Connect with us

חדשות בעולם

כמה זמן עוד מותר להשתמש בקוטג' אחרי התאריך המסומן על האריזה?

Published

on




המשפט שחשף את הפער בין תאריך התפוגה לבטיחות המוצר: תביעה ייצוגית שהוגשה נגד תנובה טענה כי החברה מסמנת מוצרי חלב, ובהם קוטג', עם התווית "לשימוש עד", גם כאשר אין סכנה בריאותית בצריכתם לאחר מועד זה. בית המשפט קיבל חלקית את הטענות והורה לתנובה לשנות את סימון התוקף למונח המדויק "עדיף להשתמש לפני", במוצרים בהם לא קיימת סכנה מיקרוביאלית מיידית. ההסכם כולל מימון קמפיין הסברתי על ידי תנובה, בהיקף של 1.1 מיליון שקל, שיבהיר לציבור מתי באמת צריך לזרוק מוצר. עמדת בית המשפט הייתה כי גם שינוי קטן בסימון, במוצרים הנמכרים בהיקפים נרחבים, עשוי להשפיע באופן מהותי על התנהגות הצרכנים.

כידוע קוטג' הוא סוג של גבינה רכה, שנוצרה על ידי החמצת חלב וחלוקתו לגושים ולמי גבינה. הוא נחשב למוצר טרי, נטול תהליך הבחלה ממושך, ועשוי מחלב מפוסטר. הקוטג' מכיל אחוזי שומן משתנים (בין 1% ל-9%), ויש בו חיידקי חלב חיים, חלבון, סידן ונתרן. 

בישראל, הוא אחד המוצרים הפופולריים ביותר, ונמכר כמעט בכל בית. ולמרות זאת המקור שלו הוא בכלל בארצות הברית של המאה ה-19, שם הפכו שאריות חלב למוצר רך ומעט גרגרי. השם "קוטג'" נובע ככל הנראה מהשימוש בגבינה הזו בבקתות כפריות – cottage באנגלית. בארץ, הקוטג' הפך לנפוץ במיוחד מאז שנות ה-60, ונחשב לסמל של צריכה יומיומית.

מפעל קוטג'. בדיקות איכות ומיקרוביום (צילום: שאטרסטוק)
מפעל קוטג'. בדיקות איכות ומיקרוביום (צילום: שאטרסטוק)

תאריך התפוגה שמוטבע על אריזות הקוטג' נקבע לפי מבחנים מיקרוביולוגיים, מדדי טריות, ויכולת שמירה בקירור (בדרך כלל עד 4 מעלות צלזיוס). יצרנים כמו תנובה מבצעים בדיקות מדגמיות כדי לבדוק מתי גבינה מתחילה להתקלקל – מבחינת ריח, מרקם, חומציות, רמת חיידקים ותכונות נוספות.

התאריך המופיע – לרוב 7 עד 10 ימים ממועד הייצור – נועד להבטיח צריכה בשיא האיכות. אך כאמור, מדובר לעיתים ב"תאריך איכות" ולא ב"תאריך בטיחות".

אז כמה זמן אחרי התאריך מותר לאכול קוטג'? אם הקוטג' נשמר כראוי בקירור, ניתן לצרוך אותו עד 4 ימים אחרי תאריך התפוגה ללא חשש – כל עוד אין סימני קלקול. במקרים מסוימים (כשהמקרר קר במיוחד והקירור לא הופסק), אפשר להאריך את השימוש עד 5–6 ימים אחרי, אך זה כבר תלוי מאוד במצב המוצר.

קוטג' במקרר. עדיין טוב גם אחרי התאריך (צילום: שאטרסטוק)
קוטג' במקרר. עדיין טוב גם אחרי התאריך (צילום: שאטרסטוק)

איך יודעים שהקוטג' התקלקל? אלה הסימנים הברורים לכך שיש להשליך את הקוטג':
• ריח חמוץ מאוד או "צחנה"
• מרקם מימי מדי או הפרדה בולטת בין גבינה למים
• הופעת כתמים אפורים, ירוקים או כחולים – סימני עובש
• טעם חמוץ או מריר שאינו אופייני

ומה קורה אם אוכלים קוטג' מקולקל? בדרך כלל – לא קורה דבר מעבר לחוסר נוחות בקיבה, אך במקרים מסוימים עלול להופיע קלקול קיבה, שלשול, כאבי בטן או הקאה. במצבים נדירים (בעיקר בקרב מדוכאי חיסון, נשים הרות או תינוקות), קיים סיכון להתפתחות זיהום חיידקי ולכן חשוב להקפיד על בדיקה חושית לפני האכילה.

לסיכום, רבים משליכים קוטג' מיד כשעוברת חצות התאריך שעל האריזה – אך אין לכך הכרח. אם נשמר בתנאים טובים, וריחו, טעמו ומרקמו תקינים – אפשר לאכול אותו גם כמה ימים לאחר מכן. יש לבחון כל מקרה לגופו, ובעיקר להשתמש בחוש הריח, הראייה והטעם.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים