חדשות בעולם
AI והכלכלה הכחולה: הזדמנות בשוק של יותר מ-2.5 טריליון דולר
היי סנטר (HiCenter), מרכז ליזמות טכנולוגית והשקעות בחיפה, והמרכז הלאומי לכלכלה כחולה הפועל במסגרתו, יקיימו ב-16 בספטמבר את הכנס הבינלאומי Blue Tech Summit IL.25 הרביעי בהשתתפות למעלה מ-400 משתתפים, משקיעים, יזמים, ובכירים מתעשיית הים, האנרגיה והטכנולוגיה, מישראל ומרחבי העולם.
השנה יתמקד הכנס במפגש שבין ה-AI לכלכלה הכחולה. על סדר היום – טכנולוגיות לשימוש ב-AI לניהול תנועת אוניות ונמלים, צמצום צריכת דלק, פתרונות חקלאות ימית, לצד ייצור, אגירה וניהול של אנרגיה מתחדשת מהים וקירור מרכזי נתונים. שילוב זה צפוי לשנות לא רק את הכלכלה הכחולה אלא גם את הדרך שבה האנושות מתמודדת עם משבר האקלים.
את הכנס יפתח מנכ"ל אנבידיה ישראל, שיציג את חזונו לגבי השילוב שבין AI למרחב הימי. אחריו יעלו לבמה בכירים משוק ההון, מהתעשייה והאקדמיה. במקביל יציגו כ־30 חברות פורטפוליו של המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הימי.
בכנס יישאו דברים 40 דוברים מישראל ומהעולם וביניהם: רוברטו צ'קוטי (Roberto Cecutti), ראש המחלקה למסחר וכלכלה של נציגות האיחוד האירופי בישראל, אלגיס לאטאקס (Algis Latakas), מנהל נמל קלפיידה, ליטא, עומר גלר, סגן נשיא בכיר, בנק ההשקעות ג'פריס בישראל, אריאל פורת, מנכ"ל Siemens Energy אירופה לשעבר, שרית סוכרי בן יוחנן, שותפה מנהלת בקרן DK Innovation, עמית פז, סגן נשיא בכיר, אנלייט, אורי יוגב, מייסד ומנכ"ל קרן אלומה ועוד.
הכלכלה הכחולה היא כיום מנוע צמיחה עולמי המוערך ביותר מ-2.5 טריליון דולר בשנה. על פי מחקר של Polaris, היא צפויה לגדול להיקף של כ-5 טריליון דולר לשנה עד שנת 2034. הענף מעסיק למעלה מ- 350 מיליון עובדים ברחבי העולם, אחראי ל- 90% מהסחר הבינלאומי, מהווה בסיס מזון ליותר מ-3 מיליארד בני אדם, ותורם לספיחה של מעל 30% מפליטות הפחמן הגלובליות.
הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה: "הים הוא הנכס האסטרטגי הכי חשוב לאנושות. השילוב בין טכנולוגיות AI לחדשנות ימית יאפשר להאיץ מקורות אנרגיה נקיים, לפתח פתרונות חלבון בני קיימא, ולהפוך ענפים מסורתיים כמו ספנות ונמלים לחכמים ויעילים יותר. בכנס נציג סטארטאפים שכבר מעוררים עניין בינ"ל, ונראה כיצד הכלכלה הכחולה יכולה לתת מענה ישיר לצרכים האדירים של עידן ה-AI, ובראשם הביקוש לאנרגיה ודאטה".
ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter: "הכלכלה הכחולה היא אחד מתחומי הצמיחה האסטרטגיים בעולם, ושילוב טכנולוגיות AI פותח הזדמנויות השקעה מהפכניות. HiCenter רואה את השילוב של טכנולוגיות AI בכל מיזם, כטכנולוגיה קריטית בהחלטות השקעה בחברות סטארט-אפ, ותחום הכלכלה כחולה משלב בתוכו 'אוקיינוס' של הזדמנויות לחברות טכנולוגיה שיחליטו לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מפיתוח המוצר".
"חיפה, עם הנכסים המחקריים, התעשייתיים והאנושיים שלה, מתבססת כהאב בינלאומי מוביל לקידום טכנולוגיות ימיות חדשניות. הכנס ימחיש עד כמה פוטנציאל זה רחב, ועד כמה כדאי כלכלית להצטרף אליו עכשיו".
תחת היי סנטר פועל המרכז הלאומי לכלכלה כחולה והמכון למדיניות ואסטרטגיה ימית שמובילים את הפעילות בתחום זה ו-HiFund שמנהלת את כל גיוסי ההשקעות לחברות הסטארט-אפ בהיי סנטר באמצעות מועדון משקיעים שמונה כיום כ-1200 משקיעים וקשרים מקומיים ובינלאומיים עם גופי השקעה בהון סיכון. בחמש השנים האחרונות היי סנטר תמכה והשקיעה בכ-95 חברות סטארט-אפ שגייסו במצטבר כמיליארד ש"ח.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
