חדשות בעולם
לאחר ההצהרה הדרמטית: האיראנים חושפים פרטים שטראמפ סירב לתת
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר אתמול (שני) במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן כי ארצות הברית תנהל שיחות "ישירות" עם איראן בשבת הקרובה, במאמץ אחרון לרסן את תוכנית הגרעין האיראנית. טראמפ הזהיר כי איראן תהיה "בסכנה גדולה" אם לא תגיע להסכם. אם אכן יתקיימו שיחות ישירות, אלו יהיו המגעים הרשמיים הראשונים פנים אל פנים בין שתי המדינות מאז שטראמפ נטש את הסכם הגרעין מתקופת אובמה לפני שבע שנים.
שלושה גורמים איראניים רשמיים המעורים בשיחות עם ארצות הברית מסרו לניו יורק טיימס כי תיאורו של טראמפ אינו מדויק לחלוטין. לדבריהם, ההבנה האיראנית היא שהשיחות יתחילו באופן עקיף, כאשר המשלחות של כל מדינה ישבו בחדרים נפרדים ודיפלומטים עומאנים יעבירו מסרים בין הצדדים. מתווה זה דומה לשיחות העקיפות שניהל ממשל ביידן, שבהן שימשו פקידים אירופיים כמתווכים. עם זאת, הגורמים האיראניים ציינו כי טהרן תהיה פתוחה לשיחות ישירות עם ארצות הברית אם המשא ומתן העקיף יתקדם היטב.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, סירב עד כה להרשות לפקידים איראניים לשבת עם אמריקאים בשיחות גרעין ישירות מאז שטראמפ נסוג מההסכם הקודם. לכן, עצם קיומן של שיחות פנים אל פנים יהווה התקדמות משמעותית, אם כי ספק אם איראן תסכים לפרק את כל תשתית הגרעין שלה, שהעניקה לה יכולת "סף" לייצר דלק לפצצה בתוך שבועות ספורים, ואולי אף נשק שלם בתוך חודשים.
המצב מגיע בנקודת זמן מסוכנת, שכן איראן איבדה את מערכות ההגנה האווירית סביב אתרי הגרעין המרכזיים שלה בעקבות תקיפות ישראליות מדויקות באוקטובר האחרון. בנוסף, איראן אינה יכולה עוד להסתמך על כוחות השליחים שלה במזרח התיכון – חמאס, חיזבאללה והממשלה הסורית שהודחה – כדי לאיים על ישראל בתגובת נגד. רבים באיראן החלו לדבר בגלוי על הצורך של המדינה לבנות נשק גרעיני מאז שהוכיחה חולשה הגנתית במתקפת הטילים על ישראל בשנה שעברה.
בישיבה לצד טראמפ, ראש הממשלה נתניהו התעקש כי כל הסכם שיושג חייב לעקוב אחר מה שהוא כינה "המודל הלובי", כלומר שאיראן תצטרך לפרק ולשלוח מחוץ למדינה את כל תשתית הגרעין שלה. אולם בעוד שרוב ציוד העשרת הגרעין של לוב מעולם לא הוצא מהאריזות לפני שנמסר לארצות הברית ב-2003, תשתית הגרעין של איראן פועלת כבר עשרות שנים, ומפוזרת ברחבי המדינה, חלקה הגדול עמוק מתחת לאדמה.
כשנשאל על השיחות, טראמפ אמר: "אני חושב שכולם מסכימים שעשיית עסקה תהיה עדיפה על עשיית הדבר המובן מאליו. והמובן מאליו אינו משהו שאני רוצה להיות מעורב בו, או שישראל רוצה להיות מעורבת בו, אם היא יכולה להימנע מכך". הוא הוסיף: "אז אנחנו הולכים לראות אם נוכל להימנע מזה, אבל זה הופך לטריטוריה מסוכנת מאוד, ובתקווה השיחות הללו יהיו מוצלחות".
הסכם הגרעין משנת 2015 הביא לכך שאיראן הוציאה מהמדינה 97 אחוזים מהאורניום המועשר שלה, והשאירה כמויות קטנות יחד עם הציוד הדרוש לייצור דלק גרעיני. הנשיא אובמה ויועציו הבכירים אמרו באותה עת כי ההסכם היה הטוב ביותר שיכלו להשיג. אולם הוא השאיר בידי איראן את הציוד ואת הידע לשקם את התוכנית לאחר שטראמפ נסוג מההסכם, וכיום יש לה מספיק דלק לייצור של למעלה משישה נשקים גרעיניים בזמן קצר יחסית.
הניו יורק טיימס דיווח בתחילת פברואר כי מודיעין חדש הצביע על כך שצוות סודי של מדענים איראנים חוקר גישה מהירה יותר, אם כי גסה יותר, לפיתוח נשק אטומי. סביר להניח שטראמפ קיבל מאז תדריך על ממצאים אלה, שהגיעו בסוף ממשל ביידן, והם הוסיפו דחיפות לשיחות. גורמים בממשל אומרים כי לא ינהלו משא ומתן ממושך עם טהרן.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
