למרבה התדהמה, עד כה לא הועמדו לדין מחבלי הנוח'בה שהשתתפו באירועי שבעה באוקטובר 2023 – אנשים שטבחו, אנסו וביצעו פשעים איומים, הדומים לאלו שבוצעו בשואה.

מחבלי הנוח'בה מוחזקים במעצר מכוח חוק הלוחמים הבלתי חוקיים. לאחרונה התבשרנו שהפרקליטות, “במבצע חסר תקדים” כפי שנכתב באחד מאתרי החדשות, גיבשה 22 כתבי אישום נגד אותם מחבלים. נמסר גם שיש כוונה לאחד את כל כתבי האישום, אלו שנוסחו ואלו שינוסחו בעתיד, לכתב אישום אחד – נגד כל המחבלים שקיימות נגדם ראיות להשתתפותם בפשעי שבעה באוקטובר.

במקביל הוגשו כמה הצעות חוק שמטרתן לייעל את ההליכים המשפטיים ואף הצעות להקמת בתי דין מיוחדים שידונו בפשעים כבמעשי רצח עם. עם זאת, הממשלה עדיין לא נתנה אור ירוק להגשת כתבי האישום ולפתיחת המשפטים בבית המשפט המחוזי. העיכוב בתהליך נובע ככל הנראה משיקולים פוליטיים בין לאומיים, וגם מהחשש שהמשפטים יביאו לפגיעה בחטופים.

אני סבור שהעובדה שעד כה לא הועמדו מחבלי נוח'בה לדין היא מחדל חמור. ככל שיחלוף הזמן, תהיה לתהליכים המשפטיים פחות השפעה על דעת הקהל העולמית. מאידך, הדחייה הבלתי מוצדקת מאפשרת לגורמים עוינים לגבש כלים להתמודדות עם התהליכים המשפטיים. להערכתי, גם כשיחלו ההליכים בבית המשפט המחוזי הם יימשכו תקופה ארוכה בשל המחסור בשופטים. ההליכים יתעכבו גם בשל פעולות משפטיות מצד ארגונים שונים, למשל, הגשת עתירות לבג”ץ, הצורך בהעברת הראיות לידי עורכי דינם של המחבלים ועוד.

בעבר הבעתי את דעתי שיש להקים מחדש את בית המשפט הצבאי בלוד. היום הדברים יפים שבעתיים. בית המשפט הצבאי בלוד הוקם על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 ונשפטו בו מי שפעלו נגד ביטחון המדינה ואזרחיה, בכלל זה מחבלים תושבי ישראל ומחבלים שחדרו לתוך המדינה. בשנת 2000 היו מי שסברו כי בא שלום לעולם ואין עוד צורך בבית משפט זה, והשיפוט הועבר לבתי המשפט האזרחיים, העמוסים ממילא.

היתרונות להצעה זו רבים: הערכאה מתמחה רק בשיפוט בענייני ביטחון, על כל המשתמע מכך; הדיון נעשה בפני הרכב של שלושה שופטים, שרק אחד מהם חייב להיות משפטן והשניים האחרים, המכונים שופטי צד, הם קצינים בעלי ידע ביטחוני. לכן, ההליכים יעילים ומהירים, כשניתן להקים הרכבי שיפוט רבים ולאיישם בקציני מילואים; האפשרות לגזור עונשי מוות על מגוון עבירות.

יהיו מי שיטענו שמדינת ישראל תספוג גינויים על ניהול ההליכים בבית המשפט צבאי – אבל בסרט הזה אנחנו כבר נמצאים.

הכותב הוא עורך דין, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי