסנדריה בסכנה: העיר העתיקה נלחמת בעליית פני הים

Published

on




מחקר מדעי חדש מציג תחזית מטרידה לגבי עתידה של אלכסנדריה: שינויי האקלים העולמיים, אם יימשכו במגמתם הנוכחית, עלולים להביא להצפת העיר החופית המצרית המפורסמת – יעד תיירותי מבוקש שמושך אליו מיליוני מבקרים מדי שנה הנהנים מקסמה ומנופיה המרהיבים אל הים התיכון.

על פי המחקר שסוקר בעיתון הבריטי "דיילי מייל", החוקרים מתריעים מפני השלכות שינויי האקלים הגורמים לעליית מפלס פני הים באופן שמאיים להציף את העיר העתיקה שנוסדה בידי אלכסנדר הגדול לפני יותר מאלפיים שנה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהעיר בת 2,300 השנים חווה "עלייה דרמטית" בקריסת מבנים. החוקרים מדגישים כי בעשור האחרון בלבד האיץ קצב ההתמוטטויות ממקרה בודד בשנה לכדי 40 מקרים "מדאיגים" מדי שנה, זאת בעקבות חדירת מי ים מליחים אל מתחת ליסודות המבנים בעיר.

במהלך שני העשורים האחרונים נהרסו 280 מבנים כתוצאה משחיקת החופים, בעוד 7,000 מבנים נוספים נתונים בסכנת התמוטטות עתידית. ד"ר סארה פואד, החוקרת הראשית במחקר ואדריכלית מהאוניברסיטה הטכנית במינכן, מציינת: "במשך מאות שנים היוו מבני אלכסנדריה מופת של הנדסה עמידה, שצלחה רעידות אדמה, סופות עזות, גלי צונאמי ומפגעים נוספים". היא מוסיפה כי "כיום, עליית מפלס הים והסופות העזות מאיצות את תהליך ההרס של מה שנדרשו אלפי שנות יצירה אנושית לבנות".

אלכסנדר הגדול ייסד את אלכסנדריה בשנת 331 לפני הספירה, והיא הייתה בזמנו העיר הגדולה ביותר על פני כדור הארץ ואחד המרכזים החשובים בעולם העתיק. העיר, המכונה "כלת הים התיכון", זכתה למעמדה הרם הודות למיקומה החופי הייחודי שהפך אותה לצומת מסחר וספנות מרכזי המגשר בין המזרח התיכון לאירופה.

אולם, אותה קרבה למים שבעבר הייתה מקור לשגשוגה של העיר, מאיימת כעת על עצם קיומה. הים המתקדם במהירות, בשילוב התחממות כדור הארץ כתוצאה מהצטברות גזי חממה באטמוספרה, מעלה את טמפרטורת האוקיינוסים והימים.

עם התחממות מי הימים והאוקיינוסים מתרחשת התפשטות תרמית של המים, ובמקביל נוספים אליהם המים המתוקים מהקרחונים הנמסים בקצב מדאיג, תהליכים המובילים לעלייה מתמדת במפלס פני הים. לפי נתוני הסוכנות הלאומית האמריקנית לחקר האוקיינוסים והאטמוספרה (NOAA), מפלס פני הים העולמי עלה בשיעור של 20 עד 23 סנטימטרים מאז שנת 1880, כאשר מחצית מעלייה זו – כעשרה סנטימטרים – התרחשה רק מאז שנת 1993.

במסגרת המחקר, ערכו המדענים השוואה בין תצלומי לוויין עדכניים למפות היסטוריות כדי לאמוד את קצב היעלמות החוף באלכסנדריה מאז שלהי המאה ה-19. הממצאים מעלים כי קו החוף של אלכסנדריה נסוג פנימה בעשרות מטרים בעשורים האחרונים, עם נסיגה מדאיגה של עד 3.6 מטרים בשנה באזורים מסוימים.

ד"ר עיסאם חג'י, חוקר מים מצרי מאוניברסיטת דרום קליפורניה השותף למחקר, מתריע: "אנו עדים להיעלמותן ההדרגתית של ערי חוף היסטוריות, ואלכסנדריה משמשת כפעמון אזהרה. האיומים האקלימיים שנתפסו בעבר כעתידיים ורחוקים הפכו כעת למציאות מוחשית". ד"ר חג'י מדגיש כי אין צורך בעליית מפלס דרמטית כדי לגרום לנזקים הרסניים: "המחקר שלנו מערער על התפיסה המוטעית הרווחת לפיה אין צורך לדאוג עד שמפלס פני הים יעלה במטר שלם". 
 
 





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איכות הסביבה

לראשונה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל – רט"ג החלה בבקרת נזקים בצפון

Published

on




רשות הטבע והגנים החלה בסקר צומח נרחב באזורי החרמון וקו העימות, שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה. מטרת הסקר היא להעריך את היקף הנזק ולתכנן את שיקום בית הגידול הייחודי, המהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים.

