חדשות בעולם
רוסיה מציבה חיישנים סביב בריטניה במטרה לרגל אחר צוללות גרעיניות
חיישנים רוסיים שנועדו לרגל אחר צוללות גרעיניות בריטיות התגלו בימים הסמוכים לבריטניה, כך חושף תחקיר של הסאנדיי טיימס הבריטי. חלק מהחיישנים התגלו לאחר שנסחפו לחוף האנגלי, בעוד אחרים אותרו על ידי הצי המלכותי הבריטי. הגילוי, שנחשב לאיום פוטנציאלי על הביטחון הלאומי, פורסם רק שלשום (ראשון) ומהווה חלק ממערכה רוסית נרחבת של לוחמת "אזור אפור" המכוונת גם נגד תשתיות אנרגיה ותקשורת אינטרנט חיוניות במערב.
החיישנים, שהוצבו ככל הנראה בידי מוסקבה, נועדו לאסוף מודיעין על ארבע צוללות 'ונגארד' הבריטיות, הנושאות טילים גרעיניים. על פי דוקטרינת ההרתעה הבריטית, אחת מצוללות אלה נמצאת בכל רגע נתון בלב ים, מה שמכונה "הרתעה ימית רציפה".
במסגרת חקירה שנמשכה שלושה חודשים, שוחחו כתבי עיתון הטיימס עם יותר מתריסר שרי הגנה לשעבר מאנגליה, בכירים בכוחות ההגנה ומומחים צבאיים, שחשפו כיצד רוסיה משתמשת ביכולות הלוחמה התת-ימית המתקדמות שלה כדי למפות, לפרוץ ולחבל פוטנציאלית בתשתיות בריטיות קריטיות.
בכירים צבאיים משווים את המאבק הטכנולוגי לעליונות בזירה התת-ימית, למרוץ החלל שהתקיים בין ארה"ב לברית המועצות במהלך המלחמה הקרה. רוסיה היא המדינה היחידה שמחזיקה צי של צוללות מיוחדות ללוחמת קרקעית ים וריגול, חלקן בעלות יכולות העולות על אלו של בריטניה ובעלות בריתה בנאט"ו.
תוכנית המחקר התת-ימית הרוסית מפוקחת בעיקר על ידי המנהל הראשי למחקר ים עמוק – Gugi. הכלי המוכר ביותר שלה הוא ספינת הריגול "ינטר" (Yantar), שהתפרסמה בשנה שעברה כשהופיעה מול חופי בריטניה. הספינה מצוידת בכלי רכב תת-ימיים בלתי מאוישים ושתי "מיני-צוללות" המסוגלות להגיע לעומק של 6,000 מטר, אמצעים המאפשרים ל"ינטר" למצוא ולמפות תשתיות, וכן לחתוך כבלים או להאזין למידע המועבר על-ידם.
בנובמבר האחרון, ה"ינטר" נמצאה בים האירי משוטטת ליד כבלים המעבירים נתונים למיקרוסופט וגוגל. ספינת סיור במים עמוקים של הצי המלכותי הבריטי, הפרוטאוס (Proteus) שנשלחה לעקוב אחריה – או, כפי שמקור ביטחוני תיאר בפני הטיימס, להראות לרוסיה ש"הם משתינים בחצר האחורית שלנו", כלומר, היו במקום לא להם.
לפי הדיווח בטיימס, עוד טרם הפלישה לאוקראינה לפני כשלוש שנים, החלה רוסיה להכין את הקרקע לעימות רחב יותר עם נאט"ו, תוך עיסוק במעקב וחבלה בחיבורי האינטרנט התת-ימיים, צינורות אנרגיה וכבלים צבאיים החיוניים לתפקודן של הדמוקרטיות המערביות.
