הענקית הסינית TCL עברה שינויים משמעותיים בחודשים האחרונים בשוק המקומי. החברה פתחה נציגות מקומית שצפויה להעמיק את החדירה של המותג לשוק (בדומה לסמסונג ו-LG בארץ שפעילות ככה כבר שנים רבות), לצד החלפת היבואן לסי-דאטה. בין הדגמים שהחברה השיקה בארץ תחת הפעילות החדשה, לקחתי לסקירה את הדגם היחסית בסיסי – C6K.
TCL – C6K (צילום: צילום מסך)
עיצוב וחיבורים: TCL C6K – רגליות עם מיקום נוח לסאונד בר
ה-C6K היא טלוויזיה בעיצוב סטנדרטי, שתי הרגליות הבנויות כמשולשים הממוקמים בכל אחד מהצדדים, נותנים לה לוק מעניין, אבל הפלסטיקה האפרורית של המסגרת והעובי של המסך, עדיין גורמים לך להבין שמדובר בטלוויזיה בסיסית, אבל זה לא נורא. הגובה של הרגליות מאפשר למקם מתחתיה במזנון סאונד בר בצורה נוחה.
בגב המסך ממוקמים 4 כניסות HDMI, כולל כניסת HDMI 2.0 ותמיכה ב-eARC, בנוסף לתקנים האלחוטיים בלוטות׳ 5.4, קישוריות מיושנת של WiFi 5 וכמובן גם חיבור LAN.
ה-C6K מגיעה עם מערכת ההפעלה גוגל TV אבל עם גרסה מיושנת – 12. מלבד גישה למאגר גדול של אפליקציות (סלקום TV, yes plus, נטפליקס, דיסני+, כאן בוקס ועוד), היא מציעה בעמוד הבית, תצוגה של התכנים האחרונים שנצפו וגישה מהירה להמשך הצפייה בסדרות מנטפליקס, אמזון פריים וידיאו, אפל טיוי פלוס ויוטיוב. כך שבמקום אחד, ניתן לראות את הסדרות/הסרטים האחרונים שעדיין לא סיימתם. חבל שאין לתכונה הזאת תמיכה בדיסני+ ובשירותי הסטרימינג הישראליים (לפחות אלו שהותקנו אצלי).
מה שאהבתי בממשק, שמעבר לגוגל TV, ב-TCL הוסיפו ממשק צף שיעזור לכם להגיע מהר להגדרות הרצויות תוך כדי הצפייה בסרט, מבלי שתצטרכו לנבור בתפריטים עבור פעולות של שינוי הגדרות סאונד או תמונה.
ה-C6K כוללת גם יכולות שונות למשתמשי אפל, למשל, חיבור לממשק הבית החכם של אפל – HomeKit, תקשורת AirPlay לשידור תכנים בצורה אלחוטית מהאייפון וכמובן גם התקנת אפליקציית שירות הסטרימינג – אפל טיוי פלוס.
TCL – C6K (צילום: צחי הופמן)
השלט רחוק מגיע עם כפתורי גישה מהירה לנטפליקס, פריים וידיאו ויוטיוב ועוד כל מיני שירותים של TCL שחבל שלא הוחלפו על-ידי היבואן המקומי לשירותים אחרים. כמו כן, יש כפתור גישה מהירה לעוזרת הקולית – גוגל אסיסטנט.
מעבר לשלט רחוק, יש לטלוויזיה גם אפליקציה של TCL לשליטה בה – TCL Home. מדובר באפליקציה בסיסית, שאם תרצו להפעיל באמצעותה גם את הטלוויזיה ולא לשלוט בה רק לאחר שהפעלתם אותם על השלט רחוק, תצטרכו להגדיר בהגדרות, בחלק של ״עוצמה ואנרגיה״ את האפשרות ״היכון על ידי הרשת״. משום מה, האופציה הזאת לא הגודרה כברירת מחדל, כנראה עבור חסכון בחשמל. מעבר ליכולות של שליטה באופציות של הטלוויזיה, תוכלו גם לבצע איתה צילומי מסך (לחלק מהמסכים, בד״כ לא בתוך אפליקציות סטרימינג).