החרמון, הידוע כמחציתו מדבר וכאזור אקולוגי ייחודי, מהווה בית גידול לצמחים נדירים ובעלי חשיבות עליונה. בין הצמחים שנמצאו בסקר הראשוני נכללים "נפית הבשן", "עיריוני קצר" וגם "מעריב משתלשל", המעידים על עושר בוטני יוצא דופן – כך אמרו ל"מעריב" ברשות הטבע. צמחים אלו, אבות של צמחי תרבות, מכילים תכונות גנטיות חיוניות לעמידות בפני יובש, מליחות ומחלות – יכולות קריטיות להתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית.

"האזורים שנפגעו בהר דב ובבקעת אגס הם בעלי מגוון אדיר של צמחים מיוחדים", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "במהלך הלחימה, פעילות צבאית אינטנסיבית, כולל תמרון כלים כבדים וחפירת עמדות, גרמה לחישוף קרקע ונזק דרמטי. כעת, כשהגישה מתאפשרת, אנו פועלים באופן שיטתי כדי להגדיר את היקף הפגיעה ולזהות את האזורים שלא נפגעו. הבנה זו תסייע לנו להחזיר את השטח למצבו הטבעי".

הר דב (צילום: דובר צה''ל)
הר דב (צילום: דובר צה"ל)

ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הדגיש את חשיבות השימור: "החרמון הוא אוצר בוטני. הצמחים כאן מספקים לנו את הגנום הדרוש לפיתוח זני תרבות עמידים בפני אתגרי האקלים העתידיים. שימורם הוא אינטרס לאומי וגלובלי".

הלחימה הותירה את חותמה על שטחי הטבע ברחבי הארץ. הנזקים חסרי התקדים נאמדים ב-340 אלף דונם של שרפות עד אוקטובר 2024, בנוסף לפגיעה בתשתיות טיילות ובתי גידול בשמורות הטבע ובגנים לאומיים.

רשות הטבע והגנים, הנאבקת בהיקף הנזקים הגדול ביותר זה 60 שנות קיומה, פועלת במקביל לשיקום ולטיפול בפסולת שהותירה הלחימה. "למרות הפגיעה, אנו אופטימיים לגבי יכולת ההשתקמות של החרמון", אומר דולב. "כמויות המשקעים הגבוהות באזור תורמות לכך. שאיפתנו היא להחזיר את הקרקע למצב טבעי ככל הניתן, ולאפשר לצומח לשגשג מחדש".

יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן, הוסיף: "במהלך הלחימה חיי אדם היו בראש סדר העדיפויות, אך דאגנו לצמצם את הפגיעה בטבע ככל האפשר. כעת, כשהכוחות פינו את השטח, אנו עוסקים בפינוי כמויות אדירות של פסולת וציוד צבאי שנותר מאחור. נמשיך לנטר את מצב החרמון ולפעול לשיקומו המלא, מתוך הבנה כי שימור הטבע הוא אבן יסוד בחוסן הלאומי והסביבתי של ישראל".





Source link

Continue Reading

איכות הסביבה

חברת נמלי ישראל החלה להרוס את מיכל האמוניה במפרץ חיפה

Published

on




חברת נמלי ישראל החלה הבוקר (רביעי) בביצוע העבודות להריסת מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. תהליך הריסה היסטורי ומורכב אשר מסמן שלב חשוב נוסף בשיקום מפרץ חיפה והפיכתו למרחב נקי ובטוח לתושבים. 

מדובר במיכל לא פעיל שכבר רוקן לחלוטין מאמוניה, עשוי פלדה עטופה בשכבות אלומיניום ובידוד נוסף ומוקף בשתי מעטפות בטון בעובי של כארבעים סנטימטר כל אחת במרחק של כמטר אחת מהשנייה. עבודות ההריסה יבוצעו בשלבים התחלתיים עם הריסת המעטפת החיצונית לאחריה הפנימית ובהמשך יפורק גוף המיכל עצמו. 

הריסת מיכל האמוניה בחיפה (צילום: חברת נמלי ישראל)
הריסת מיכל האמוניה בחיפה (צילום: חברת נמלי ישראל)

העבודות מתבצעות על ידי הקבלן מטעם חיפה כימיקלים במימון משותף של חברת נמלי ישראל ו"חיפה כימיקלים", וזאת כחלק ממחויבות משותפת להשלמת הפירוק הסופי של המתקן ששימש במשך עשרות שנים את תעשיית הכימיקלים הישראלית. בחברת נמלי ישראל הדגישו כי "ישנה חשיבות להרוס את מיכל האמוניה, העומד ריק מזה עשר שנים, ואינו נמצא עוד בשימוש. זאת, כדי למנוע אפשרות כלשהי לשימוש במיכל לטובת אחסון של חומרים מסוכנים בעתיד".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך להבראת מפרץ חיפה ולהפיכתו לאזור בטוח ונקי יותר. אני מברכת את חברת נמלי ישראל על המימוש המקצועי של המשימה הלאומית הזו".