פיצוץ צינור הגז "נורד סטרים" ב-2022 היה התקרית המשמעותית הראשונה. גורמים בצי הבריטי טוענים שהדיוק הצבאי של הפעולה נושא את כל סימני ההיכר המתאימים לפעילות מצד הקרמלין. ב-15 החודשים האחרונים, לפחות 11 כבלי אינטרנט בים הבלטי ניזוקו, חלקם כתוצאה מספינות שגררו עוגנים על פני קרקעית הים.
"אין ספק, מתנהלת מלחמה באוקיינוס האטלנטי", אמר בכיר צבאי בריטי בשירות פעיל לטיימס. "מדובר במשחק חתול ועכבר שנמשך מאז סיום המלחמה הקרה, וכעת מתחמם שוב. אנו רואים כמויות עצומות של פעילות רוסית".
שלושה מקורות ביטחוניים בכירים חשפו בפני הטיימס כי קודם הפלישה לאוקראינה, התקבל מידע מודיעיני אמין לפיו יאכטות של אוליגרכים רוסים שימשו לביצוע סיורי תת-ימיים סביב בריטניה. ליאכטות אלה יש "בריכות ירח" – פתחים בגוף הספינה שבכוחם לשמש באופן חשאי לפריסה ואיסוף של ציוד צלילה וסיור עמוק.
שר אנגלי לשעבר אף סיפר לטיימס כיצד, ב-2018, נאלצה ספינת נחיתה בריטית לעזוב נמל בקפריסין באופן מוקדם, פחות מ-24 שעות לאחר שעגנה שם, כאשר יאכטה ענקית השייכת לאוליגרך רוסי עגנה לצידה ובסמוך לה. בחשד שמטרתה לרגל אחר הספינה הבריטית, "הספינה הצבאית עזבה במהירות", אמר השר לעיתון.
כחמישית מאספקת האנרגיה של בריטניה מגיעה כיום מחוות רוח ימיות. החשמל המיוצר בטורבינות אלה מועבר ליבשה דרך כבלים תת-ימיים שיכולים להיפגע בקלות. "אם תחתוך אותם, תאבד את האנרגיה הזו — ובחורף, בזמן צריכה גבוהה, זה עלול להיות חמור", אמר בכיר צבאי לטיימס.
בתגובה לאיום, בשנת 2023, רכשה בריטניה את ה-RFA Proteus, ספינת סיור למים עמוקים, במטרה להגן על תשתיות תת-ימיות קריטיות. הספינה מצוידת בכלי רכב תת-ימיים אוטונומיים מתקדמים, ובהם ה-SeaCat, רכב טורפדו שיכול לפעול למשך 24 שעות בעומק של 300 מטרים, וה-Gavia שיכול לצלול לעומק של 1,000 מטר.
בנוסף, ממשלת בריטניה בוחנת במסגרת תוכניתה לפיתוח צי כלים לפיקוח בים האטלנטי, "אטלנטיק בסטיון", פיתוח צי חדש של כלי רכב אוויריים, מעל ומתחת לים, וכן חיישנים, לפיקוח על המים הבריטיים והאטלנטי הצפוני הרחב יותר.
"תפקידנו הוא להביס כל איום על בריטניה וגם להוציא אותו מ'האזור האפור'", אמר קפטן סיימון פרסדי, אחד הקצינים הבכירים בפרויקט לטיימס. "אנחנו עושים את האחרון על ידי הבנת מי מעורב ואספקת ראיות כדי למנוע אי הבנות ולחייב את אלה שמאיימים על בריטניה לקחת אחריות על מעשיהם".
עם התחייבות הממשלה הבריטית להשקיע 2.5% מהתמ"ג שלה עבור צרכי ביטחון והגנה עד 2027, צפויה השקעה נוספת בלוחמה תת-ימית, כולל דיונים על רכישת ספינה נוספת בסגנון הפרוטאוס. "ליריב שלנו יש נקודות פעולה מרובות שהם יכולים לשחק בהן, ולנו יש רק ספינה אחת שיכולה להתמודד איתן" אמר גורם פנימי לטיימס בנמקו מדוע חלק מהשקעות התקציב ילכו גם לכיוון אמצעים שמתחת לים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
