סערה חדשה סביב המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS): אל”מ (במיל’) רונן כהן, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ”ן ומי שנחשב לאחד מאנשי המודיעין המוערכים בישראל, טוען כי הוזמן להרצות במכון – אך ברגע האחרון בוטלה ההרצאה, לטענתו – בעקבות לחצים פוליטיים והסתייגות מעמדותיו. בשיחה עם מעריב, כהן פרש את השתלשלות האירועים וטוען ל”הדרה פוליטית” ממוסד שמציג את עצמו כמכון מחקר עצמאי.
“INSS פנו אליי ביוזמתם להגיע ולהציג הרצאה ואני נעניתי בחיוב,” סיפר כהן ל”מעריב”. “לאחר מכן דחו את מועד ההרצאה בשבוע כי טענו שראש המכון, תמיר היימן, רוצה לשמוע את ההרצאה והוא בחו”ל – אז דחינו את המועד בשבוע. לקראת מועד ההרצאה החדש קיבלתי הודעה שמאילוצים כאלה ואחרים ההרצאה נדחתה למועד לא ידוע, ובנוסף נאמר לי שראש המכון רוצה לדבר איתי. הסכמתי. נקבעה פגישה באותו יום שלישי שבו הייתי אמור להרצות – הפגישה הייתה בבוקר”.
תמיר היימן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
כהן מספר כי במהלך הפגישה שמע “כל מיני תירוצים והסברים כביכול שהייתה אי הבנה”, אך מבין השורות הבין היטב את המסר: “השורה התחתונה בסופו של דבר היא שאני לא ארצה שם”.
לדבריו, הסיבה האמיתית לביטול אינה קשורה ללוח זמנים או אי-הבנה, אלא לעמדותיו הפומביות: “מכיוון שיש לי לא מעט חברים, וחלקם נמצאים שם בקבוצות הוואטסאפ ובכל העניינים של המכון – אני קיבלתי עוד לפני הפגישה עם תמיר טלפונים והודעות שמסבירים לי שבגלל תפיסת עולמי והראיונות שנתתי בתקשורת, דברים שאמרתי על מערכת הביטחון – הם לא מוכנים לשמוע את דעתי ואת ההרצאה שלי. זאת האמת, ולא מה שאמרו לי”.
כהן טוען כי עצם הסירוב לשמוע את הרצאתו, שהייתה לדבריו מקצועית, מוכיח שהמכון איננו מתנהל כגוף אקדמי חופשי: “זה לא מכון מחקר כמו שהוא מציג את עצמו ומתהדר. זה מחזק את כל מה שאומרים עליו – זה למעשה מכון פוליטי. אם מכון מחקר שאמור להיות פתוח לכל דעה חוסם אדם בלי לשמוע אפילו את ההרצאה – שהיא הייתה אמורה להיות מקצועית, לא פופוליסטית של טלוויזיה, אלא מבוססת מסמכים, תפיסות, ודברים שעברתי בתקופת הצבא – זה אומר הרבה”.
לדבריו, ההרצאה נועדה להציג ניתוח מודיעיני ומבצעי ולא להתנגח בממסד, אך גם כך – הוא סורב. “לא רק שלא הקשיבו, הייתה להם את האפשרות להגיד לי להגיע ומי שלא מתאים לו – לא יגיע להקשיב. ממה שהבנתי, המכון הזה כפוף ללחצים של בכירים לשעבר ותורמים, והם נכנעים ללחצים אלו ובעצם מדיר את מי שלא מנגן את המנגינה שלו”.
עם זאת, כהן מבהיר כי אין לו טענות אישיות כלפי ראש המכון, האלוף (במיל’) תמיר היימן: “חשוב להגיד שלפי תחושתי, ראש המכון תמיר היימן באמת רצה, ואני מאמין לו. אבל לדעתי – הוא לא היה מספיק חזק כדי לעמוד בלחצים שהופעלו עליו”.
