ביטחון
אלחנן דנינו: "דרעי נשבה במניפולציות של מי שלימינו"
מאוכזב מאריה דרעי, זועם על ראש הממשלה, מלא בביקורת על המינויים בצבא ומודאג מאוד מהמשבר החוקתי. הרב אלחנן דנינו, אביו של אורי ז"ל שנרצח במנהרה ברפיח בסוף אוגוסט יחד עם עוד חמישה חטופים, לא מסתיר את כעסו על מי שלדעתו לא עשו די להציל את בנו. בריאיון נוקב, דנינו מבקר בחריפות את ההנהגה הפוליטית והצבאית, ובמיוחד את אלה שלהם השפעה אמיתית על המערכת.
"אני לא אדבר על מפלגות הימין, אבל אם יש בי פלא הוא על אריה דרעי, שלא דפק מספיק על השולחן כדי לנער את האיש היחיד שיכול היה לשחרר את החטופים מזמן. אחד מראשי זרועות הביטחון של מדינת ישראל שלח אותי לדבר איתו. הוא אמר לי מפורשות, לך תשפיע על אריה דרעי בנושא החטופים כי שני האנשים היחידים שיושבים על האוזניים של נתניהו ויש להם השפעה אדירה עליו, הם דרעי ודרמר. לאף אחד אחר ביבי לא מקשיב כפי שהוא מקשיב להם. נפגשתי עם שניהם, והאכזבה הכי גדולה שלי היא מדרעי. אני חושב שהוא נשבה במניפולציות של מי שלימינו ולשמאלו כבר שני עשורים".
האכזבה שלו מדרעי נובעת מכך ש"הוא קודם כל ובראש וראשונה יו"ר תנועה חברתית שמייצגת גם חרדים וגם את תושבי הפריפריה ובתוכה גם יוצאי צבא ומשפחות לוחמים וחטופים וחיילים שהצביעו לש"ס. אז כשאתה נושא את הדגל החברתי שפדיון שבויים הוא הביטוי הכי משמעותי שלו, וכיהודי וחרדי לא דופק מספיק חזק על השולחן בנושא כל כך הומני, זה אומר שנשבת בקסמיו של נתניהו".
בניגוד לדרעי, סמוטריץ, בן גביר וסטרוק אמרו במפורש שמטרות המלחמה הן קודם כל חמאס ואחר כך החטופים. הרב דנינו מגיב: "אני חושב שהאיומים של בן גביר ושאר חבר מרעיו ממפלגות הימין הקיצוני הם איומי סרק. הנה בן גביר בחוץ ובפנים עולם כמנהגו נוהג. אבל לדרעי יש כוח לאיים איום אמיתי על ראש הממשלה, כי הממשלה שלו לא תשרוד אם דרעי והמנדטים שלו יאיימו בפרישה".
הרב דנינו מתייחס למתווה ביידן שעלה על השולחן עוד באפריל האחרון: "ולא נחתם, ובסוף חתמנו עליו באיחור טראגי של חודשים רבים. זה בדיוק אותו המתווה שקידמנו בזכות טראמפ. אם היו מקדימים את המאוחר וחותמים אליו, אולי לא היו נרצחים 29 חטופים במנהרות ובתוכם בני. כאדם מאמין אני יודע שהכל חשבונות בשר ודם מול חשבונות שמים, אבל השתדלות חייבת להיעשות. ואני לא הרגשתי שדרעי השתדל מספיק חזק בנושא הזה".
על ראש הממשלה נתניהו, שבניגוד לכל ראשי מערכת הביטחון עדיין לא ביקש סליחה, אומר הרב דנינו: "נתניהו בטוח שהוא המושיע היחידי של עם ישראל ואין בלתו. ואני שואל, איך אדם חכם, שבמשמרת שלו היו אסון הכרמל ואסון מירון וההפקרה של התושבים בחומת מגן והשבעה באוקטובר, מסוגל להמשיך לספר לעצמו סיפור כזה? אולי הוא כ"כ חכם שהוא חושב שכולם טיפשים".
אך האחריות לכישלון ה-7 באוקטובר הייתה נחלת הצבא לא פחות מנתניהו. "הפיקוד העליון של צה"ל הציג לנו, משפחת ששת החטופים שנרצחו במנהרות, תחקיר על נסיבות מותם. ושם למדתי באיזה אשליות חי הפיקוד הבכיר. כמה היה מנותק מהמציאות. ממה שלמדנו מהתחקיר עלתה הרגשת פספוס כל כך עמוקה וכואבת, כי מספר ימים לפני שהבן שלי נרצח צה"ל והכוחות המיוחדים היו קרובים אליו במרחק של מאות מטרים. ולא בהשערה כללית אלא מתוך ידיעה".
"אני חושב שלא בכדי, שבועיים לאחר התחקיר אלוף פיקוד דרום פינקלמן התפטר, אבל באותו המעמד שאלתי שאלות קשות מאד. אמרתי, אני מתפלא על הרמטכ"ל החדש שהעניק דרגות אלוף לתא"ל איציק כהן. אני חושב שהוא אחד האחראים לכישלון, ועם כל הכבוד על ניהול המלחמה 16 חודשים, הוא בעצמו הודה שעשה שגיאות שעלו בחיי חיילים וחטופים ובהם הבן שלי. יש פרטים שאני לא יכול להגיד, כי התחקיר לא יכול להתפרסם, אבל כששאלתי שאלות, נעניתי בתשובה 'זו הייתה החלטה שגויה שלי'. חשבתי אז שהכי קל לאנשי צבא בדרג הבכיר להגיד, קודם כל נכשלנו. ככה הם גם פתחו את הצגת התחקיר בפנינו".
לדעת הרב דנינו, קל להודות בכישלון "כי ככה הם שמים על עצמם אפוד מגן, וכל שאלה נוקבת תיענה בתשובה הכללית, נכשלנו. ראיתי במענה הזה ניסיון להתחבא, לברוח מאחריות. בשבילי לקחת אחריות זה לפשוט את המדים וללכת הביתה. אני מבין שיש מלחמה, אני מבין שיש לך ניסיון ואתה עתיר קרבות, אבל אם זו החלטה שגויה אז מה עוזר כל הרקורד המפואר?"
הריאיון המלא – בשישי "במוסף מעריב"
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
סביר להניח כאשר הטקסט הזה יראה אור בשעות הבוקר, מרבית כוחות צה״ל שפעלו בשבועות האחרונים במרחב רצועת עזה יסוגו ויתארגנו מחדש ב-53 האחוזים משטח רצועת עזה. סביר להניח כי צה״ל ידרש להקים קו מוצבים סביב הרצועה ובאזורים המוגדרים על ידי צה״ל ומערכת הביטחון כאזורים שולטים בתצפית ובאש.
אומנם ההסכם קובע שלבים אבל הוא אינו תוחם זמנים. וכאימרת המדרש הישן: ״כל דבר זמני הופך עם הזמן לקבוע״. ובמזרח התיכון זה נכון שבעתיים. למהלך הזה יש משמעויות נרחבות על מדינת ישראל, על החברה, הכלכלה של ישראל ועל צה״ל. הדגש המיידי לאופן בו צה״ל נדרש לפעול החל מהבוקר בעזה, לצד אימוץ תפיסת אבטחה של הכוחות במרחב.
חמאס מנהל כרגע לחימת גרילה וכבר הוא לא באמת מערך סדור. הדיון לגבי פירוק נשקו ונכסיו הוא לא יותר משיח חובבני של שני נערים צעירים שטרם הצטיידו בידע וניסיון חיים. הרי איש אינו יודע או יכול להציג מידע באשר לכמות כלי הנשק, הסוגים שנצברו בעזה, ונשארו בידי החמאס והג׳אהד האיסלאמי, כמו גם לא ניתן לקבוע את היקף המנהרות שעדיין מופעלות בעזה על ידי ארגוני הטרור. לכן המשמעות של קווי הנסיגה הם חשובים אבל הם כלל לא סלע קיומו של בטחון ישראל. מה כן ישפיע? היקף ואופן התגובה והמניעה שתבצע ישראל מול החמאס והג׳אהד האיסלאמי בעזה ובמקומות אחרים בעולם. האם ישראל תפעל כפי שהיא פועלת בלבנון ובסוריה?
חמאס מהבוקר לא הופך מנמר לכבש. הוא היה ויהיה ארגון טרור אכזר חסר ערכים אנושים. על כן ישראל חייבת כל הזמן לבצע פעולות פיקוח ואכיפה. ״לקטום״ את ראשו ולקטוע את רגליו. אסור להגיע למהלך שבו חמאס ידחוק את קו ההגנה הישראלי בעזה. זה דורש מצה״ל לבצע שורה של פעולות. ראשית לבצע סבבי קווים כדי שהלוחמים לא ישחקו על מנת יהיו ערניים ומקצועיים, אבל אסור כי חמאס ישחוק את קווי ההגנה הישראלית ומבחן התגובה והמניעה חייב להתבצע באישור דרגי השטח ולא רק על ידי אישורים של דרג מדיני. ה-7 באוקטובר לימד את ישראל כי אסור לזלזל באויב וביכולות שלו.
זה לא יקח הרבה זמן כאשר נראה את התרחישים של אזרחים עזתיים מתוסכלים, שיצאו לרחובות או לפחות ממה שנשאר מהם לאחר הפעילות של צה״ל. גם כאן צה״ל ידרש לעמוד במבחן התגובה מול אירועי הפרות סדר או פגיעה בריבונות הישראלית כמו למשל בהצתות שדות חקלאיים.
המהלך שיצא לדרך אתמול לפנות בוקר סוגר את אחד הפרקים הכואבים והקשים שספגה ישראל והציבור הישראלי. אבל הוא פותח שורה של הזדמנויות: החל מרענון כלל הכוחות של צה״ל. בניית הכח של הצבא בדגש על המערכים: חיל האוויר, צבא היבשה, חיל הים, המודיעין, ומערך ההגנה האווירית והגנת הגבולות.
הוא גם עוצר את הסחף הציבורי והמדיני נגד ישראל אותו הוביל נשיא צרפת עמנואל מקרון, ועשוי לתת תמריץ לתעשיות הביטחוניות הישראליות שממתינים ללקוחות בעולם שמעוניינות לקנות מוצרי הגנה ״כחול לבן״ אבל לחוצים מדעת הקהל המושפעת מהנרטיב של הפלסטינים ושל החמאס. בעסקאות המכירה הפוטנציאליות יש בהן כדי לסייע לישראל בשיקום הכלכלי של המלחמה הארוכה והקשה, שהשבוע כבר נכנסה לשנתה השלישית.
להסכם יש פוטנציאל לסדר חדש במזרח התיכון, בין היתר הרחבת ״הסכמי אברהם״, אבל הוא גם פותח מחדש מערכות יחסים בין ישראל למדינות כמו טורקיה, ספרד ואף שוויץ שציננו עד ניתקו את הקשרים עם ישראל בשנתיים האחרונות, על רקע הלחימה הארוכה בעזה. וכן עוד דבר אחד שהוא לא פחות חשוב, המהלך הזה העלה סוף סוף את מפלס השמחה והאופטימיות של הישראלים שאחרי שנתיים ניתן היה לראות חיוך על פניו של כל אדם שני ברחוב הישראלי.
בצה"ל אומרים שהתקיפה אתמול (חמישי) בתימן בוצעה לעבר מבנה עם מספר חימושים. תקיפה אחת כוונה לעבר מתחם צבאי המוגדר כאולם כנסים, שבו התקיים מפגש של ממשלת החות'ים עם השרים. לפי הגדרות צה"ל מדובר במטרה שלטונית. בצה"ל אומרים שיש רשימה חלקית לגבי מי שנפגע. רמטכ"ל הח'ותים ושר ההגנה היו בדרכם למפגש, אבל אין אינדיקציה שאכן שנפגעו.
בצה"ל אומרים שהתקבל "במודיעין מתפרץ" על מועד הפגישה. עוד נמסר שחיל האוויר הוכיח גמישות בקבועי זמן קצרים לצאת לתקיפה. בצה"ל אומרים כי היתה התעקשות של אמ"ן וחיל האוויר לבצע את המשימה.
בצה"ל אומרים כי הם מעריכים שחות'ים ינסו לנקום, אבל לא ידוע על יכולות נרחבות שלהם לבצע פעולות. בשלב זה בצה"ל אומרים שלא רואים היערכות שכזו אצל הח'ותים, אבל זו הנחת עבודה ונערכים לתרחיש שכזה.