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "ההריסה של מיכל האמוניה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות והתפתחות במפרץ חיפה. מדובר בצעד חשוב שמבטא את המחויבות שלנו לפיתוח תשתיות מודרניות שמתאימות לעתיד של האזור נמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים כדי לקדם מרחב איכותי יותר לתושבים ולחזק את הקשר בין העיר לנמל".

מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פינו צרויה, הוסיף "פירוק מיכל האמוניה הוא צעד חשוב למען תושבי חיפה והסביבה. חברת נמלי ישראל תמשיך לעבוד יחד עם עיריית חיפה כדי לקדם סביבה נקייה איכות חיים טובה יותר ולחזק את הפעילות הנמלית של העיר ברמה בינלאומית".





Source link

Continue Reading

איכות הסביבה

העגבנייה "דניאלה" הובילה למהפכה עולמית ושינתה את פני החקלאות

Published

on




במהלך שנות ה-80 העולם המערבי עבר מהפך צרכני עם התבססות והתפשטות של רשתות שיווק גדולות וסופרמרקטים לעומת קניות במכולת השכונתית. שינוי זה בתרבות הצריכה הבליט את הצורך בהארכת חיי מדף של ירקות ופירות בכלל ועגבניות בפרט.

בתחילת שנות ה־90, כשדיברו על עגבניות, הדאגה המרכזית של חקלאים, משווקים וגם צרכנים הייתה פשוטה: לעגבנייה אין חיי מדף ארוכים. היא התרככה מהר מדי, איבדה צבע, התפרקה במשלוח ועוד. זה השתנה כשב-1991 הושקה בישראל עגבנייה מזן חדש בשם "דניאלה",  שהצליחה לשלב תכונות שבעבר נראו כמעט סותרות: יציבות פיזית, חיי מדף ארוכים, עמידות לשינוע, וכל זה מבלי לוותר על תכונות של איכות הפרי.

ייחודיות ויתרונות של הזן גרמו לכך ש"דניאלה" היווה אבן דרך בעולם טיפוח העגבניות, כבש את שווקי העולם ונהיה מותג ברמה בינלאומית.

מה מיוחד ב"דניאלה"?

הפיתוח של "דניאלה" לא היה רק הישג חקלאי אלא גם פתרון ממשי לבעיה תזונתית עולמית: איך מביאים ירקות טריים, מזינים ובטוחים למרחקים ארוכים, מבלי לפגוע באיכותם או בבטיחותם?

עגבניות נחשבות למזון על. הן מקור עשיר לוויטמינים C ו-A, סיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון כגון ליקופן.

לא רק הישג חקלאי (צילום: באדיבות ''הזרע'')
לא רק הישג חקלאי (צילום: באדיבות "הזרע")

ליקופן: צבע אדום עם כוח רפואי

ליקופן  (Lycopene) הוא פיגמנט טבעי ממשפחת הקרוטנואידים, האחראי לצבע האדום-עז של העגבנייה. אבל צבע הוא רק ההתחלה.

בשנים האחרונות הליקופן זכה לעשרות מחקרים מדעיים, שהצביעו על קשרים בין צריכתו לבין יתרונות בריאותיים מובהקים:

הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם – בזכות השפעתו האנטי-דלקתית ונוגדת חמצון.
הגנה מסוימת מפני סוגי סרטן – במיוחד סרטן הערמונית, הריאות והקיבה.
שיפור בריאות העור כולל הגנה מקרינת UV.  
שמירה על בריאות הראייה ומניעת ניוון מקולרי בגיל מבוגר.
ככל שהעגבנייה בשלה יותר – תכולת הליקופן בה גבוהה יותר. תכולה זו משתמרת גם לאחר בישול (ואף זמינה יותר לגוף בצורתה החמה), אבל כשמדובר בשיווק ירקות טריים, האתגר הוא להביא את העגבנייה הבשלה והאיכותית כפי שהיא אל הצרכן.

חקלאות עם אחריות בריאותית

עבור "הזרע" שייצרה את זן עגבניית "דניאלה", בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, זו לא הייתה רק הצלחה מסחרית, אלא הוכחה לכך שחדשנות חקלאית יכולה להשפיע על הבריאות הציבורית. מאז אותה הצלחה, החברה המשיכה לפתח זני ירקות עשירים בערכים תזונתיים, עמידים יותר לתנאי גידול קשים וידידותיים יותר לאדם ולסביבה.

היום, יותר מתמיד, ברור: הירקות שאנחנו אוכלים לא רק ממלאים את הצלחת, הם גם מעצבים את הבריאות שלנו. ועגבנייה אחת, שצמחה כאן בישראל, הייתה שם ברגע שבו זה התחיל להשתנות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים