אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המל"ל, ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון, שוחח עם יריב אופנהיימר ונוה דרומי ב-103fm, חשף את ניסיון החיסול של מוחמד דף, שבו הוא היה מעורב, וגם דיבר על הפגיעה בבית החולים.
"הדבר שהכי מאפיין מלחמה מאז ומעולם, בוודאי מלחמות של המאה ה-21 זה אי ודאות וכשאתה באי ודאות אתה עושה המון שגיאות. אחת השגיאות הקלאסיות שנעשות היא או להפעיל יותר מדי אש או בטעות להפעיל פחות מדי אש. אנחנו ניסינו לפגוע פעם במוחמד דף, אדם שאם היה מת בזמנו – לא היה שבעה באוקטובר. הוא הרבה יותר חשוב היה מיחיא סינוואר. בגלל שיקולים של לא לפגוע יותר מדי באזרחים, אנחנו פגענו בו בטיל הכי קטן שהיה לנו, פגע במכסה מנוע, הוא נפצע קל", סיפר.
הוא הוסיף: "אני הייתי חלק מההחלטה, גם לגביו, גם לגבי שחאדה. לצורך העניין אני שם את עצמי ברשימת 'הפושעים'. ניסינו שלא לפגוע בצורה קשה שתגרום לנזק סביבתי. התוצאה שהוא חי ומאות ישראלים נהרגו".
כשנשאל אם הוא מצר על כך, ענה: "אני מצר על המקרה הזה, כמו שאני עוד יותר מצר על זה שהייתי שותף להחלטה בזמנו לזרוק פצצה של רבע טון על כינוס של כל ראשי חמאס, כולל חלק מהכוכבים שנהרגו במהלך השנתיים האחרונות. ירינו פצצה של רבע טון ולא של טון כי רצינו להשתדל שלא לפגוע באזרחים בסביבה".
אלוף (מיל') גיורא איילנד (צילום: יוסי אלוני)
עוד אמר על הביקורת כלפי צה"ל: "לא שאי אפשר לבקר גם דברים שצה"ל עושה, לי בעצמי יש לא מעט ביקורת – אבל הם לא באים בהסתכלות מקצועית, אלא כנראה מאוד פוליטית, שלא לומר אנטי-ישראלית או אפילו אנטישמית. אמרתי פעם למראיין בריטי שאני מוכן לקיים עימות עם כל גנרל בריטי שיהיה מוכן להגיד שצה"ל לא פועל כהלכה בהשוואה למה שמקובל בסטנדרטים הבריטיים. ולא במפתיע אין כזה, כי כל הביקורת על ישראל באה מפוליטיקאים ומפרשנים".
בנושא של פגיעה במטרה אזרחית אם יש לכך הצדקה, אמר איילנד: "אם יש נוכחות צבאית או מטרה צבאית במקום אזרחי, לרבות בית חולים, המטרה הזו מטרה לגיטימית. כמה אש נכון להפעיל? פה עולה שאלת הפרופורציונליות, שהיא כמה ההישג הצבאי הוא חשוב לעומת גודל הנזק. אם בית חולים הוא לא מטרה לגיטימית, אז הראשון שצריך להעמיד אותו לדין זה נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שהפציץ בתי חולים בטעות או לא בטעות בסרביה".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.