ראש השב"כ רונן בר פנה לשופטי בג"ץ במכתב אשר צורף לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר אותו. במכתבו, בר קושר בין התפתחויות תחקיר שב"כ באשר לשבעה באוקטובר, עמדתו באשר לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן עמדתו כי ניתן להמשיך בעדות נתניהו במסגרת המשפט הפלילי נגדו – לבין משבר האמון בינו לבין ראש הממשלה אשר הביא להחלטה לפטרו.
"במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי.", כתב בר לשופטים.
עוד כתב בר: "לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו "חוסר אמון", כביכול".
בנימין נתניהו, רונן בר (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בר הוסיף וכתב לשופטים כי ראש הממשלה נתניהו משחיר אותו ואת השב"כ בכל הקשור לחקירת פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים המסווגים. במכתבו, טוען בר כי החקירה בפרשת קטארגייט החלה במחצית הראשונה של חודש פברואר, למרות שהיועמ"שית הודיעה כי היא מאשרת את החקירה רק בסוף אותו החודש. בנוסף, בר מציין כי נערכו 17 חקירות דומות לפרשת המסמכים המסווגים, בנוגע להדלפת מידע מסווג, וכי השב"כ לא הותקף – אלא בפרשה הקשורה לדוברו של נתניהו, אלי פלדשטיין. "ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד", כתב בר לשופטים.
אלי פלדשטיין (צילום: אבשלום ששוני)
בר הוסיף: "חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה – האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל "באורח ממלכתי", כאשר "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים", כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
עוד כתב בר כי להבנתו, "ביסוד הפסקת כהונתי עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית של ראש שירות הביטחון הכללי לדרג המדיני הממונה עליו. כאשר הדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות מסוג זה אינה מתקיימת מצידי, החליטה הממשלה, ללא שהונחו בפניה נימוקים עניינים ותוך התעלמות מהכללים שבדין, לקדם את הפסקת כהונתי בחופזה, ומבלי שהפורום שנקבע בדין לצורך כך בחן את כלל הטענות".
בר תקף את החלטת הממשלה לפטרו, והזהיר את השופטים: "מתן תוקף משפטי למהלך מעין זה, לאור כל המפורט לעיל, עלול להיות הרה אסון לשירות הציבורי במדינת ישראל ולהביא לשינוי חד במושכלות יסוד ובנורמות ארוכות שנים, אשר עוצבו גם על ידי בית משפט נכבד זה. מניסיוני, יש לשמר את מעטפת הגנה שניתנה למשרתי הציבור הבכירים, שכן זה הוא תנאי הכרחי לקיום חובת האמון שלהם לציבור".
לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה: "חוסר-האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה – בלי יוצא מן הכלל – לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר-האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן.
"היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ״שית – שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף. הודעה זו רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב״כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל – דבר שמעולם לא היה.
"ראש הממשלה שוחח עם ראש השב״כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה. ואכן, גורמי המקצוע בשב״כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".