השלט רחוק של TCL (צילום: צחי הופמן)
תמונה וצליל: TCL C6K – תמונה טובה ביחס למחיר
בדומה ל-C855 היקרה יותר, שסקרתי בתחילת השנה, הטכנולוגיה של ה-C6K היא QD Mini LED, זאת משתמשת בנורות LED קטנות יותר מהנורות הרגילות, כך שיש דיוק טוב יותר בתאורה וגם בניגודיות ובבהירות התמונה (בניגוד ל-C855 מדובר באזורי עמעום קטנים יותר, כ-512 לעומת כ-2304, בהתאם לגודל המסך). מדובר בתמונה טובה עם בהירות סבירה, המגיעה בשיא ל-1,000 ניטים, זה לא המון, אבל לא הייתה לי בעיה לצפות במסך בחדר מואר היטב באור שמש. גם ההתמודדות עם תוכן שהוא ברזולוציית HD כמו שידור סדרות מ-yes הוצג כאן עם תמונה טובה. הצבע השחור לא היה מספיק עמוק ואפילו מעט אפרפר וגם לא היה פה את עושר הצבעים שרציתי, אבל ברמת המחיר הזאת של המסך, זה בהחלט מספק.
המעבד כאן הוא ה- AIPQ Pro של TCL שכמובן מבוסס AI. הוא יודע לדברי החברה לזהות מספר אובייקטים בתמונה וכך לשפר אותה, לצד שחזור פרטים וביטול רעשים.
הטלוויזיה תומכת בקצב רענון תמונה של 144 הרץ עבור גיימינג. הרזולוציה היא 4K, כולל מנגנון החלקת תמונה – MEMC של 120 הרץ. המסך יודע לזהות באופן אוטומטי מצב דולבי ויז׳ן (שיטה המבצעת אופטימיזציה לתמונה, אשר חלק משירותי הסטרימינג תומכים בה) שצופים בשירותי סטרימינג דרך האפליקציות במסך. מלבד דולבי ויז׳ן, ה-C6K תומכת גם ב-HDR10 Plus.
מבחינת סאונד, אל תצפו פה ליותר מדי, זה צליל שטוח, חסר באס, הוא אולי יכול לספק אתכם, אבל כדאי לחבר סאונד בר. בכל מקרה, מדובר ב-2.1 ערוצים כולל סאב וופר פנימי של חברת Onkyo.
מחיר: 3,700 שקל לגודל 65 אינץ׳ (יבואן רשמי סי דאטה)
בשורה התחתונה, ה-C6K נותנת תמורה טובה למחיר. מדובר במסך בטכנולוגיית QD Mini LED שמשפרת את חוויית הצפייה, מערכת הפעלה גוגל TV, שלמרות הגרסה המיושנת מאפשרת לגשת להמון אפליקציות של שירותי סטרימינג, כולל חיבור לאקוסיסטם של אפל ואז לחסוך בסטרימר. היה נחמד אם הרמקולים היו קצת יותר טובים, אבל זאת בעיה כללית של טלוויזיות.
בעיצומו של היום הרביעי למלחמה מול איראן, אזרחים ברחבי ישראל קיבלו הלילה (ג') שורת הודעות SMS מזויפות, כולן מאותו השולח: OREFAlert – שם שנבחר במכוון כדי להיראות כאילו מדובר בפיקוד העורף. ההודעות נכתבו בלשון סמכותית, מתחזות להנחיות חירום, וכל מטרתן הייתה להכניס תודעת פחד ולבלבל את הציבור.
בהודעה אחת נכתב: "אפשרות לפיגוע טרור במקלטים, יש להימנע משהייה במקלטים עד להודעה חדשה". בהודעה אחרת נמסר כי "החל מהשעה 12:00 הערב, אספקת הדלק תופסק בכל התחנות למשך 24 שעות". שתי ההודעות נכתבו בלשון צבאית, מזוהה, ומוכוונות בדיוק לרגעים שבהם הציבור מחפש ודאות. לא מדובר בפייק קליל, אלא במהלך מכוון של לוחמה פסיכולוגית.
מערך הסייבר הלאומי ופיקוד העורף מסרו כי מדובר בהודעות כזב שמופצות בתפוצה רחבה, ונועדו לייצר תבהלה. עוד הוסיפו במערך הסייבר כי "יש לצרוך מידע רק מהערוצים הרשמיים ומאפליקציית פיקוד העורף. נדגיש כי עצם קבלת ההודעה אינה פוגעת במכשיר הטלפון".