הוא אף מציין את העובדה שהוזמן לשיחה אישית מקדימה – דבר שאינו מקובל, לטענתו, כלפי מרצים אחרים במכון: “בכל שבוע ביום שלישי בצהריים יש שם ארוחת צהריים שבה מזמינים מישהו אחר להרצות. אני לא חושב שמי שמוזמן להרצות קוראים לו לשיחה מקדימה כמו שקראו לי – בשביל להבין את התפיסה. לי קראו, ובמשך שעה שלמה הסברתי את תפיסת העולם ומה אני מתכוון להרצות. אגב, אז הוא (תמיר) אמר שהתרשם שזה עניין מקצועי ודעתי ברורה – כלומר, הוא אהב את מה שהוא שמע – ועדיין הם לא מוכנים לשמוע את ההרצאה. זה ממש מעיד על הפוליטיקה החזקה ששולטת במכון מחקר שנחשב כביכול מהבכירים בארץ”.
לסיום אמר כהן: ״לאחר ה 7 באוקטובר והעובדה שתפיסות עולם של בכירי המכון קרסו בזו אחר זו, עולה החשיבות להיפתח ולשמוע דעה אחרת ולו לשם ההיפכא מסתברא״.
מהמכון למחקרי ביטחון לאומי נמסר: ״המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא מכון מחקר עצמאי ונטול פניות שמשלב בכנסיו מומחים על בסיס מקצועי ולא על בסיס שום שיקול אחר. בכנסים של המכון לוקחים חלק אנשי מקצוע בעלי דעות מגוונות מכל הצדדים ומכל התחומים. אנו גאים בכך שרשימת המומחים המעוניינים לקחת חלק באירועים שלנו ארוכה ומתארכת״.
חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב כתבה בחשבון ה-X שלה נגד חזרתו של דובר צה"ל לשעבר, תא"ל דניאל הגרי, למילואים ביחידה: "מי אישר לדניאל הגרי לחזור לחזית ההסברה והדוברות? הרי ראינו אותו בשירות נרטיב אנטי הדרג המדיני! ראינו אותו בשירות נרטיב שפגע בלוחמי צה״ל. ראינו אותו בתדרוכים מחלישים! טעות הזויה באחת המלחמות ההיסטוריות וההירואיות ביותר בתולדות מדינת ישראל. למה??".
את דבריה כתבה לאחר שאמש דווח כי הקצין האהוב ישמש כעוזר לדובר הנוכחי, תא"ל אפי דפרין, בהסדר דומה לזה שנעשה אחרי 7 באוקטובר כאשר רונן מנליס, הדובר לשעבר, גויס לסייע להגרי בזמנו. דובר צה"ל בעצמו, שאושר על ידי שר הביטחון מהליכוד ישראל כ"ץ, זימן את הגרי לסייע לו.
תגובת דובר צה"ל: "דניאל הגרי מסייע למערך דובר צה״ל כמו אנשי מילואים רבים שהוזמנו בעקבות פתיחת המבצע לבקשת דובר צה״ל, תא״ל אפי דפרין". תפקידו יהיה מפקד חדר מצב הדוברות.
קרא להגרי למילואים. דובר צה"ל אפי דפרין (צילום: צילום מסך)
כזכור בחודש מרץ, לאחר לחצים פוליטיים שהופעלו מצד חברי הכנסת מהליכוד, שדרשו להדיח את הגרי, הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר והגרי סיכמו כי הגרי יסיים את תפקידו ויפרוש מצה"ל. את דבריה אמרה גוטליב לאחר שבאחת מההצהרות שלו, התבטא הגרי בחריפות נגד "חוק פלדשטיין", שמציע הענקת חסינות למי שמדליף מידע סודי לראש הממשלה. "החוק הזה מסוכן מאוד לצה"ל", אמר אז הגרי, והוסיף: "הוא ייצור מצב שבו כל גורם זוטר בצה"ל יוכל לגנוב ולהוציא מסמכים מצה"ל, דבר שיסכן חיי אדם וחיי לוחמים. לכן, מדובר בחוק מסוכן ביותר גם לצה"ל וגם לביטחון המדינה".
הצהרות אלו עוררו סערה במערכת הפוליטית, ובתגובה, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי נזף בו על כך שחרג מסמכותו, ושר הביטחון ישראל כ"ץ התבטא בנושא. בהודעת דובר צה"ל שפורסמה בעקבות הנזיפה, צוין כי "צה"ל לא מעביר ביקורת על המחוקק, אלא מציג את עמדתו בפני הדרג המדיני במנגנונים המקובלים".
ממשל טראמפ עדכן ביום ראשון כמה מבעלות בריתו במזרח התיכון כי אין בכוונתו להתערב באופן פעיל במלחמה בין ישראל לאיראן, אלא אם כן איראן תתקוף אמריקנים — כך אמרו שני מקורות ממדינות שקיבלו את המסר האמריקני.
בישיבת נשיאות הכנסת שנערכה הבוקר (שני) הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי בעקבות הערכת מצב שקיים עם קצין הכנסת ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, הוחלט כי ישיבות המליאה לא יתקיימו במליאת הכנסת אלא באולם האודיטוריום שבמשכן, סמוך למרחב מוגן.
ועדת הכנסת אישרה פה אחד את בקשת יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה להקדים את פתיחת ישיבת המליאה היום מהשעה 16:00 לשעה 12:00. בנוסף, הוועדה אישרה את ביטול ישיבת המליאה שתוכננה למחר, יום שלישי.
יש לציין כי כל סיעות האופוזיציה משכו את הצעות אי האמון שהגישו נגד הממשלה בעקבות המלחמה, למעט הסיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ שהתעקשו להעלות את ההצעה תחת הכותרת: "ממשלה שמובילה מדיניות של מלחמת נצח וסיפוח השטחים ללא אופק מדיני". מי שהציג את ההצעה הוא ח"כ איימן עודה. כשנשא דברים, עודה אמר: "תקום מדינה פלסטינית על אפכם וחמתכם".
אמיר אוחנה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בפתח ישיבת מליאת הכנסת, אמר היו"ר אמיר אוחנה: "אני מבקש לחזק את ידי כוחות צה"ל וכוחות הביטחון ובפרט חיל האוויר, מערך ההגנה האווירית, המוסד לתפקידים מיוחדים ואגף המודיעין, את ידי הממשלה וראש הממשלה, ואת ידי עם ישראל המגלה חוסן לאומי יוצא דופן. כל אלה פועלים יחד כדי להבטיח את קיומה של ישראל לעוד דורות קדימה. חזקו ואמצו, יחד ננצח".
הצעת אי האמון שהגישו המפלגות הערביות נפלה כצפוי. שלושה חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 13 שהתנגדו. ח"כ פנינה תמנו תקפה את נוסח ההצעה ואמרה: "אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שלא היה מנוס ממנה, ומביאים לכאן הצעת אי אמון שמנותקת ממה שמתרחש כאן. אני רוצה לחזק את עם ישראל בשעה הזו. אנו רוצים לחזק את החיילים שלנו בכל החזיתות. עם ישראל יעמוד כחומה בצורה מול אויבנו. נחזק בלי להסס גם אם אנו באופוזיציה".
ח"כ אופיר כץ אמר בדיון: "זה לא חופש ביטוי, אלה אויבי מדינת ישראל. הבן אדם הזה שהציג את ההצעה היה רוצה שלאיראן יהיה נשק גרעיני. כל מה שרע למדינת ישראל – הוא בעד. כי זה מחליש את מדינת ישראל. מילה הוא לא אמר על איראן. האנשים האלה תמיד בצד של אויבי מדינת ישראל. הפעם, ביחד עם האופוזיציה הציונית, אנו נפיל את ההצעה הזו של אויבי מדינת ישראל".