בנק ישראל פרסם לאחרונה הוראות שעה חדשות שמטלטלות את שוק הנדל"ן ויוצרות לחץ לא מבוטל על יזמים, רוכשים ובנקים כאחד. הוראות אלו מגבילות בצורה משמעותית את האפשרות להציע לרוכשי דירות מסלולי מימון הכוללים דחיית תשלום משמעותית עם או בלי הלוואות מסוג בלון/בולט – מהלכים שמוכרים היטב מהמבצעים הפופולריים של השנתיים האחרונות – ובייחוד מאז פרוץ המלחמה.
לפי ההנחיות החדשות, אם מעל 25% מהדירות בפרויקט נמכרו במסלולי מימון הכוללים דחיית תשלום של מעל 40% ממחיר הדירה ליום המסירה, הפרויקט יוגדר כפרויקט בסיכון מוגבר. במצב כזה – הבנקים יחויבו להקצות עבורו הון נוסף של 150% לצורכי הלימות הון, מה שיגרום להכבדה משמעותית על מימון הפרויקט. בשורה התחתונה, כתוצאה מכך, הדבר יכול להקשות על קבלת מימון נוסף ולהוביל להאטה בהתקדמות הפרויקט או לעיכובים.
בנוסף, נקבעה מגבלה נוספת: שיעור ההלוואות מסוג בלון או בולט בסבסוד קבלן לא יעלה על 10% מסך הביצועים החודשיים של הבנקים למתן משכנתאות. לאחר חציית מגבלה זו, הבנקים לא יוכלו לאשר הלוואות נוספות במבנה זה עד לחודש הבא.
כדי לעשות לכם סדר, ביקשנו ממומחי הנדל"ן של "מעוז השקעות בנדל"ן" לתת דוגמאות מספריות להמחשה: בפרויקט של 100 דירות, אם 26 דירות נמכרו במסלול 20/80 שבו 80% מהתשלום נדחה ליום המסירה, הפרויקט יוגדר בסיכון מוגבר, והבנק ייאלץ להקצות עבורו יותר הון.
אם בנק נותן משכנתאות בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח בחודש, הוא יוכל לאשר רק עד 150 מיליון ש"ח בהלוואות בלון או בולט. אם היקף ההלוואות מסוג זה חוצה את הסכום הזה, הבנק ייאלץ לעצור אישורים נוספים באותו חודש. כלומר, אם הבנק כבר אישר הלוואות בסכום מקסימלי עבור הלוואות בלון/בולט, ייתכן שרוכשים חדשים לא יוכלו לקבל את הסוג הזה של הלוואה באותו חודש.
למה בנק ישראל פועל כך? בבנק ישראל מסבירים כי מהלכים אלו נועדו להגן על היציבות הפיננסית ולצמצם סיכונים הנובעים ממבצעי מימון אגרסיביים. דחיית תשלום משמעותית או הלוואות בלון עלולות להעמיד רוכשים בסיכון כאשר יגיע מועד התשלום הסופי, במיוחד אם המצב הכלכלי ישתנה או הריבית תעלה.
במקרים כאלה, לא רק הרוכשים עלולים להיפגע, אלא גם היזמים עצמם, שהבנק עלול להטיל עליהם תנאים מחמירים יותר. כמו כן, הבנקים עצמם נחשפים לסיכון מוגבר בשל הקצאת אשראי לפרויקטים עם נראות פיננסית לא ודאית.
מאחורי השפה הבנקאית היבשה מסתתרת דרמה של ממש בשוק הנדל"ן הישראלי. בשנה האחרונה, על רקע הקיפאון והירידה בביקוש, הפכו מסלולי מימון גמישים – כמו מודל ה־20/80 – לכלי מרכזי במאמצי השיווק של קבלנים ויזמים. מודלים אלו אפשרו לרוכשים לשלם מקדמה של 20% בלבד, ואת יתרת התשלום רק בעת קבלת המפתח. המימון במקרים רבים נעשה בעזרת הלוואות גרייס או בלון, לעיתים בסבסוד היזם.
מה התגובות מהשטח? כעת, עם המגבלות החדשות, נדרשים השחקנים בשוק להיערך מחדש. עו"ד נדל"ן ושמאי המקרקעין נאור גלברג מחברת מעוז השקעות בנדל"ן מסביר כי "ההוראות החדשות למעשה משנות את הגישה של בנק ישראל כלפי מודלים שיווקיים שמבוססים על דחיית תשלום. בנק ישראל מאותת למערכת הבנקאית לנהוג בזהירות מוגברת מול פרויקטים עם סיכוני אשראי גבוהים יותר, מה שעשוי להשפיע על אישור הליווי הפיננסי ועל תנאי המשכנתאות שיקבלו הרוכשים".
לטענת גורמים בענף, מדובר במהלך שיגרום להאטה נוספת בשוק, במיוחד בפריפריה ובאזורים שבהם הביקוש פחות יציב. "יזמים הסתמכו על אותם מודלים כדי להניע מכירות גם בתקופות קשות. כעת, כשהברזים מתהדקים, רוכשים עלולים להתקשות לעמוד בתנאי רכישה פחות גמישים", אומר יהודה בן שלמה מחברת מעוז השקעות בנדל"ן.
בן שלמה מציין כי הפגיעה אינה חד-ממדית: "מדובר גם ברוכשים שפחות מכירים את שוק ההון ולא מודעים לסיכונים של הלוואת בלון, וגם ביזמים שבנו תמהילי שיווק מורכבים סביב המסלולים הללו. ההנחיות מחייבות שינוי פרדיגמה מיידי".
מה זה אומר עבור הרוכשים? עבור רוכשים המעוניינים להיכנס לעסקת נדל"ן, המשמעות היא שיש לוודא מראש מהם תנאי המימון הזמינים. מומלץ לבדוק האם הפרויקט שבו מעוניינים לרכוש דירה חצה את רף ה-25% בדחיית תשלום או האם הבנק עדיין עומד במגבלת ה-10% החודשית להלוואות בלון.
בנוסף, ייתכן כי נראה יותר בנקים מציעים מסלולי מימון אחרים במקום הלוואות בלון, כמו הלוואות גרייס לתקופות קצרות או פריסות תשלום מותאמות אישית. גלברג מסכם: "השוק צפוי לחפש פתרונות מימון יצירתיים יותר. המשקיעים והרוכשים יידרשו להיערך בהתאם, לבדוק חלופות ולבחון לעומק את ההשפעה על תנאי המימון שהם מקבלים. האם זהו סופו של עידן ה-20/80? כנראה שלא, אך ניכר כי בנק ישראל מבקש להחזיר לשוק הנדל"ן יותר יציבות ופחות סיכון".
"הכלים שהיו זמינים בעבר אולי לא יתאימו לעתיד. אנחנו נכנסים לעידן של זהירות יתרה, ולצד זה – נדרשת גם יצירתיות פיננסית כדי להמשיך להזרים חמצן לענף", אמר לסיום. המהלכים של בנק ישראל כנראה יביאו להאטה בשוק הנדל"ן, במיוחד בפרויקטים שמבוססים על מימון גמיש, ויתקיימו שינויים בתנאי המימון שיכולים להקשות על רוכשים ויזמים. מצד שני, יש בכך גם מטרה להקטין את הסיכון הכלכלי ולהבטיח יציבות בשוק.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".