פרופ' סטפני ויסל מאוניברסיטת פן סטייט, שהייתה בין החוקרות הראשיות בניסוי, הסבירה שהגלים שנקלטו היו אמורים להיבלע בסלע ולא להופיע כלל בנתוני המדידה. כדי להגיע לנקודה שבה זוהו, הם היו צריכים לחדור אלפי קילומטרים של קרום כדור הארץ ולהישאר בעוצמה מספקת- תרחיש שסותר את חוקי הפיזיקה המוכרים לנו.
"זו מעין חרב פיפיות", אמרה ויסל. "אם הצלחנו לזהות ניטרינו, זה אומר שהוא שרד מסע בלתי נתפס דרך היקום, אולי אפילו הגיע מקצה היקום הנצפה, בלי להתנגש בשום דבר בדרך".
הבעיה? החוקרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים בשני ניסויים עצמאיים שבוצעו לאחר מכן. מה שמעלה אפשרות מטרידה: ייתכן שהגלים שקלטו כלל לא היו ניטרינו, אלא משהו אחר לגמרי.
היו מי שהציעו שמה שקלטו החוקרים הוא "חומר אפל", הרכיב המסתורי, חמקמק וההיפותטי שאינו פולט אור, לא נמדד ישירות, לא ניתן לצפות בו ישירות, אך מניחים את קיומו כדי להסביר תופעות כבידתיות ביקום והוא מהווה את רוב החומר ביקום. אבל בשלב הזה זו רק תיאוריה, בלי כל ביסוס מדעי ממשי, והתעלומה בעינה עומדת.
ויסל עצמה נותרת ספקנית: "יכול להיות שאנחנו נתקלים באפקטים לא מוכרים של התפשטות גלי רדיו בסביבה קפואה, או בתופעות שקשורות לקו האופק, גם כאלה שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף", הודתה. "בדקנו כמה תרחישים כאלה ועדיין לא מצאנו תשובה משכנעת למה שגילינו".
עד אז, הגלים שבקעו ממעמקי הקרח באנטארקטיקה ממשיכים לבלבל את הקהילה המדעית ולגרום גם לפיזיקאים הכי ציניים להרים גבה.
בעקבות מטחי הטילים מאיראן והפגיעות הנרחבות בישראל ביממות האחרונות, גובר העניין הציבורי סביב אחד המרכיבים ההרסניים ביותר של מתקפת טילים – ההדף. רבים מדמיינים את הסכנה המרכזית כפיצוץ או חדירה של רסיסים, אבל דווקא גל ההדף הוא זה שאחראי לחלק מהפציעות הקשות ביותר, גם במקרים שבהם לא נרשמה פגיעה ישירה.
ההדף הוא תופעה פיזיקלית אכזרית, בלתי נראית אך מוחשית מאוד בגוף האדם. מהו בדיוק הדף, כיצד הוא נוצר, איך הוא פוגע ומה אפשר לעשות כדי להתגונן ממנו?
כאשר טיל, רקטה או פצצה מתפוצצים, באוויר או על הקרקע, משתחררת תוך שבריר שנייה כמות עצומה של אנרגיה. האנרגיה הזו דוחפת את האוויר שמסביבה בכוח אדיר, ויוצרת גל לחץ שמתפשט החוצה בכל הכיוונים. לגל הזה, שנע במהירות גבוהה אף יותר ממהירות הקול, קוראים הדף.
פגיעת הטיל האיראני בבניין בפתח תקווה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בניגוד לרסיסים, ההדף אינו גוף מוצק. מדובר בגל של אוויר דחוס מאוד, שצפיפותו ולחצו גבוהים בהרבה מהרגיל. הגל נע במהירות עצומה, לעיתים יותר מ-2,000 קילומטרים בשעה, ופוגע בכל מה שבדרכו: אנשים, מבנים, כלי רכב, עצים ואפילו אדמה. כיוון שהאוויר עצמו נע, אין צורך במגע עם המתכת או חומר הנפץ של הטיל, מספיק להיות בטווח מסוים מהפיצוץ, וההדף כבר עלול לגרום נזק קשה.
