לוחמים בסדיר חוששים כי בשל המשך הלחימה בעזה והמחסור בלוחמים אגף כח אדם בצה״ל בפיקודו של האלוף דודו בר כליפא מתכוון לשלול ללוחמים את 18 ימי החופשה השנתית לה זכאי כל חייל בצה״ל. באכ״א מסרבים לאפשר ללוחמים בזירות הלחימה לצבור את הימים בסוף השנה ומנגד, צה״ל כבר הודיע ליחידות הלוחמות כי כבר משבוע הבא הם נערכים בנוהלי קרב ללחימה ארוכה של כמה חודשים.
כאשר חלק גדול מחטיבות הסדירות: גולני, נחל, כפיר, גבעתי 401,188, וחטיבה 7 ממשיכים ברצף הלחימה בעזה מאז החל מבצע ״מרכבות גדעון״, לפני יותר מחצי שנה. המשמעות שצה״ל שולל ללוחמים את ימי החופש ולא רק זאת, באגף כח אדם בצה״ל בפיקודו של האלוף דודו בר כליפא מסרבים בתוקף לאפשר ללוחמים לצבור את ימי החופש שנשללו מהם כיתרה לשנת העבודה 2026.
אלוף דדו בר כליפא (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
חלק גדול מהלוחמים שלקחו חלק בלחימה ״במרכבות גדעון״ בעזה נאלצו כמו בסבבי הלחימה הקודמים, לשהות בשטחי הלחימה שבועות ארוכים – כאשר חלקם נדרש לשהות ארבעה, חמישה שבועות מבלי לצאת לחופשות או להתרעננות בשטח ישראל. בחלק מהיחידות ניסו להסדיר צפי חופשות ללוחמים, אולם בחלק מהזמן גם לוחות החופשה להתרעננות בבית למשך יומים עד ארבע ימים שובש בשל אילוצי הלחימה.
בתום כל סבב לחימה הוצאו הלוחמים לחופשות של בין ארבע ימים לשישה ימים כדי להתאוורר וכן לבצע פעילות עיבוד של הלחימה. בצה"ל לא חישבו את הימים הללו על מכסות ימי החופש השנתי ובצדק, שכן חייל שיצא אחרי ארבע או חמש שבועות הביתה, עומד מתחת למכסת ימי החופש שלהם היה זכאי על פי הפקודות בצבא באופן ניכר.
אולם עובדה זאת לא מפריעה לפיקוד אכ״א להציג זאת כאילו צה״ל מיטיב עם הלוחמים במתן ימי חופשה והתרעננות ללוחמים. לוחמים בסדיר ביקשו לברר את הזכויות שלהם, ואת האפשרות כי בעקבות המשך הלחימה אם הם יוכלו לצבור את ימי החופש ולצרף אותם לשנת העבודה 2026 או למכסת ימי החופש לקראת שיחרור. התשובה שקיבלו היא שבאגף כח אדם בצה״ל מסרבים לעשות זאת וימי החופש ימחקו בסוף חודש דצמבר.
לוחמים והורים ללוחמים הביאו זעם על התנהלות של ראש אגף כח אדם בצה״ל בהתנהלות שלו מול הלוחמים. בעוד שהרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר הכריז כי מרבית הקשב והמשאבים יופנו ללוחמים. פועל ראש אכ״א האלוף דוד בר כליפא הפול ושולל מהלוחמים את אחת מהזכויות המו להם והם ימי החופשה השנתית.
מבצע "מרכבות גדעון" (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה״ל תא״ל אפי דפרין הגיב בשם ראש אכ״א ואמר: ״טענות הכתב שקריות ומשוללות כל יסוד. חיילי החובה זכאים ל-18 ימי חופשה שנתיים גם בתקופת הלחימה. בשל המציאות המבצעית, לא ניתן לנצל את החופשות במסגרת “רגילה” כפי שהיה נהוג בעבר, אולם צה”ל הרחיב משמעותית את מדיניות חופשות הקו, המעניקה ללוחמים ימי רענון בבית – שאינם נגרעים ממכסת ימי החופשה השנתית".
"בנוסף, בחינת מדיניות הצבירה מתבצעת בסוף חודש אוקטובר בכל שנה, כאשר תמונת מימוש החופשות ברורה כמעט לחלוטין – הן בקרב חיילי החובה והן בקרב אנשי הקבע. כך היה גם בשנה שעברה, עת הותאמה מדיניות הצבירה בהתאם לצורך. הניסיון להציג את אגף כוח האדם והעומד בראשו כמי שפועלים ”נגד הלוחמים” הוא מנותק מהמציאות. המדיניות נבנית מתוך התאמה לצרכים המבצעיים ומתוך דאגה לרווחת הלוחמים״, סיכם.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.