גל ההדף מתפשט במהירות במעגלים סביב מוקד הפיצוץ, ונחלש ככל שהוא מתרחק ממנו. ככל שהמרחק מהפיצוץ קטן יותר, כך גובה הלחץ גדול יותר, ולעיתים מדובר בלחצים הגבוהים פי עשרות או מאות מהלחץ האטמוספרי הרגיל. הלחץ החזק הזה דוחף לפתע את האוויר לתוך פתחים בגוף, כמו תעלות האוזניים, האף, הפה והריאות, וגורם לשינויים קיצוניים בלחץ הפנימי של האיברים.
הפגיעה באדם יכולה להתרחש בכמה צורות. אחת מהן היא קריעת עור התוף באוזן – זו אחת הפציעות השכיחות ביותר מהדף, והיא לעיתים מלווה בתחושת טינטון, סחרחורת או אובדן שמיעה זמני או קבוע. לחצים גבוהים יותר עלולים לקרוע את רקמות הריאות, לגרום לדימום פנימי, לקריסת ריאות ולפגיעות בבטן או במעי. למעשה, גם אם האדם נראה שלם חיצונית, ייתכן שההדף גרם לפציעה מסכנת חיים פנימית, ולכן כל אדם שנחשף לפיצוץ עוצמתי חייב להיבדק.
נפגעי הדף מחולקים ברפואה לפי ארבע דרגות: הפציעה הראשונית היא הפגיעה הישירה מהלחץ העצום של גל ההדף. הפציעה המשנית נגרמת מהפגיעה של רסיסים או חפצים שהועפו על ידי ההדף. הפציעה השלישונית נובעת מהטחת האדם עצמו על קיר, רצפה או חפץ קשיח בעקבות גל ההלם, והפציעה הרביעית היא מכל שאר הגורמים, כולל כוויות, שאיפת עשן, תגובות נפשיות ופגיעה באיברים מרוחקים.
ההדף עובר באוויר, אך גם דרך חומרים אחרים כמו קירות, זכוכיות או מים, ובכל חומר הוא מתנהג מעט אחרת. לדוגמה, הדף שעובר דרך קיר דק או חלון עלול לשבור אותו או לפרוץ דרכו בעוצמה גבוהה. לפעמים דווקא הפתחים – חלונות או דלתות פתוחים – מפחיתים את הלחץ בכך שהם מאפשרים לגל לעבור ולא להיתקע בחדר. עם זאת, חלון פתוח עלול גם לאפשר לגל הדף להיכנס ישירות לתוך הבית. זו אחת הסיבות לכך שפיקוד העורף מורה בדרך כלל לסגור חלונות, אך ההנחיות משתנות לפי סוג האיום והמיקום המדויק.
מקלט זמני ובטוח. תושבי תל אביב ברציף הרכבת הקלה (צילום: מאיה כהן)
במקרה של הדף מפיצוץ אווירי של טיל, כגון שיאהב איראני, הפיצוץ מתרחש בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע. הגובה הזה נועד לאפשר לגל ההדף להתפשט על פני שטח רחב במיוחד, ולפגוע באנשים ובמבנים גם מבלי שהטיל עצמו פוגע ישירות. ההדף מהפיצוץ האווירי מתפשט בצורת גל כדורי ענק, כמו טבעת מתרחבת, שמגיעה לעיתים למרחק של קילומטרים, תלוי בגובה הפיצוץ ובעוצמת חומר הנפץ.
הדרך להגן מפני הדף היא הסתתרות במרחב מוגן תקני, כמו ממ"ד או מקלט, שמוגנים בקירות בטון בעובי של עשרות סנטימטרים. במקומות שבהם אין ממ"ד, עדיף להתרחק מחלונות ולהשתטח על הקרקע עם הפנים כלפי מטה, רצוי מאחורי קיר או חצי קיר. גל ההדף נחלש עם המרחק, ולכן גם מסתור פשוט עשוי להציל חיים.
ההדף הוא כוח בלתי נראה אך קטלני, שיכול לפצוע ולהרוג גם ממרחקים של מאות מטרים מהפיצוץ. ניתן לעצור רסיסים באמצעות קירות וחלונות, אבל את ההדף כמעט בלתי אפשרי לחסום ללא מרחב ממוגן מתאים. ההבנה כיצד הוא פועל היא קריטית כדי להיערך כראוי ולהגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו.